אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.7% בפברואר, מעל המצופה; הדירות התייקרו 13% בשנה

האינפלציה נכון לסוף פברואר עמדה על 3.5%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.9%. מדד תשומות הבניה עלה ב-0.5% בפברואר וב-6.1% לאורך שנה. הדיור התייקר ב-2.1% בפברואר לבדו בניכוי מחיר למשתכן. בהתייקרות השנתית בדיור מוביל מחוז המרכז: 14.5%
איתי פת-יה | (11)

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5% - זהו אם כן שיעור האינפלציה. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-5.3%, תחבורה שעלה ב-1.9%, תחזוקת הדירה שעלה ב-1.1% ומזון שעלה ב-0.6%. ירידת מחירים בולטת נרשמה בסעיף הלבשה שירד ב-3.2%.

מחירי הדירות אינן חלק ממדד המחירים לצרכן, ובהם, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר–ינואר האחרונים מול נבמבר-דצמבר נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.1%. נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.5%, דרום 2.2%, תל אביב 2.1%, חיפה 1.7% וירושלים 1.1%.

מחירי הדירות עלו 13.0% בשנה, קרי מאז התקופה המקבילה דצמבר 2020–ינואר 2021. זוהי העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור. לפי מחוזות העלייה בשנה שחלפה הייתה כדלקמן: מרכז (14.5%), ירושלים (13.6%), תל אביב (12.8%), דרום (11.8%), חיפה (10.9%) וצפון (9.6%).

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-2.7% בדצמבר–ינואר לעומת נובמבר–דצמבר (בניכוי עסקאות מחיר למשתכן העלייה בשיעור 3.1%) והשלימו בכך עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2020–ינואר 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 21.9% בהשוואה ל-21.7% בתקופה הקודמת (נובמבר 2021 – דצמבר 2021).

ומה שעתיד להשפיע עוד על מחירי הדירות הוא  מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-0.5% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.1% בשל העלייה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-10.3% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו).

אף למי שסיים את התשלום לקבלן בגין הדירה שרגש, אף נטל משכנתא לצורך כך ייתכן כי מדובר בהתייקרות נוספת, זאת בתלות במסלול המשכנתא וברכיב ההצמדה למדד המחירים לצרכן. כל עלייה של אחוז באינפלציה מתרגמת לתוספת של 80 אלף שקל למשכנתא. על פניו, כדי להלחם באינפלציה יש להעלות ריבית (וגם העניין הזה קשור בנסיבות לאינפלציה, עד כמה הן קשורות לביקוש או להיצע וכו') - וגם אם עליית הריבית תמתן את האינפלציה, גם היא כמובן תוסיף למשכנתא.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    איתי 16/03/2022 10:33
    הגב לתגובה זו
    לשנת 2022 הינה 1.6 זה אומר הכל. הקברניטים ומקבלי ההחלטות שלנו מנותקים לחלוטין מהמציאות בשטח ומהמצב של האזרחים. לכן הם מקבלים החלטות כל כך רעות וגרועות שפוגעות בנו עוד ועוד
  • 8.
    מדד מהונדס 15/03/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    אחוזים. זה עוד לפני המלחמה, ולא הכנסתי את הכפלת המיסוי האסטרונומי שמהווה נטל על הצרכנים בחד פעמי, שתיה קלה. אבל עזבו המדד בסוף שנה צריך להראות 1.6 יחרגו בעשריות האחוז כדי לא ליצר רושם, שזו עובדה שהמדד מהונדס. כן כל הזמן ביגוד והנעלה יורד כל חודש כל הזמן לפי המדד כל אדם שנכנס לחנות בגדים הנעלה מגהץ והוא מקבל זיכוי לא חיוב. איך מעל עשור חודש חודש הנעלה וביגוד רק יורדים?
  • 7.
    מגוחך 15/03/2022 22:18
    הגב לתגובה זו
    הליצן מבנק ישראל ממשיך עם הריבית אפס שלו בזמן כדי שרק עשירים יכולים לקנות פה דירה, אבל הציבור ימשיך להתבכיין על פסטה שעולה עוד ארבעים אגורות.
  • 6.
    לא עוצרים ! אנחנו רק בתחילת הגל . 15/03/2022 22:13
    הגב לתגובה זו
    לא עוצרים ! אנחנו רק בתחילת הגל .
  • 5.
    בן 15/03/2022 20:38
    הגב לתגובה זו
    איזה הונאה דלוקס. מעניין מה היה קורה אם מחירי הדירות היו בירידה, אם גם אז הן היו מחוץ למדד
  • עוז 15/03/2022 22:38
    הגב לתגובה זו
    ומחירי הדירות ייבלמו. כלומר, באופן אבסורדי, דווקא עצירת מחירי הדירות עשויה לגרום להעלאת המדד, שיגרום להעלאת ריבית. יש לי תחושה שמישהו ימצא דרך להמשיך להנדס מחירים, אלא אם כן יגיע ברבור שחור שיטרוףאת כל הכללים
  • 4.
    משק חזק 15/03/2022 20:28
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל יכול להמתין עדיין עם העלאת הריבית כדי לרסן את עליית המחירים .אם הריבית בארהב תעלה לבנק ישראל יש מספיק כלים
  • 3.
    יעלה ריבית סוף סוף??? (ל"ת)
    אורן 15/03/2022 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אינפלציה = גניבה מהאזרחים בחסות המדינה ובנק ישראל (ל"ת)
    רבקה 15/03/2022 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נכון 15/03/2022 19:33
    הגב לתגובה זו
    הבנק מעסיק מאות עובדים אם זו התחזית מי צריך את הבנק שעלותו השנתית הינה מילארדי ש"ח.??
  • כמה שאתה צודק!!! (ל"ת)
    יוסי 15/03/2022 21:14
    הגב לתגובה זו
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.