דורון גרסטל פריון
צילום: יחצ
ראיון

"פריון תגיע להכנסות של יותר ממיליארד דולר ב-2025"

כך אומר מנכ"ל החברה דורון גרסטל בראיון לביזפורטל לאחר רכישת חברת וידאזו, שמסביר גם מדוע 66% מהתשלום יתבצע רק אם החברה הנרכשת תצליח לתרום יותר מ-30 מיליון דולר ל-EBITDA של החברה, ולאן הולך השוק?
נתנאל אריאל | (2)

"פריון תגיע להכנסות של יותר מ-1 מיליארד דולר ב-2025, ומאוד רווחית" כך צופה מנכ"ל פריון נטוורק 3.12% דורון גרסטל בראיון לביזפורטל, מכיוון שלהערכתו החברה תמשיך לצמוח בקצב של יותר מ-20% בשנה. "התחום שלנו צומח בצורה מטאורית, מדובר בשוק של יותר מחצי טריליון דולר, כאשר רק החלק של פרסום בוידאו הוא סדר גודל של 70 מיליארד דולר".

פריון צומחת בצורה משמעותית מזה שבעה רבעונים רצופים והפכה להיות אחת המניות החמות של ת"א. החברה פועלת בתחום הפרסום באינטרנט, מנטרת מידע על הגולשים, כדי להתאים לו פרסומות מותאמות אישית ולעשות מזה כסף. כך למשל, אם אתם יושבים מול הטלויזיה והפלאפון לידכם - פריון תדע שזה אתם שצופים בטלויזיה ולא בן משפחה אחר (גם אם הפלאפון לא בשימוש). אם צפיתם בסדרה מסוימת (או אף מספר פעמים בפרק מסוים של סדרה מסוימת) ואתם גם במקרה טסים בעוד חודש, או שאתם כאלה שטסים במועדים די קבועים במהלך השנה - פריון יודעת על כך ותתאים לכם פרסומות ליעדים הללו. עד כדי כך רב המידע שחברות הפרסום יודעות על הציבור כיום. יש כאלה שמשתמשים בגלישה בסתר - אבל גם זה לא הופך אתם למוסתרים באמת עד הסוף.

את הדברים אומר מנכ"ל החברה גרסטל לאחר שהחברה הודיעה היום על רכישתה של וידאזו (Vidazoo) תמורת עד 93.5 מיליון דולר. כאשר יתבצע תשלום של 35 מיליון דולר במזומן עם סגירת העסקה עבור כל מניות וידאזו, וסכום נוסף של עד 58.5 מיליון דולר ישולם עד סוף 2023 אם ה-EBITDA המתואם יגיע ל-32.4 מיליון דולר.

מדוע זו צורת התשלום?

גרסטל: "שאנחנו רוצים לרכוש רק חברות שהן רווחיות מהיום הראשון, ועם סינרגיה. אבל כדי לשמור את החברה הנרכשת ב"מתח" עבודה גבוה ותשוקה להמשיך לתרום לנו לרווחיות, ולא שאחרי הרכישה תהיה ירידת מתח, כפי שקורה פעם רבות בחברות נרכשות. כלומר, אם וידאו לא ייצרו לנו EBITDA של 32 מיליון הם לא יקבלו את ה-60 מיליון הנוספים". 

"זו עסקה רביעית שאנו מבצעים במתכונת הזו. צריך למצוא את החברה הנכונה, עם הסינרגיה המתאימה שתשתלב במה שאנחנו יודעים לתת, ותתאים למבנה כזה, אבל בעיני זה המבנה הנכון של רכישה בעולם רווי סיכונים".

בשנת 2020 פריון הכניסה כ-328 מיליון דולר, והציבה יעד של חצי מיליארד הכנסות ב-2023, כאשר בשנה הקרובה היא צפתה הכנסות של 350-370 מיליון דולר. מאז הם העלו תחזיות מספר פעמים במהלך השנה האחרונה וכעת כבר צופים הכנסות של 430-445 מיליון דולר לשנה הקרובה ו-545-575 מיליון דולר בשנה הבאה.

בפריון מעדכנים גם את ה-EBITDA המתואם כלפי מעלה וצופים כי השנה הוא יגדל בכ-60% לטווח שבין 52 ל-53 מיליון דולר, וב-2022 צפוי לגדול בכ-33% ל-68-72 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם בניכוי עלויות הטראפיק צפוי לגדול ל-31% מהמחזור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כבר אמרתם שתקדימו את היעד של חצי מיליארד דולר בשנה אחת, וכעת אתה אומר לביזפורטל שתכניסו מיליארד דולר בשנת 2025. זו תחזית אמיצה או ראייה מפוכחת של המציאות?

גרסטל: "העלאת התחזיות שלנו נובעת מהגידול המשמעותי בתחום, וכעת גם מרכישת וידאזו. מה שקורה עכשיו זה שהביטחון שלנו בתחזית שלנו השתפרה בצורה משמעותית. - כי יש לנו עוד רגל יציבה בתחום הפרסום. יש לנו צמיחה של יותר מ-20% בשנה ובהנחה שזה יימשך כך אנחנו נעמוד בתחזית".

"היום אנחנו נמצאים ברווחיות של יותר מ-30% להכנסות נטו (הכנסות בניכוי התשלומים לצד שלישי. נ"א), הכנסות בניכוי הטראפיק. זה המדד לכל החברות ואנחנו מעל רוב המתחרות".

למה בעצם קניתם אותם?

גרסטל: "צריך לחלק את העסקה ל-3 חלקים. למה וידאו? כי העולם צועד לפרסום בוידאו. כאמור, שוק הפרסום הדיגיטלי נאמד בכחצי טריליון דולר, כאשר מתוכו כ-70 מיליארד דולר זה פרסום בוידאו - וזה התחום הצומח ביותר עם הגידול המשמעותי ביותר. ברוב אתרי התוכן מתחילים לראות תכני וידאו. אנחנו גם עוקבים אחרי תקציבי הפרסום ורואים שלשם זה הולך.

"הנקודה השניה היא קהל היעד שלנו שהוא גם המפרסמים וגם אתרי התוכן כמו ביזפורטל או Ynet בארץ, ואתרים כמו CNN, BBC, טיימס ואחרים בחו"ל - כלומר אתרי חדשות, וגם אלפי אתרי תוכן אחרים שרוצים לקבל פלטפורמה שתתן להם לעשות מוניטיזציה של וידאו וליהנות מתקציבי הווידאו - החל מרמת נגן ועד לניתוח.

"חיפשנו חברה שמסוגלת לתת פתרון וידאו למפרסם מקצה לקצה - מהמפרסם ועד אתר התוכן, כאשר אנחנו שולטים בכל הדרך ולא צריכים 'לאבד' כסף באמצע על המתווכים. בצורה כזו יש לנו יותר שליטה, יכולת דפרניזציה, וחסכון גדול. זו הקונסולידציה בענף - להוריד גורמי תיווך כדי להוריד עלויות. לוידאזו יש את הטכנולוגיה הזו - בלי גורמי תיווך וזה צפוי לשפר לנו את ה-EBITDA כאמור ב-30 מיליון דולר".

איך תתבצע הסינרגיה?

"הסינרגיה – מבוססת על כך שאנחנו מקבלים הכנסות הן מצד ההיצע (Supply) והן מהביקוש (Demand) - בדרך כלל חברות משלמות לגורם מתווך שירכוש לו שטחי פרסום, אנחנו בנינו מערכות שיודעת לייצר כסף גם מההיצע וגם מהביקוש. אנחנו בקשר עם סוכנויות פרסום שנותנות לנו פרסום דיגיטלי ומהצד השני גם עם אתרי תוכן. באמצעות רכישת וידאזו אנחנו מייצרים לעצמנו גלגל תעופה ענק שיכול לקחת יותר ויותר קמפניינים פרסומיים ולהנגיש אותם עם משאבים - בתוך הבית. הרבה יותר יכולת לגדול והרבה יותר רווחיות עבורנו. דיברנו גם עם מפרסמים והם אוהבים את זה ומעדיפים את העובדה שאנחנו מסוגלים לתת פתרון מקצה לקצה, לרכז את כל הקמפיינים בצורה יעילה ולאפשר אנליזה הן מהצד של המפרסם והן של אתר התוכן".

אאוטבריין וטאבולה מתחרים בכם? מה דעתך על התמחור שלהם?

"קשה לי לנהל את המניה שלי, אז אני בוודאי לא יודע לדבר על תמחורים של אחרים. אבל הם משיקים אלינו. למעשה הם גורמים לאנשים להיכנס ולקרוא תוכן כך שאם אנשים ייכנסו יותר לאתרים ויביאו טראפיק לאתרי התוכן, אתרי התוכן יגדלו ואנחנו נוכל לעשות יותר מוניטיזציה לאתרים. אנחנו עובדים איתם בשת"פ וזה משלים. בסופו של דבר ההכנסה מפרסומת היא פונקציה של כמות האנשים שרואה אותה, ככל שהיא יותר ממוקדת וגדולה כך ההכנסה גדלה. זה חד חד ערכי".

אז מי היא וידאזו?

את 2020 סגרה וידאזו עם הכנסות של 31.9 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם בסך 4.3 מיליון דולר. התחזית לשנה מניחה הכנסות של 45 מיליון דולר שישקפו צמיחה של 41%, ו-EBITDA מתואם שיעלה בשיעור גבוה יותר, של 86% ל-8 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל האינדיאנים פושטי הרגל מתראיינים לאתר הזה דקה לפ 06/10/2021 20:36
    הגב לתגובה זו
    כל האינדיאנים פושטי הרגל מתראיינים לאתר הזה דקה לפני שהחברות שלהם פושטות רגל. האם עכשיו זה שונה
  • 1.
    מדהים (ל"ת)
    נאנו 04/10/2021 14:48
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?