אחרי שבתחילת שנה שעברה השוק עבר את זעזועי הקורונה ונראה היה שתהיה התקררות בגיוסים, באה המחצית השנייה של 2020 וניפצה את הקונספציה. נכון שבתחילת המשבר קרנות הון הסיכון נכנסו להתקפדות והשקיעו בעיקר בפורטפוליו שלהם, אבל גם זה השתנה והמצב חזר לקדמותו, אבל על ספידים.

לפי הדוח החדש של IVC ומשרד עו"ד מיתר, בתשעת החודשים הראשונים של השנה חברות ההיי-טק הישראליות נהנו משיא היסטורי בגיוסי הון, עם 17.78 מיליארד דולר שגויסו ב-575 סבבים. הסכום הכולל שגויס בתקופה זו משקף עליה של 71% מסך ההון שגויס בכל שנת 2020, בעיקר הודות למספר יוצא-דופן של מגה-סבבים עם 53 סבבי גיוס של 100 מיליון דולר ומעלה, שהניבו כ-9 מיליארד דולר. רק ברבעון ה-3 היו 20 סבבים כאלה. הגיוסים הללו שיקפו 51% מסך ההון שגויס בכלל התקופה.

עוד עולה כי ברבעון השלישי של 2021, בוצעו 177 סבבי גיוס שהסתכמו ב- 5.89 מיליארד דולר, כהמשך למגמה שהחלה ברבעון הראשון השנה.

מגה-סבבים (של יותר מ -100 מיליון דולר) בידלו את Q1-Q3/2021 משנים קודמות, כאשר 53 סבבים הסתכמו ב- 9 מיליארד דולר בתקופה זו, גידול משמעותי בעקבות עליה חדה במספר החברות בעלות שווי גבוה וסטארט-אפים שמוגדרים כ"חדי-קרן" (חברות אשר שוויין מוערך במעל למיליארד דולר), בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית.

גם סבבי הגיוס המוקדמים (Seed + A) היו במגמת עלייה במהלך כשלמעלה מ-2.5 מיליארד דולר גויסו ב-293 עסקאות, גידול של 35% מסך ההון שגויס בכל 2020. ההשקעה החציונית בסבבי גיוס אלו הגיעה ל-4 מיליון דולר - עדות לגידול בהיקפי ההון המוקצים לסבבים מוקדמים.

• ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסכומים בסבבי הגיוס המאוחרים יותר המשיכו לטפס, כאשר 15.3 מיליארד דולר, שמהווים 85% מסכום העסקאות הכולל בתקופה זו גויסו ב -282 עסקאות. גידול זה נבע בעיקר מסכומי השיא שהשקיעו משקיעים זרים: 4.3 מיליארד דולר שהושקעו ברבעון השלישי של 2021 בלבד, לעומת ממוצע רבעוני של 1.86 מיליארד דולר בשנת 2020. גם משקיעים ישראליים הגדילו את מעורבותם בעסקאות, אך העלייה הייתה צנועה בהרבה.

מספר השקעות ההמשך (Follow-on Investments) שמשקפות את האמונה של המשקיעים כי השווי של החברות בהן השקיעו בעבר יעלה - טיפסו גם במהלך התקופה כחלק ממאמצי המשקיעים לתמוך בהתקדמות של החברות המקומיות.

האקזיטים, ההנפקות והמיזוגים מניעים את הקטר

במהלך שלושת הרבעונים הראשונים כמות האקזיטים של חברות ההיי-טק הישראליות זינקה לשיא של 180 עסקאות שהסתכמו ב- 18.92 מיליארד דולר, בעיקר מספר ההנפקות הראשוניות (IPOs) שזינק ל-65, כאשר סך הגיוסים בהן היווה 52% מהיקף ההון הכולל של האקזיטים בתקופה זו.

• אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
• "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההיקף הדולרי של המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי הגיע ל-9.14 מיליארד דולר וחצה את היקף העסקאות בשנת 2020 כולה. חמישה מיזוגים ורכישות התבצעו בשווי שמעל ל-500 מיליון דולר כל אחד, והסתכמו ב-2.76 מיליארד דולר.

במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה הפכו 65 חברות היי-טק ישראליות לחברות ציבוריות באמצעות הנפקות ראשוניות בסך 9.78 מיליארד דולר, גידול של 225% במספר ו-506% בהיקף ההון שגויס לעומת 2020 כולה.

השווי הכולל של החברות עם תחילת המסחר בהן היה 76.4 מיליארד דולר. שתי ההנפקות הראשוניות הבולטות ברבעון השלישי של 2021 התבצעו ע"י Riskified עם 418 מיליון דולר ו-REE Automotive עם 288 מיליון דולר. 42 חברות היי-טק ישראליות העדיפו להפוך לציבוריות בבורסה הישראלית – בניגוד לנאסד"ק שהיווה את "הגביע הקדוש" של ההייטק הישראלי.

מה אומרים ב-IVC ובמיתר?

עו"ד מייק רימון, שותף במשרד עורכי הדין מיתר מציין כי "במקביל לרגיעה מסוימת בקצב ההנפקות הראשוניות של חברות היי טק ישראליות, אנו צופים המשך פעילות משמעותית בגיוסי הון כמו גם עלייה במספר המיזוגים והרכישות, לאור המספר הגדל והולך של חברות שגייסו סכומים משמעותיים, בין בהנפקות ציבוריות (לרבות דרך מיזוג עם SPAC) ובין בגיוסים פרטיים. תופעה נוספת אותה התחלנו לראות ואנו צופים שתגבר בתקופה הקרובה היא רכישות של חברות ישראליות על ידי חברות ישראליות אחרות, מה שעד לפני מספר שנים לא היווה אפיק אקזיט משמעותי."

מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב- IVC, הוסיפה: "צפינו במגמת העליה הנוכחית ממרץ 2021, כאשר הממוצעים החודשיים עלו ל- 1.98 מיליארד דולר במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2021, בהשוואה לממוצע חודשי של 864 מיליון דולר ב- 2020, ככל שיותר חברות בוגרות ביססו יחסי אמון עם משקיעים זרים והציבו את עצמן כיעד יציב להשקעות מאוחרות ( Growth). אנו מאמינים שלפחות בטווח הקרוב המגמה תמשך".