מוטי גוטמן מטריקס
צילום: עידן גרוס
דוחות

מטריקס: צמיחה של 11% בהכנסות - 1.16 מיליארד שקל

חברת התוכנה הישראלית הציגה גידול בהכנסות הרבעון הרביעי של 2021 לאור צמיחה בכל המגזרים, אך שחיקה ברווח הגולמי העיבה במעט על השורה התחתונה שהגיעה לכ-54 מיליון שקל; ה-EBITDA טיפס ב-29% ועמד על כ-149.5 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת התוכנה מטריקס 2.44%  מדווחת על צמיחה של 11% בהכנסות ברבעון הרביעי של 2021, לצד עלייה קלה של 2% ברווח הנקי. ה-EBITDA טיפס ברבעון ב-29% ועמד על כ-149.5 מיליון שקל. צבר ההזמנות של החברה לשנת 2022 נאמד בכ-4.5 מיליארד שקל.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי עמדו על כ-1.16 מיליארד שקל, גידול של כ-11% ביחס להכנסות של כ-1.04 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח רבעוני של כ-54.1 מיליון שקל, עלייה קלה של כ-2% בהשוואה לרווח של כ-52.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA עמד על כ-149.5 מיליון שקל, גידול של כ-29% לעומת כ-116 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2020.

נכון לסוף הרבעון הרביעי, לחברה צברה הזמנות לשנת 2022 הנאמד בכ-4.5 מיליארד שקל.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "אנו מסכמים בגאווה את שנת 2021, השנה בה מטריקס חגגה שני עשורי פעילות, עם תוצאות שיא כל הזמנים בכל המדדים הכספיים: מחזור מכירות, רווח גולמי, רווח תפעולי, EBITDA וחלוקת דיבידנדים, הן ברמה השנתית והן ברמה הרבעונית. אנו צופים המשך ההתאוששות של המשק ממשבר הקורונה ובעקבותיו המשך צורך הולך וגובר למגוון שירותים ופתרונות בתחומים הטכנולוגיים החמים ביותר כיום: דיגיטל, ענן, סייבר, דאטה ומערכות ליבה תפעוליות, תחומים אשר מטריקס מובילה בהם את השוק הטכנולוגי בישראל ותמשיך להוביל.

אנו חווים חזרה לשגרה במגזר ההדרכה וההטמעה, עם ביקוש שיא להכשרות בשל המחסור האדיר בכוח אדם טכנולוגי בשוק. במקביל, חלה במחצית השנייה של 2021 התאוששות גם בפעילות בארה"ב, עם זכייה בפרויקטים חדשים גדולים במגזרים הפיננסי, הבריאות והתחבורה. אנו ממשיכים לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו וממשיכים לגדול בהכנסות, ברווח התפעולי ובעיקר בשורה התחתונה – הרווח הנקי וכפועל יוצא בתרומת הדיבידנדים להם זוכים בעלי מניות החברה".

שחיקה ברווחיות הגולמית

הרווח הגולמי, הסתכם בכ-173.1 מיליון שקל (14.9% מההכנסות), גידול של כ-7%, לעומת כ-162.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (15.5% מההכנסות). השחיקה ברווח הגולמי נעוצה בעליית שכר של אנשי תוכנה בישראל ובארה"ב.

 

הרווח התפעולי, הסתכם בכ-90.1 מיליון שקל (7.8% מההכנסות) עלייה של כ-10% לעומת כ-82 מיליון שקל (7.8% מההכנסות).

חלוקת דיבידנד

לצד פרסום הדוחות הודיעה החברה על חלוקת דיבידנד נוספת של כ-40.8 מיליון שקל (65 אג' למניה). כך שבחמש השנים האחרונות (2017-2021) חילקה החברה סך מצטבר של כ- 577.7 מיליון שקל דיבידנדים לבעלי מניותיה.

מכירת אינפינטי לאב

בסוף השבוע, לאחר נעילת המסחר, דיווחה החברה על מכירת מרבית אחזקותיה בחברת הבת אינפיניטי לאבס (50.1%), העוסקת בהכשרת אקדמאיים למקצועות ההיי-טק, לפי שווי כולל של כ-375 מיליון שקל. כתוצאה מהעסקה, צפויה החברה לדווח על רווח הון של כ-160 מיליון שקל בדוחותיה הכספיים.

על פי הודעת החברה, היא תמכור את מרבית אחזקותיה (45.2%) בחברת הבת לחברת לינקס פרט הולדק, תמורת 169.5 מיליון שקל, כך שלאחר העסקה תחזיק ב-4.9% בלבד. לאחר העסקה צפויה החברה להכיר ברווח של כ-160 מיליון שקל, אותם בכוונתה לחלק כדיבידנד. סכום זה, כולל בין היתר נוסף על הרווח מהעסקה את שערוך האחזקה שנותרה לה בחברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י. 13/03/2022 08:54
    הגב לתגובה זו
    מעסיקים כמות אנשים כמו בנק אבל רווחים של 2-3% יחסית לבנק עם אותו סדר גודל של כוח אדם. גם יחסית לגודל ההכנסות הרווחים זעומים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?