מיכאל ביטון
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

תעריפי התחבורה מתייקרים - האם מרב מיכאלי אשמה?

מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה מאשים את מרב מיכאלי שנמנעה מהוזלת התעריפים

יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון הציג הבוקר נתונים על התייקרויות ברפורמת תעריפי התחבורה הציבורית ואמר: גם כשהאוצר מוכן להביא כסף מישהו לא רוצה להוזיל ולבוא לקראת החלשים ביותר ואני שואל למה? 

ביטון, פתח את ישיבת ועדת הכלכלה הבוקר והתייחס שוב לנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית. הוא ביקש להבהיר כי "לפני שבועיים ראש הממשלה ביקש ממני לחכות ומשום בקשתו ומעמדו כיבדתי את הדבר. גם בשיחות שלי עם שר האוצר ועם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי ושר החוץ סיכמתי עם כולם שאחכה שבועיים. בשבועיים הללו היו שתי פגישות עבודה יסודיות עם ראש הממשלה, ואני מוקיר אותו כל הזמן שהקדיש ללמוד את הנושא לעומק. לצערי השרה, מירב מיכאלי לא הגיעה לדיונים האלה ולא רק שהיא לא הגיעה היא גם אסרה על כל איש מקצוע ממשרדה להתייצב לדיונים בנוכחות ראש הממשלה. זה המשך ישיר להתנהגות מול ועדת הכלכלה, של אני ואפסי עוד – אנחנו נחליט והעולם יסתדר והאוכלוסייה הענייה תידרש לשלם את המחיר. זאת הזדמנות שלי להגיד תודה לראש הממשלה ושר החוץ וליברמן וגנץ על מאמץ אדיר. כולם הבינו שיש מה לתקן ופעלו ביושר כדי לנסות להביא פתרון עם נכונות נקייה מרבב ואגו והבנה עמוקה מה בעייתי ונכונות של האוצר לגבות את התיקון הזה בתקצוב. 

"לאוצר יש נכונות לסייע ומישהו לא רוצה לשמוע על צמצום התייקרות לשכבות מוחלשות. אתה שואל למה? על מה זה יושב? ואין לי תשובה. אני מקווה שתהייה התעשתות. במקביל מקבלים התקפה אישית, קיבלתי כמה מאות הודעות פוגעניות, אבל אנחנו מקבלים כמה לפי פניות של אזרחים שמודאגים כמה הם ישלמו ורובם עוד לא יודעים כמה הם ישלמו. הודו בפנינו אנשי האוצר שברפורמה הזו אין שקל תוספתי אחד. אם לוקחים לאחד הנחה מעבירים למישהו אחר. ביטלו הנחת ערך צבור הביאו 200 מיליון, זה לא הלך לערים המוחלשות".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אזרח וציק 16/06/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    שעל פי דיוור שקבלתי ממשרד התחבורה, אזרח ותיק שירכוש לאוגוסט 2022 ואילך חוזה חופשי חודשי ארצי, יוכל לנצלו 20 ימים בחודש בלבד, בעוד הקצר שבחודשים הוא בן 28 ימים. מה יעשו הקשישים בשאר הימים ?
  • 7.
    שרון 14/06/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    ומפגר
  • 6.
    ילכו לעבוד ולא יצטרכו הנחות. (ל"ת)
    משה 14/06/2022 10:08
    הגב לתגובה זו
  • אכזרי ממש (ל"ת)
    משה פרץ 31/07/2022 22:38
    הגב לתגובה זו
  • פרובןקטור 16/06/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    זאת מחמאה.
  • 5.
    דודי 14/06/2022 08:20
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לח'כ ביטוח שדואג לחלשים,אבל מה קורה עיםהפנסיונרים שחיים ב-2100ש'ח לחודש לא שמענו ממנו מילה.
  • 4.
    כל הממשלה אשמה .הדג מסריח מהראש (ל"ת)
    שלמה 13/06/2022 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היא-הוא מענין/ת רק מדינת תל אביב שאים צרכני תחבורה גדול (ל"ת)
    אנונימי 13/06/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרלי בן זיקרי 13/06/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    מתנהג כמו פיטבול ללא שיניים.
  • 1.
    מאיפה מוצאים את חברי הכנסת האלו (ל"ת)
    יהודי 13/06/2022 10:59
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).