יונט: בעלי השליטה פועלים למכור 18% מהחברה תמורת 10 מיליון שקל
חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט מדווחת, כי בעלי השליטה בחברה שלמה אייזיק ושי פנסו (23.19%) חתמו על נייר עקרונות למכירת 18% מהחברה לחברת הייעוץ הייעוץ גיזה זינגר אבן קפיטל תמורת 10 מיליון שקל - לחברת האשראי החוץ בנקאי גיזה. בנוסף, דיווחה החברה, כי הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בעלי השליטה והיו"ר בגין אבדן ערך של המניה, על רקע שורת האירועים המסתוריים בתקופה האחרונה. על פי הודעת החברה, אייזיק ופנסו עשויים למכור 18% מהחברה תמורת 10 מיליון שקל, המשקפים לה שווי של כ-55.5 מיליון שקל, גבוה בכ-28% משווי השוק הנוכחי של החברה שעומד על כ-43.2 מיליון שקל. לבעל השליטה הנוסף בחברה, יצחק אזר, ומי שמצוי בחופשה כפויה, עומדת זכות סירוב, או לחלופין זכות הצטרפות לעסקה. הצדדים יפעלו לגיבושו וחתימתו של הסכם מפורט ביניהם, עד ל-20 ביוני. הדיווחים מגיעים על רקע שרשרת אירועים מביכים אשר נקשרו לחברה והביאו לפגיעה משמעותית במחיר המניה. בתחילת החודש דיווחה החברה על עיכוב פרסום דוחותיה הכספיים עקב "חוסר התאמה" בין ההון המדווח בדוחות החברה לבין מה שנמצא בפועל בקופתה בסכום מוערך של עד 7.6 מיליון שקל. שלושה שבועות קודם לכן, דיווחה החברה על שוד מסתורי (בעזרת גז פלפל?) של מזומנים בגובה 3.5 מיליון שקל מכספי החברה שהתרחש בסמוך לאחד מסניפי החברה. למחרת דיווחה החברה כי "בבדיקה שערכה התגלו ממצאים ראשונים לפיהם קיים חשש, כי מנכ"ל החברה, מר צחי אזר, שהינו גם מבעלי השליטה בה נטל, לכאורה, מאת החברה כספים בסכום שאיננו מהותי לחברה". על פי ההערכות מדובר ב-20-25 אלף דולר (כ-80 אלף שקל). חברת יונט קרדיט מנוהלת ומוחזקת על ידי כוכבים ידועים. היו"ר הוא שר האוצר לשעבר משה כחלון ובעל השליטה הוא יו"ר איגוד סוכני הביטוח שלמה אייזיק. החברה פועלת בתחום שחווה פריחה בתקופה האחרונה - עוד ועוד חברות אשראי חוץ בנקאי מנפיקות בבורסה, והשוק גדל כל העת, בין השאר לאור התקרבות הבנקים למגבלות ההון שמונעות מהם להגדיל את האשראי, במיוחד בתחום הדיור.
- 1.יוסי 14/06/2022 10:15הגב לתגובה זוביבוש אכן עשה לכחלון מה שיאיר נתניהו המליץ לו?? חמודים. זוג מתוק
בנקים קרדיט מערכתלמה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.
הבנקים מאבדים 3%, הפניקס יורדת 4%
הסברנו אתמול למה דיבידנדים לא אמורים להצדיק זינוק של 6% במניות הבנקים, המניות יורדות כעת ב-3% - למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
ירידות בבורסה אחרי הזינוקים אתמול. מניות הבנקים זינקו כמעט 6% אתמול והיום הן נופלות ב-3%. ניסינו להסביר שאין קשר ישיר בין דיבידנדים לבין זינוק של 6%. העלאת שיעור חלוקת דיבידנד זה לא סיבה לזינוק במניות הבנקים, במיוחד כשמדובר בעלייה של 10% בחלוקה. ועדיין אי אפשר להתווכח עם שהוק, הבנקים זינקו.
היום הם מתקנים כשבסיכום של היומיים עדיין מדובר בעלייה מרשימה של כ-2.7%.
גם הפניקס שזינקה אתמול 7% גם על רקע הכניסה למדד MSCI, מאבדת היום כ-4%.
נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -0.23% חברת מערכות הצילום המיוצבות מציגה הכנסות שיא של
37 מיליון דולר ורווח נקי של 23.2 מיליון דולר, עם צמיחה חזקה ושולי רווחיות גבוהים במיוחד; צבר ההזמנות ירד ל-110 מיליון דולר, אך מספר הלקוחות המשיך לעלות. להרחבה על הדוחות נקסט ויז'ן ממשיכה לצמוח בהכנסות, אך צבר ההזמנות ירד. השוק הפיל את המניה ב-6%, ובהמשך היא תיקנה לגמרי. הצבר במסלול עלייה, רק שהוא תלוי מאוד
בעיתוי קבלת ההזמנה. שבועיים-חודש אחרי הצבר עשוי לגדול, לא יהיה נכון, כך מסבירה החברה, לבחון על סמן נקודה בודדת אחת - סוף הרבעון.
גם התוצאות לרבעון השני לא היו מזהירות, אבל זה בגלל המלחמה. השמיים היו סגורים במשך שבועיים וזה התבטא בירידה בהכנסות. אחר כך היה פקק בהזמנות, והחברה חוותה ירידה בהכנסות לעומת הפוטנציאל - בכמה? לא ברור, כנראה בכמה מיליונים טובים שיחזרו ברבעון השלישי.
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
- הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.
