"זה יהיה שוק של גדולים, חברות כמו פנינסולה יהפכו להיות השמות שכולם מכירים"
פנינסולה היא אחת מחברות האשראי החוץ בנקאי המובילות בארץ והיא נהנית מתמיכה של קבוצת מיטב דש. מיכה אבני, המייס ומנכ"ל פנינסולה, מסביר בראיון לביזפורטל לאן שוק האשראי החוץ בנקאי הולך מכאן. לגישתו הגידול בפעילות ימשיך להיות מהיר והחברות המובילות בתחום יהפכו לספקיות אשראי גדולות.
לאחרונה נראה כי ישנה, באופן כללי ירידה בריביות שגובות חברות האשראי החוץ בנקאי - האם אתם בפנינסולה מרגישים את זה והאם אתם חושבים שהירידה הזו תיבלם בקרוב?
"כשהקמתי את פנינסולה לפני 16 שנה ראיתי לי לחזון לפתוח את שוק האשראי לתחרות, וזה כשעוד לא התחילו לדבר על זה - אז השוק היה קטן מאוד, אולי 500 מיליון שקל - כעת השוק התפתח מאוד והוא בגודל של 25 מיליארד שקל וגדל. אבל אם מסתכלים על הפוטנציאל; אותם ה-25 מיליארד שקל עדיין מהווים 2 עד 4 אחוז בלבד מהשווקים האלו - ויש עוד המון לאן להתקדם.
"המחיר הממוצע בשוק האשראי הבנקאי הוא נמוך ממחיר האשראי החוץ בנקאי - כי מטבע הדברים, השוק התחיל מהקצוות אבל הוא הולך ומתפתח גם מעבר לקצוות. ככל ששוק האשראי החוץ בנקאי יגדל, אז מן הסתם המרווחים יהיו יותר נמוכים והם יוחלפו בנפח. השוק הזה הולך, כמו כל שוק שמתפתח - משוק של נישות קטנות במרווחים גבוהים, לשוק של נישות גדולות במרווחים יותר נמוכים. זה טבע הדברים, זה ככה בכל שוק שמתפתח - יש כמה סופרים גדולים, כמה בנקים גדולים, כמה חברות רכב גדולות. אז אומנם המרווחים יורדים מעט, אבל הווליום מחליף את זה בצורה משמעותית.
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"תהיה פה קונסולידציה כמו בכל שוק אחר, זה יהיה שוק של גדולים - וחברות כמו פנינסולה שהיא כבר עם חצי מיליארד הון עצמי ותיק של מעל מיליארד שקל, הן יהפכו להיות השמות הגדולים שמכירים אותם בשוק וכחלק מזה הווליום יחליף את המרווח".
נתח השוק של ענף האשראי החוץ בנקאי לאורך השנים
מקור: מצגת של איגוד חברות האשראי בישראל
סוגיית התחרות עם הבנקים היא ככל הנראה הסוגייה החמה ביותר בענף, כיום החברות לא מתחרות על המשכנתאות, מפאת הריבית הנמוכה שלהן ביחס לעלות החוב של חברות האשראי החוץ בנקאי - האם אתה רואה שינוי כל שהוא בעתיד?
"הכותרת הראשית היא באמת התחרות עם הבנקים, עדיין הבנקים שולטים כמעט באופן מוחלט בשוק האשראי ומי שמארגן ומסדר את השליטה הזו זה בנק ישראל דרך הרגולציה כי האשראי הוא תחום מאוד מפוקח ובנקאות זה ענף עוד יותר מפוקח ואי אפשר לזוז בתחום הזה בלי להתמודד עם הרגולציה.
- מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים
- בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
"בנק ישראל לאורך השנים שם את היציבות של הבנקים מעל התחרות בענף, אותו מעניין רק היציבות של הבנקים ואם זה בא על חשבון התחרות - אין לו בעיה עם זה. יש כל מיני מגבלות שמקשים על יצירת תחרות עם הבנקים. בכל פינה אתה נתקל במחסום רגולטורי. המחסום הראשון שפרצו אותו היה שלא הייתה מעטפת רגולטורית לגוף שהוא לא בנק. ובעצם אם רצית לתת אשראי באופן משמעותי ולא היית בנק - היו דורשים ממך להיות בנק, אבל הדרישות כל כך מחניקות שזה לא היה אפשרי.
"לשמחתי הרבה הצלחנו להוביל סט שלם של חקיקה ורגולציה לגוף שנותן אשראי ולא בנק - ההישג הוא שזה תחת הרשות לשוק ההון והתחילו שמאפשרים לנו להתחרות. עדיין בנק ישראל מקשה ומונע מאיתנו להתחרות בבנקים. לדוגמה במשכנתאות: הבעיה הכי בסיסית היא היכולת לגייס מקורות. אם אתה רוצה לתת למישהו הלוואה לרכישת בית אתה בעצם צריך למשכן את הבית שלו. נכון להיום, אם אתה רוצה למשכן את הבית שלו אתה מוגבל באיך אתה יכול לגייס מקורות - אתה לא יכול לגייס פיקדונות, אתה לא יכול לגייס באגרות חוק.
"אמורים לשנות את הסעיף הזה - זה היה אחד הדברים שנלחמנו, הייתה הצעת חוק שקיוונו שתעבור לפני שנפלה הממשלה האחרונה -אבל זה נעצר עם השינוי ממשל. כולי תקווה שהכנסת תתחיל לפעול בנושא לאחר התקציב ולאפשר לגוף חוץ בנקאי למשכן את הדירה. יבוא היום שגם החוק בנקאי ידע לתת תחרות לבנקים במשכנתאות".
מיטב דש היא בעלת השליטה בחברה. עד כמה היא מעורבת בניהול והאם יש איזו תרומת ידע הדדית בין החברות הבנות של מיטב דש שעוסקות בענף האשראי החוץ בנקאי לביניכם?
"אני הכנסתי את מיטב דש כשותפה ובעלת השליטה כבר לפני מספר שנים בראייה מאוד מאוד ברורה ששוק האשראי החוץ בנקאי הופך להיות שוק של גדולים, אני כבר קראתי את המפה לפני כמה שנים שהשוק יגדל ושתהיה קונסולידציה ושרק מי שחזק ומוסדי יוכל לשלוט בשוק הזה.
"מיטב דש בית השקעות מצוין, אנשים מאוד אתים ומאוד מקצועיים בחשיבה האסטרטגית שלהם. ואתה רואה את זה גם בשחקנים האחרים - החברות הבינו שאם הן רוצות להצליח הן צריכות להיות קשורות למוסדות פיננסים ולגופים הגדולים שהם לא בנקים בשביל לתת את הנוחות לציבור המשקיעים והלקוחות בהיקפים הגדולים. מיטב דש הוא שותף מדהים והיתרון הוא בידע השוק של הלקוחות שלנו, של המשקיעים שלנו ושל הלקוחות שיש בעל בית שקוף, מקצועי ומוסדי. אנחנו כמובן חברה ציבורית נפרדת - אבל בעל בית שכזה זו אמירה חזקה לשוק.
"חוץ מזה, עד לאחרונה גופים מוסדיים ובנקאים לא נכנסו לחברות אשראי חוץ בנקאי - וכעת זה קורה וזה מראה על התדמית של הענף שמשתנה".
ראינו בתקופה האחרונה כמה חברות בענף שמדברות ביתר שאת על רצון להעמיק את דריסת הרגל שלהן בענף השלמת ההון למזנין - האם גם לכם ישנה הכוונה הזו והאם אתם באמת חושבים שהסגמנט דורש הרבה מאוד ידע וניסיון שקשה להשיג?
"מה שיקרה בקונסולידציה ובגידול של השוק לדעתי זה שנותני האשראי יתנו סל של פתרונות אשראי לכל נוטלי האשראי. יש תחומים שהם מאוד מקצועיים - כמו תחום האשראי ליהלומנים, ככה שגם השלמת הון וגם הבניין דורש התמקצעות. כמו שאתם רואים, יש כמה חברות שפועלות בתחום ואני חושב שהתחום הזה - כמו שענף הבנייה ימשיך ויצמח בשנים הקרובות, כך גם מי שנותן אשראי לזה ימשיך לצמוח.
"אם כי לדעתי, כמו בכל ענף האשראי החוץ בנקאי - גם ענף השלמת ההון והבנייה יהפוך יותר לתחום של היקף ופחות מרווח. השחקנים הגדולים יובילו ויהיו יתרונות לגודל".
מה אתה חושב על ההתנהלות הנוכחית של בנק ישראל והמדינה בכלל בקשר לענף?
"ניתן לזהות בעשור האחרון שיח פוליטי יותר ויותר ברור שרוצה לפתוח תחרות לבנקים, אבל במעשי לא ראיתי אמירה ממשלתית - משום ממשלה, על כך שהולכים לפתוח את שוק האשראי לתחרות. יש רוח כזו, אבל אין אמירה שזה הולך לקרות.
"בנק ישראל נאחז בטענת היציבות של הבנקים ומונע מהענף להתפתח. וזה לא רק בענף האשראי החוץ בנקאי, גם ענף הפינטק בארץ מתפתחים יותר לאט בישראל מאשר במדינות המערב בגלל התנגדויות של בנק ישראל וקשיים שהוא מערים, שזה חבל ופוגע במשק. אנחנו בכיוון הנכון, אבל נדרש קול יותר חזק מהכיוון של הממשלה בנושא הזה.
"אפשר להגיד גם שהקורונה שמה לנו מראה לא חיובית - כל עולמות הפינטק שדוהרים בעולם, פה הכול בנושא תקוע. הבנקים פשוט ניצלו את הקורונה והפחד של האנשים כדי להחזיק יותר ולהגדיל את הכוח שלהם. ולצערנו כל הממשלות לדורותיהן משותקות בידי הבנקים. גם ברפורמות - נכנסים שרי אוצר וזה לא משתנה.
"זה עצוב שיש חברות פינטק שזה לקח להן שנה לפתוח חשבון בנק כי הבנקים התנגדו וכתוצאה מזה יש כבר אמירה מצד המשקיעים למי שמתחיל בחברות פינטק - תתחיל כבר בחו"ל. זה הזוי שאנחנו מובילי דרך בטכנולוגיה אבל ביישום אנחנו לא מובילים.
ברשותך, שאלה אחרונה - בראיה שלך, בעתיד בנק ישראל יעניק לחברות האח"ב מקורות מימון בדומה למקורות המימון שמוענקים לבנקים או שהתמיכה תבוא מכיוון רגולטורי אחר?
"אנחנו כמובן מבקשים את הדבר הזה ויש להבנתי סעיפי חוק שמאפשרים לבנק ישראך לעשות את זה ואחרי שהייתה עליהם ביקורת חזקה בקורונה הם יצאו עם תוכנית שמראש הייתה מיועדת לכישלון - הם לא יעמידו את המקורות לגופים החוץ בנקאיים אם לא יקבלו לחץ מלמעלה לעשות זאת.
- 5.ווקר 08/09/2021 23:15הגב לתגובה זותיק האשראי וההון העצמי גדלים בעקביות בכל רבעון! החברה מחלקת דיבידנד קבוע בכל רבעון! הכנסה קבועה וחברה סופר יציבה!
- 4.משקיע 08/09/2021 18:06הגב לתגובה זואבני בחלומותיו הוורודים לא מאמין למה שהוא אומר..
- 3.90% מהמנכלים שמתראיינים לאתר הזה הם של חברות כושלו 07/09/2021 18:12הגב לתגובה זו90% מהמנכלים שמתראיינים לאתר הזה הם של חברות כושלות שהמניה שלהם בקרשים, מספרים סיפורים ומטעים משקיעים.
- 2.דניאלה 07/09/2021 11:54הגב לתגובה זוהי, מההכרות שלי עם מיכה ופנינסולה ללא ספק מתנהלים כמו בית מרקחת. הגב האיכותי והמוביל של מיטב דש מחזק ומוסיף ותואם לפנינסולה כמו כפפה על היד. שנה טובה לכולם!
- 1.שוהם ביזנס הכי מומלצת היום (ל"ת)אביעד 07/09/2021 11:24הגב לתגובה זו
- למה ? עדיין מהיקרות בענף, גם לאחר הירידות. (ל"ת)אלעד 09/09/2021 09:39הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים
הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?
המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11% צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.
מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI.
תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.
גם טבע 0.56% צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44% ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51% ו נובה -8.04% צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- היום של טבע, ומה עוד קרה בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
