תרופה
צילום: Christina Victoria Craft

קנס של 8 מיליון שקל על MBI פארמה שהקפיצה פי 11 מחיר לתרופה

על פי רשות התחרות, החברה ניצלה את מעמדה המונופוליסטי לצורך גביית מחיר גבוה באופן בלתי הוגן עבור תרופה למחלה חשוכת מרפא. לפני כשנתיים עתרה החברה לבג"ץ על מנת לנסות ולמנוע קנייה של תרופה מתחרה
תומר אמן |
נושאים בכתבה קנס תרופות

רשות התחרות הודיעה לחברת MBI פארמה, כי היא שוקלת להטיל עליה עיצום כספי בסך של 8 מיליון שקל בגין קביעת מחיר גבוה ובלתי הוגן לתרופה למחלה חשוכת מרפא. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה נוקטת הממונה על התחרות בהליכי אכיפה נגד בעל מונופולין שניצל מעמדו לרעה בכך שקבע מחיר גבוה ובלתי הוגן. 

מדובר בתרופה בשם "לידיאנט", תרופה מצילת חיים לחולים במחלת "Cerebrotendinous Xanthomatosis", מחלה גנטית חשוכת מרפא, שבה חולים מאות בודדות של חולים ברחבי העולם, ומתוכם כ-50 בישראל. החולים במחלה נדרשים ליטול תרופה מצילת חיים מדי יום כל חייהם.

בעבר, נטלו החולים תרופה בשם Xenbilox (קסנבילוקס), אותה שיווקה בישראל בעיקר MBI במחיר של כ-8000 ש"ח לחפיסה. בשנת 2017, הפסיקה היצרנית העולמית לייצר את הקסנבילוקס, והחלה לשווק את ה"לידיאנט", כאשר אין שוני ממשי ביניהן. בשנת 2018, נרשמה בישראל ה"לידיאנט" כתרופה ייעודית למחלת ה-CTX, ולכן על פי הרגולציה של משרד הבריאות, פרט לחריגים, לא ניתן לייבא תרופה אחרת לטיפול במחלה.

הבדיקה נפתחה בעקבות תלונה של משרד הבריאות, וממנה עולה כי MBI היא בעלת מונופולין בישראל באספקת תרופה למחלת ה-CTX. באותה תקופה, ועד היום, עלה מחיר התרופה במאות אחוזים עד למחיר של כ-50,000 שקל לחפיסה אחת. גם לאחר כניסת התרופה לסל התרופות, נותר מחיר התרופה גבוה ועומד על כ-32,000 שקל. מדובר במחיר גבוה במאות אחוזים לעומת הקסנבילוקס. בעלות הגבוהה נושאות קופות החולים וקופת סל שירותי הבריאות, תוך פגיעה בתקציבן על חשבון הציבור בכללותו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל