אביחי שניר
צילום: באדיבות המצולם

הסכנה הגדולה - מה יקרה אם העלאות הריבית לא ישפיעו על הצרכנים?

המשקיעים יתרגמו את העלאות הריבית לתמחור השווקים הפיננסים, אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז במה יועילו העלאות הריבית ואז -  בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע

ידע הוא בדרך כלל כוח. אבל העלייה באינפלציה מייצרת מצב שבו לפחות מבחינת הבנקים המרכזיים, לא ברור שזה בהכרח נכון. כי מבחינת הבנקים המרכזיים, הידע נמצא במקום הלא נכון: מי שיודעים על הפעולות של בנקים מרכזיים, ומבינים את ההשלכות שלהם, זה לא הציבור שהבנקים המרכזיים מנסים להשפיע עליו.

כלי העבודה המרכזי של הבנקים המרכזיים במלחמה באינפלציה הוא הריבית. עלייה בריבית אמורה לאותת לציבור הצרכנים שההלוואות הולכות להתייקר. הצרכנים גם אמורים להבין שהעלייה בריבית מגבילה את היכולת של הממשלה והפירמות לקחת הלוואות, ולכן שעובדים במגזר הציבורי לא הולכים לקבל העלאות שכר משמעותיות בקרוב, ושעובדים במגזר הפרטי צריכים להתחיל לחשוש מפיטורים.

השילוב בין חשש להכנסות והבנה שהלוואות הולכות להפוך לעסק יקר, אמור גם לגרום לצרכנים לצמצם את ההוצאות שלהם. במקביל, עוד לפני שהצרכנים מצמצמים את ההוצאות שלהם, בעלי העסקים אמורים להבין שחגיגת הקניות נגמרה, ושאם הם רוצים לשמור על לקוחות מרוצים, כדאי להם מאוד להוריד מחירים, או לפחות להחזיק אותם ללא שינוי, אפילו אם העלויות שלהם קצת גדלות.

הבעיה היא שמי שאמור להבין את זה, כלומר הצרכנים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, לא שומע על הפעולות של הבנקים המרכזיים. גם אם הם שומעים על הפעולות האלו, הם בדרך כלל לא מבינים את המשמעויות. לכן העלאת ריבית של רבע או אפילו חצי אחוז, שההשפעה המיידית שלה על ציבור הצרכנים, בוודאי בארה"ב, היא די שולית, לא תגרום לצרכנים לשנות התנהגות, ולא תגרום לבעלי עסקים להפסיק את עליית המחירים.

מי כן מגיב לעליות ריבית של רבע וחצי אחוז? שוק ההון. למעשה, שוק ההון מגיב עוד לפני שהעליות האלו קורות, כי בשוק ההון מבינים בדיוק את המשמעות של עליית ריבית: עלייה בעלות שבה חברות מגייסות הון. בתקופה שבה חלק גדול מהחברות ממונפות בצורה כמעט חסרת תקדים, והן עוד יצטרכו להגדיל את המנוף אפילו יותר בגלל שהשיבושים בשרשראות האספקה גורמים להן להחליף ספקים ולהקים מפעלים חדשים, עלייה בריבית זאת חדשה ממש לא טובה.

יוצא מזה שהבנק המרכזי נמצא במלכודת: הוא רוצה להשפיע על הצרכנים ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים, אבל אלו בכלל לא יודעים שהוא מבצע פעולות, והוא לא רוצה להשפיע על המשקיעים בשוק ההון, כדי שלא לגרום למשבר, אבל המשקיעים דווקא כן עוקבים אחרי הפעולות שלו. התוצאה היא שהבנק המרכזי מדבר הרבה על עליות ריבית, אבל מבצע אותן לאט-לאט. התקווה שלו היא שמצד אחד, אם הוא יוציא מספיק הודעות, בסוף גם האיש הקטן ברחוב יבין מה הולך לקרות, ויגיב. מהצד השני, אם עליות הריבית יהיו איטיות מספיק, אז בשוק ההון יערכו לכך, ועליות הריבית לא יגרמו למשבר. בינתיים זה עובד בסדר. העליות בבורסות בארה"ב אחרי העלאת הריבית מראה שהמשקיעים התכוננו לכך שעליית הריבית תגרום למשבר, והם נרגעו כשהם גילו שבינתיים המשבר עוד לא הגיע. אבל כל עוד הצרכנים ומנהלי חברות קטנות ובינוניות לא מגיבים להעלאות הריבית, אז בהחלט ייתכן שהמשבר עוד יגיע.

דר' אביחי שניר

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    א 24/03/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    גם אם שיעור הריבית היורדת נמוך, שווי המשקל החדש מתערער ומתכנס נמוך יותר, ואם לא די, והאינפלציה נמשכת, שוב תרד הריבית ותגרור את המשק לשיווי משקל נמוך יותר עד לעצירה וקיבוע בשיווי משקל חדש. זאת כוחה של הכלכלה. תהליכים טבעיים,
  • 9.
    יריב 23/03/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    ב 100% ריבית הצרכנים בטוח יגיבו אז השאלה היא כמה צריך להעלות כדי לגאום לתגובה ולא האם צריך להעלות.
  • 8.
    נוסטרדמוס 23/03/2022 12:46
    הגב לתגובה זו
    0.25 אחוז ריבית תוריד אינפלציה של 8% ? תבדקו מה קרה בשנות ה-80.
  • 7.
    סניר 23/03/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    המשכורות לא עלו כך שכיצד יוכלו לשלם את העלייה בריבית? אנשים פשוט לא יעמדו בהחזרי המשכנתאות הגבוהים.
  • 6.
    אשר 21/03/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    העלאות הריבית בקושי החלו...אז מה רלוונטית הכתבה עכשיו ? נמתין ונראה קודם את השפעתה. או שאתה בידק תגובתינו לפני פרסום עוד מאמר מיותר ?
  • 5.
    חחח...הרגת אותי 21/03/2022 15:13
    הגב לתגובה זו
    קודם שיקרה משהו...אחרי זה תנתח. בדיחה. מה יקרה אם לסבתא היו גלגלים ?
  • 4.
    פשוטיש 21/03/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
    עדיין לא הבין שאי אפשר להבין או לשלוט בכלכלה האינטרנטית
  • 3.
    רועי 21/03/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    אבל הם מפחדים שבועת החובות תתפוצץ
  • כ 22/03/2022 01:51
    הגב לתגובה זו
    בעיקר של דלקים ונפט אבל גם של סחורות אחרות כמו חיטה שעורה מלט ומתכות שמטיבות עם יוקר המחיה, בנוסף מאותה סיבה היא גם מוזילה את מדד תשומות הבניה וגם מקטינה את התשואה החודשית של משכירי הדירות, מה שתורם לצינון מחירי הנדל״ן למגורים.
  • 2.
    דן 21/03/2022 12:41
    הגב לתגובה זו
    זו האינפלציה וכולם סביבה
  • 1.
    איציק 21/03/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    אם לא - מעלים את הריבית עוד. מאוד פשוט
מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)

העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה

הבורסה רוצה להחזיר את פקודת האייסברג לייעודה המקורי: כלי למוסדיים בלבד כאשר המינימום הגלוי יעלה, העמלות יתייקרו, והגמישות במסחר תצטמצם; המשקיעים הקטנים, שעשו בה שימוש במניות עם מחזורי מסחר נמוכים כדי לא להזיז את השוק, ימצאו את עצמם בבעיה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מסחר ספר פקודות

הבורסה משנה את אחת הפקודות שהסוחרים בבורסה מכירים היטב - פקודת האייסברג (Iceberg), שנועדה לאפשר לסוחרים גדולים להסתיר חלק מהכמות שהם מציעים לסחור בה ולמכור אותה בהדרגה, עומדת בפני שינוי מהותי. בטיוטה שפורסמה להערות הציבור, הבורסה מציעה להחמיר את תנאי השימוש, עם קביעת מינימום גבוה יותר לכמות הגלויה והטלת עמלות מסחר נוספות.

פקודת האייסברג הושקה בבורסה בשנת 2014 כפתרון לשחקנים גדולים כמו גופים מוסדיים, שרצו לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע על המסחר בצורה מהותית. המנגנון יחסית פשוט, כאשר רק חלק קטן מהכמות נחשף לספר הפקודות, וכשהוא מתבצע נחשף חלק נוסף, עד שהעסקה כולה מסתיימת. זה מאפשר לדוגמא למוכר גדול למכור כמות משמעותית מבלי שתהיה פקודת מכירה גדולה בספר הפקודות שעשויה להרתיע רוכשים פוטנציאלים שעשויים להבין שיש מי שרוצה למכור בהיקף משמעותי בנייר.

אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהבורסה הורידה את רף המינימום לעסקאות ב-2022 (500 שקלים בלבד במניה), גם סוחרים קטנים החלו להשתמש בה. מאז נוצרו מאות עסקאות קטנות אשר לטענת הבורסה יצרו "רעש" מיותר והעמיסו על מערכת המסחר, בניגוד לרוח המקורית של הפקודה. זה גם הוביל לעמלות מרובות אצל הברוקרים, שכן נעשו המון עסקאות במחירי מינימום שגררו עמלות מיותרות.

כעת מציעה הבורסה לשנות את הפקודה. בכל פקודת אייסברג תידרש כמות גלויה מינימלית של לפחות 5% מהכמות הכוללת או סכום כספי מינימלי, הגבוה מביניהם. הרף יעמוד על 2,500 שקלים במניות, 5,000 שקלים באג"ח קונצרניות ונע"מ, ו־10,000 שקלים במק"מ ואג"ח מדינה מסוימות. המשמעות היא שכבר אי אפשר יהיה להסתיר פקודות "זעירות", וכל מי שיבחר להשתמש בכלי הזה יחויב לחשוף חלק משמעותי יותר.

עם זאת, השינוי עשוי ליצור את ההפך ממה שנועדה לו הפקודה, כאשר סוחרים שיראו למשל פקודת אייסברג עם כמות גלויה של 5,000 שקלים במניה, יוכלו להבין שמאחוריה עומדת במקסימום פקודה כוללת של כ-100 אלף שקלים (5% מסך העסקה, כלומר פי 20 מהכמות הגלויה). עצם קביעת המינימום מאפשרת לשוק לקרוא בין השורות ולקבל תמונה טובה יותר על עומק הביקוש או ההיצע.

הפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועליםהפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועלים

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן

בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק

רן קידר |
עובדי ועובדות בנק הפועלים  פועלים -1.67%   קיימו היום הפגנה מול הבורסה בתל אביב, זאת בזמן שמנכ"ל הבנק, ידין ענתבי, פתח שם את יום המסחר. העובדים מחו נגד תוכנית הקיצוצים הדורסנית שמקדמת ההנהלה, שכוללת ביטול מאות תקנים, ניודים כפויים והעמקת העומסים, זאת בזמן שהבנק מציג רווחי עתק של מיליארדי שקלים. במהלך ההפגנה נשאו העובדים שלטים בדרישה לעצור את התוכנית. על השלטים נכתב: "ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן".

יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".

לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים החל מה-17 לחודש ואילך.

הרקע להפגנות

במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים, כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".

בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542 מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.

הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.