ביטקוין למעלה או למטה
צילום: pixabay

קרן המטבע לאל סלבדור: וותרו על הביטקוין כהילך חוקי במדינה

אל סלבדור בהנהגת הנשיא בוקלה היא המדינה הראשונה שמאמצת את הביטקוין כהילך חוקי, קרן המטבע העולמית חוששת מהיציבות הפיננסית ובטחון הצרכנים ומפצירה במדינה לחזור בה, זאת על רקע שיחות להלוואה של 1.3 מיליארד דולר שמבקשת המדינה מקרן המטבע

גיא טל |

אל סלבדור היא מדינה קטנה במרכז אמריקה עם תמ"ג לנפש של פחות מ-8000 דולר שנחשבת לאחת המדינות האלימות בעולם. בשנת 2019 נבחר כלנשיא המדינה איש עסקים צעיר בשם נאיב בוקלה, הנשיא הראשון ממוצא פלשתיני במדינה הלטינית (נאיב זה בעצם נג'יב), בן לאב פלשתיני ששימש כאימאם ולאם ממוצא ספרדי, ונשוי לאישה בעלת שורשים יהודיים ספרדיים. 

הנשיא נכנס במרץ לתפקידו. מלבד מלחמה חסרת פשרות בחברי הכנופיות הרצחניות של אל סלבדור, לא תמיד בצד הנכון של הקפדה על זכויות אדם, שליחת גדודי צבא לקונגרס שלא מילא את רצונו ופיטורין של התובע הכללי וחמישה משופטי בית המשפט העליון הנשיא הצעיר והקאפריזי גם מתעניין במטבעות קריפטוגרפים. 

לא רק מתעניין אלא גם פועל. בתחילת שנת 2021 קידם את הגדרת מטבע הביטקוין כמטבע רשמי במדינה, ובחודש ספטמבר הפך המטבע להילך חוקי באל סלוודור לצד הדולר האמריקאי, ובכך הפכה המדינה הדרום אמריקאית הנחשלת לראשונה בעולם שנוקטת בצעד כזה. מלבד הפעילות החקיקתית יוצאת הדופן, הנשיא גם דאג לרכוש מטבעות לאוצר המדינה בעשרות מיליוני דולרים, רכישה שכבר הסבה הפסדים כבדים לקופת המדינה הענייה. רק ביום שישי האחרון צייץ הנשיא שהוא קנה ביטקוין ב-15 מיליון דולר "במחיר ממש זול".

בנוסף, הוא הודיע על כוונתו להנפיק אגרות חוב בשווי מיליארד דולר שמגובות בביטקוין. כמו כן, המדינה בהנהגתו מעורבת בפיתוח ארנק וירטואלי בשם Chivo שמאפשר ביצוע פעולות כמו העברות בינלאומיות ללא חיוב. היוזמה נועדה לסייע לתושבים במדינה בה ל-70% מהם אין גישה לשירותים פיננסים מסורתיים כמו חשבון בנק, לקבל לראשונה גישה למערכת כזו. המדינה מציעה 30 דולר בביטקוין למי שפותח חשבון בארנק כזה באמצעות מספר תעודת הזהות שלו, מה שכמובן עודד רבים במדינה העניה לנקוט בצעד כזה.  

כידוע המטבעות הדיגיטליים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות העולמיים שחוששים שהם עלולים לערער את היציבות הפיננסית. הצעד בו נקט בוקלה, שנעשה ללא התייעצות וללא בדיקה נאותה של ההשלכות העלה את מפלס הדאגה בבנק העולמי, והשבוע התפרסמה הודעה בה קורא הבנק לנשיא אל סלבדור לחזור בו מההחלטה. "אנו מזהירים שישנם סיכונים גדולים הקשורים בשימוש בביטקוין על היציבות הפיננסית, האמינות הפיננסית ובטחון הצרכנים, כמו גם על ההתחייבויות הפיסקליות" כתבו מנהלי הבנק העולמי. כמו כן מעיר הבנק כי התנודתיות הגבוהה של המטבע גורמת לפגיעה בביטחון הצרכנים ולא מאפשרת שימוש בביטקוין ככסף באופן שוטף. 

הדו"ח שהתפרסם לאחר שיחות עם אל סלבדור מעודד את הרשויות להצר את השימש בחוק הביטקוין על ידי שינוי הגדרתו מכסף חוקי. הבכירים גם מביעים דאגה מהרעיון של גיוס חוב מגובה ביטקוין והסיכונים שהוא מגלם. מצד שני את הרעיון של ארנק דיגיטלי ועידוד האוכלוסייה להשתמש בו הבנק העולמי רואה בחיוב, אך מדגיש את הצורך ברגולציה ופיקוח מחמירים, כאשר ישנם דיווחים רבים על מקרים של גניבת זהות בה משתמשים במספר תעודת זהות של אדם אחר כדי לקבל את שלושים הדולר המובטחים. המכתב מתפרסם גם על רקע שיחות בין אל סלבדור לבנק העולמי על הלוואה בגובה 1.3 מיליארד דולר שמבקשת המדינה מהבנק העולמי. לפי הערכות הבנק העולמי החוב של המדינה צפוי להגיע ל-96% תוצר עד שנת 2026, אם המדינה תמשיך בדרך הנוכחית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?

גיא טל |

שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשיםכעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנהובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 


הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.


מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית


שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הבריתחקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.


מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.