כסף נשרף
צילום: Photo by Jp Valery on Unsplash

אגודת טרה שרפה עוד 2.4 מיליארד דולר בניסיון כושל להציל את המטבע

לפני הקריסה שמחקה 45 מיליארד דולר רכשה האגודה המפעילה את הרשת ביטקוין ונכסים נוספים לגיבוי, אך הניסיון להשתמש בהם לא צלח; להערכת גורמים בעולם הקריפטו הקריסה אמורה לזרז תהליכים רגולטורים שכעת נראים דחופים יותר 
גיא טל | (17)
בשבוע שעבר התאיידו להם תוך מספר ימים כ-45 מיליארד דולר בהתרסקות רשת הטרה הכוללת את המטבעות טרה-דולר והלונה. לפני סאגת קריסת המטבע היציב טרה-דולר, ובן זוגו המייצב הלונה רכשה אגודת טרה ביטקוין במליארדי דולרים כדי לסייע בייצוב המטבע.  למדור קריפטו של ביזפורטל עם הקריסה החלו לעלות שאלות היכן נמצאות הרזרבות האלו ומה נעשה איתן. כעת מתברר שאף הן התאיידו להן והיו כלא היו. "היכן כל הביטקוין שאמור היה לשמש כרזרבה?" שאל בטוויטר מנכ"ל בורסת בינאנס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, "האם לא כל הביטקוין הזה היה אמור לשמש לפני הכל לקניה של מטבעות הטרה-דולר?" שאל.  בשרשור ציוצים ארוך ומפורט שפורסם היום (ב') נתנה האגודה מענה:    מההודעות עולה כי מתוך 80,394 מטבעות ביטקוין בשווי 2.4 מיליארד דולר נשארו 313 מטבעות בלבד, ועוד קצת נכסים בשווי זעיר. השאר הונזלו לשוק במהלך הנפילות בשבוע שעבר, בניסיון נואש וכושל לתמוך במטבע הצונח שאיבד את הצמדתו לדולר, ללא הועיל. רוב הביטקוין הופנה לשני חשבונות, אחד בבורסת בינאנס והשני בג'מיני, אך משם לא ניתן היה לעקוב אחר המשך ההעברות.  המהלך יכול להוות סימן חיובי דווקא למשקיעי הביטקוין שכן הוא מסיר את אי הוודאות ביחס לאחזקה של אגודת הטרה, שהייתה אחת המחזיקות הגדולות בביטקוין, למעשה השניה הידועה לאחר אחזקת חברת מיקרוסטרטגי MICROSTRATEGY INC CL A (129,218). בשוק היו חששות שהאגודה עלולה למכור בבת אחת את כל הביטקוין ולפגוע במחירו, מה שכעת התברר שכבר נעשה בשעת הנפילות הגדולות בשווקי הקריפטו בשבוע שעבר. כעת עומדות אחזקות האגודה על כ-65 מיליון דולר שמוחזקות במטבע ה-Avalanche, 12 מיליון דולר בבינאנס קויין ו-9.4 מיליון דולר נוספים בביטקוין.  מייסד הבלוקצ'יין טרה, דו קוון ממוצא דרום קוריאני, הואשם בזלזול באזהרות שמייצג המטבע היציב שייצר. כעת הוא מביע את צערו ומבטיח שהקריסה לא היוותה תרמית שנועדה לייצר רווח למישהו: "ליבי שבור על הכאב שהאמצאה שלי הביאה על כולכם" כתב בטוויטר. כעת נסחר הטרה-דולר תמורת 0.1 דולר לעומת דולר אחד בו הוא אמור היה להיסחר, והלונה תמורת 0.000017 דולר למטבע לעומת 80 דולר למטבע בו נסחר לפני הקריסה.  בינתיים הקריסה המפורסמת גורמת לאנשים נוספים להסיק מסקנות. בסיכום הקריפטו השבועי האחרון הצבענו על ארבע מסקנות אפשריות, אחת מהן היא הצורך בהאצת הרגולציה על מטבעות הקריפטו היציבים. כעת, ג'רמי אולאייר מנכ"ל חברת הקריפטו Circle המתמחה בתשלומים באמצעות נכסים דיגיטליים על גבי רשת הבלוקצ'יין  מגיע למסקנה דומה בראיון שערך עם אתר יאהו פינאנס: "כאשר ישנה קריסת ענק, זה וודאי יגרום להאצת הצורך שהקונגרס יפעל וייסד כמה עקרונות בנוגע למי ואיך יכולים להיות מעורבים בהפעלת מטבעות יציבים בארצות הברית".  אולאייר מעיר שסימן אזהרה ראשוני היה צריך להתעורר עקב שיעורי הריבית הגבוהים שניתנו על מטבע הטרה בחוזים החכמים שהיו ברשת. "אני חושב שמה שהתגלה בחוסר היציבות של המטבעות היציבים כביכול כמו הטרה-דולר היה לחלוטין צפוי. כבר לפני זמן רב האנליסטים שלנו אמרו שזה היה מבוסס על סבסוד התשואות הללו שגרם לאנשים להשקיע בלונה וזה מה שיצר את הטרה-דולר, זה היה ריבית של 20%, שהיתה דבר יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי".  אל דבריו של אולאייר מצטרפת ג'נט ילן, שרת האוצר האמריקאית שקראה לרגולציה חדשה סביב עולם הקריפטו לאור קריסת הטרה: "לא הייתי אומרת שברמה הזו עולם הקריפטו מהווה איום על היציבות הפיננסית, אך הם צומחים מהר מאד, והם מייצגים את אותו סוג של סיכון שאנו מכירים במשך מאות שנים בהקשר של תפעול בנקים" אמרה ילן בנאום בוועדת השרותים הפיננסית של בית המחוקקים.  לדברי אולאייר ישנם כמה הצעות חוקתיות ראויות מאד שעומדות על הפרק על ידי הממשל הפדרלי כדי לפקח על תעשיית הקריפטו. הוא מאמין שרמת הדחיפות והצורך ברגולציה התגברה מאד לאור האירועים האחרונים.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אלי דרעי 17/05/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
    קבוצת TERRA נוכלים שגונבים מיליארדים ממשקיעים. הכסף לא נעלם. העובדים של החברה גרמו ל קריסת המטבע באופן מכוון והם הם קיבלו את החלק היחסי שלהם דרך הבורסה ו מידע פנימי בנוגע לתמחור.
  • 12.
    המנפנף במנגל 17/05/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
    וגם הרבה תמימים שחשבו להתעשר מהקזינו הזה
  • 11.
    Majid Ali 17/05/2022 11:16
    הגב לתגובה זו
    סבתא היתה חכמה מכל הכלכלנים רק השקיעה בזהב?
  • ג 17/05/2022 16:00
    הגב לתגובה זו
    זה תיקון רחב שנובע מתהליך מוגזם של הץנפחות ב 2021
  • 10.
    פרמידה 17/05/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    פרמידה מדהימה על טיפשים. מה יש בקריפטו. אויר
  • הזהירו אותי שהמטבע הזה ספקולטיבי, ולא שמעתי (ל"ת)
    מושקע ב-BBcoin 17/05/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מה?? (ל"ת)
    בתיה 17/05/2022 06:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אלי כפיר 17/05/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
    עובדי עיריית רחובות צלחו במשימת השוד וגנבו מתושב העיר שש מאות מיליון דולר. שמות העובדים לא יפורסמו בקרוב מאחר ויש להם גיבוי של משפחת דרעי.
  • 7.
    כל המטבעות האלה (קבצי מחשב) שווים לתחת; שווים פחות מ-0$ (ל"ת)
    כלכלן בכיר 17/05/2022 00:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בסופו של דבר את מי מקוראי ביזפורטל משקיע בזה ומי מתעניי (ל"ת)
    [email protected] 16/05/2022 22:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי 4 16/05/2022 21:54
    הגב לתגובה זו
    פשוט גאונים / תחמנים רשעים אלו שממצאים את הפרמידות כל פעם מחדש
  • ... 16/05/2022 22:52
    הגב לתגובה זו
    מאחורי ביטקוין יש את הבלוקציין - ההמצאה הכי גדולה מאז האינטרנט, ואת זה אמרו אנשים שלא מעולם הקריפטו
  • 4.
    רונן 16/05/2022 21:42
    הגב לתגובה זו
    מטבעות וירטואליים הם מטבעות שאין מדינה שהנפיקה אותם ,וגם לא אגח שקונצרן כלכלי הנפיק כנגד הנכסים שלו. הם שווים כמו שטרות מונופול, וממש מגוחך שניסו לגבות אותם עם ביטקואין שגם הוא שווה אפס .
  • יוסי כפיר 17/05/2022 00:48
    הגב לתגובה זו
    עכשיו נקנה פירמידה ונשים אותה על הראש שלך. באהבה מעובדי עיריית רחובות ומשפחת דרעי
  • 3.
    אפשר תרגום לעברית? (ל"ת)
    ניב 16/05/2022 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פפה 16/05/2022 21:34
    הגב לתגובה זו
    מה כל החארטה הזה
  • 1.
    רק לי זה מובן כמו סינית ? (ל"ת)
    16/05/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.