"מפלגות חברתיות לא מעניינות את הציבור"
"כדי לטפל בבעיות חברתיות משמעותיות, יציבות פוליטית היא דבר חשוב וגם שיתוף פעולה בין כל משרדי הממשלה. חייב להיות תיאום בין המשרדים וחייב להיות רצון ויכולת של הממשלה לטפל ולפתור את הבעיות האלה", כך אומר הכלכלן ורואה החשבון אחמד איאד, מרצה במחלקה לכלכלה במכללת ספיר. אבל מעבר ליציבות הפוליטית, נראה שהסוגיות החברתיות זוכות לפחות התייחסות על ידי הפוליטיקאים: "הם (הפוליטיקאים, א"כ) לא משלמים מחיר כבד בבחירות על אי-הטיפול בבעיות החברתיות. עובדה שמפלגות חברתיות עד היום לא מצליחות להשיג תוצאות טובות. הנושא החברתי הוא לא נושא מרכזי במערכות הבחירות".
-מדברים על שכר המינימום שלאורך השנים קצת עלה. נגיד שאנחנו במצב אידיאלי, יש ממשלה שנבחרת לארבע שנים, יש לה כוח פוליטי. היא מחליטה להעלות את שכר המינימום לכ-6,000 שקלים. ואז יגיעו אותם בעלי מפעלים ויגידו - אנחנו לא יכולים עכשיו לשלם לעובדים עוד 10%-20% כי אני משלם הרבה יותר על דלק, על שינוע, ומשל הרבה יותר על הכל, חשמל למשל. נצטרך לפטר עובדים
"הסוגיה מאד מורכבת. על הממשלה לעשות שני דברים. קודם כל לתמוך ולפתור את הבעיות והחסמים הקיימים אצל בעלי העסקים הבינוניים, ויש הרבה חסמים. בעלי עסקים במדינת ישראל מתמודדים עם הרבה קשיים. אבל זה לא מונע את העלאת שכר המינימום. שכר המינימום אמור לאפשר לעובד לחיות בכבוד. היום ברור לכולנו, עם יוקר המחיה הקיים במדינת ישראל, שכר המינימום לא משיג את מטרתו ולכן חייבים להעלות אותו. במקביל על הממשלה להפעיל תוכניות לעידוד המגזר העסקי בישראל, כמו למשל תוכניות של מיסוי, או תמיכה אחרת, או הפחתת הבירוקרטיה. אם הממשלה רוצה, היא כן יכולה". כן צריך לסייג ולומר שהמחקר הכלכלי חלוק בנושא. יש שיקולים לכאן ולכאן, כאשר מנגד - העלאת שכר המינימום פוגעת במובטלים ומקשה עליהם להיכנס לשוק העבודה, וגם - מעסיקים כאמור עשויים להעסיק פחות עובדים.
-בשנים האחרונות ישנה ירידה באי-שוויון בעולם וגם בישראל. אז יש חדשות טובות
"יש הרבה חדשות טובות. המשק הישראלי הוא משק טוב וחזק והייטק תרם לצמיחתו של המשק הישראלי. אבל האם הצמיחה מחלחלת מלמעלה ולמטה? התשובה היא לא. לא כל השכבות בישראל נהנות מפירות הצמיחה הכלכלית".
גם כאן נסייג ונגיד שהעובדות הן שהקפיטליזם (כלכלת שוק חופשי) מאפשר את מדינת הרווחה יותר מאשר כל אלטרנטיבה אחרת. לפני 200 שנה 90% מאזרחי העולם היו עניים באותה מידה - כולם פשוט היו עניים. בינתיים לא נמצאה שיטה כלכלית שיודעת להביא לצמיחה לשכבות החלשות בצורה טובה יותר מאשר כלכלת שוק חופשי. צפו בראיוןTV
- 1.מבין2 29/06/2022 13:04הגב לתגובה זואז אנשים לא רוצים לזכור את הקול שלהם לפח. הרס הדמוקרטיה ביוזמת ליברמן ובהסכמת שאר המפלגות.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
