נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל
מאקרו כלכלה

האם בנק ישראל יזדרז עם הקדמת הריבית?

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, סבור שבעקבות המגמה העולמית גם בנק ישראל יזרז את העלאת הריבית. "להערכתנו, שינוי הכיוון בארה"ב ואירופה דוחף בנקים מרכזיים נוספים בעולם, וצפוי לזרז גם את בנק ישראל"
סתיו קורן | (2)

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, סבור שבעקבות המגמה העולמית גם בנק ישראל יזרז את העלאת הריבית. "להערכתנו, שינוי הכיוון בארה"ב ואירופה דוחף בנקים מרכזיים נוספים בעולם, וצפוי לזרז גם את בנק ישראל", כתב בסקירת המאקרו.

"שינוי הכיוון של הבנקים המרכזיים בעולם מעלה את ההסתברות שגם בישראל נראה עליית ריבית מוקדמת. יחד עם זאת, בישראל בניגוד לכל המשקים שצפויים להעלות את הריבית, האינפלציה עדיין בתוך גבולות היעד (צמוד לגבול העליון), דבר שמאפשר לבנק ישראל סבלנות. המפתח לשינוי במדיניות בנק ישראל יכול להיות בקצב עליית השכר, בעליית מדד הדיור או אם נראה שינוי משמעותי בשער החליפין", הוסיף.

ומה קורה באירופה?

"לאחר שבשבועות האחרונים הבנק המרכזי בארה"ב אותת באופן ברור שהריבית תעלה השנה מהר ממה שהעריכו עד לפני כמה חודשים, בשבוע האחרון 2 הבנקים המרכזיים הגדולים באירופה אותתו על שינוי כיוון.

"הבנק המרכזי בבריטניה העלה כצפוי את הריבית  ל-0.5 אחוז, (לאחר עלייה ל-0.25% בהחלטה הקודמת). עם זאת 4 חברים בוועדה המוניטרית, מתוך 9, הצביעו בעד העלאת הריבית בשיעור גבוה יותר ל-0.75 אחוז, איתות לכך שבהחלטה הבאה (17 במרץ) הריבית תעלה שוב.  ההערכות הן שהאינפלציה בבריטניה תעלה בחדות עד ל-7 אחוזים באפריל במקביל להתגברות הלחצים לעליית שכר, גם כתוצאה של מחסור בעובדים מפאת האומיקרון וגם בשל הברקזיט (ויציאה של מהגרים).

"גם הכיוון בבנק המרכזי בגוש האירו השתנה כאשר הודגש שהכיוון הוא לצמצום ההרחבה והנגידה כבר לא התחייבה שהריבית לא תעלה השנה. הנגידה ציינה שהבנק יגיב לעדכון תחזיות האינפלציה שיתפרסם במקביל להחלטה הבאה (10-במרץ), איתות לכך שבמידה והאינפלציה תמשיך להפתיע כלפי מעלה הבנק יקדים את צמצום הרכישות והעלאת הריבית.

ההודעות תרמו להתחזקות הפאונד ובמיוחד להתחזקות האירו בעולם (גם מול השקל), כאשר הצפי לעליות הריבית בארה"ב ובגוש האירו ממשיך להפעיל לחצים לפיחות על שאר המטבעות המקומיים בעולם. כתגובה לכך נראה השבוע עוד עליות ריבית גם ברוסיה, בפולין ובמקסיקו, שם האינפלציה הרבה מעבר לגבול היעד העליון. זאת לאחר שבשבוע האחרון הגורמים הללו גרמו לבנק המרכזי בברזיל להעלות את הריבית בפעם השלישית ברציפות ב-1.5 נקודת אחוז ל-10.25 אחוזים!!!, וגם הבנק המרכזי בצ'כיה העלה את הריבית ב-0.75 נקודת אחוז ל-4.25 אחוזים".

סין היא המדינה הבולטת היחידה בה הריבית נעה בכיוון ההפוך

"לאור ההאטה כתוצאה ממדיניות התגובה לקורונה והיחלשות בשוק הנדל"ן. סנטימנט החברות ירד בינואר ל‑50.1 נקודות, נתון שתומך בהמשך הפחתות ריבית. ההאטה בנדל"ן תרמה לירידה בביקושים לחומרי גלם, כפי שעולה ממדדי מנהלי הרכש הגלובליים של יצרני האלומיניום, הנחושת והברזל", סיכם.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מני 08/02/2022 22:02
    הגב לתגובה זו
    עצוב
  • 1.
    ריבית עולה זה חדשות טובות למניות הבנקים (ל"ת)
    מני שמואלביץ 08/02/2022 15:56
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.