מניית המשביר לצרכן המשביר 365 -2.68%  טסה לאחרונה ב-330% תוך מספר ימים, ללא כל הודעה והתפתחות עסקית שמצדיקה זאת. גם מנכ"ל החברה הודה בגילוי לב שאין לו הסבר לזינוק המטורף במחיר המניה, שהגיע במקביל למחזורי מסחר שלא נראו במניה מעולם. למעשה, כמות הכסף שהחליפה ידיים בימים הללו עמדה על 40%-65% מהכמות הצפה של המניות, בטווח שבין 10 ל-30 מיליון שקל ביום, לעומת ממוצע של 56 אלף שקל במשך עשר השנים האחרונות. סביר? לא ממש.

אפשר להניח במידה רבה של ודאות שמישהו מטפל במניה, וזה יכול להיות "טיפול" מאוד מתוחכם - "טיפול קבוצתי" שאלו ההרצות החדשות בעידן הרשתות החברתיות בדומה למניות המם בוול סטריט שבעצם מרוצות על ידי קבוצות בפורומים, ווטסאפ וטלגרם. לא מדובר במקרה היחיד להתרוממות במניות במאות אחוזים, הנה דוגמה נוספת - מניית ארנה גרופ זינקה ב-730% בתקופה קצרה - ללא כל סיבה הגיונית.

הזינוק המפתיע במשביר – והקריסה במניה שהגיעה כמובן מיד אחר כך – והזינוק הנוסף שהתרחש שוב בשבוע האחרון, מזכירים כאמור את סערת מניות ה'מם' שמשגעות את וול סטריט מתחילת השנה. מדובר במניות כמו גיימסטופ, AMC, בלאקברי, נוקיה ועוד, שלחלקן אין  ערך ממשי ושווי כלכלי (או שהוא נמוך מאוד לעומת השווי הבורסאי), ולמרות זאת הן זינקו במאות ואלפי אחוזים בעקבות התנפלות של מהמרים צעירים שהצטרפו לבורסה בשנים האחרונות ובעיקר במהלך משבר הקורונה. אותם משקיעים נוהרים למניות לפי "המומחים" בפורום רדיט או ברשתות החברתיות וכך נוצרת הרצה מאוד מתוחכמת. 

כניסה להשקעה בדרך הזאת היא הימור, היא לא באמת השקעה, בסוף זה לרוב נגמר בהפסדים כבדים. הזהרנו במהלך השנה האחרונה  (למשל כאן, וכאן) שמי שנכנס למניות הללו עלול להפסיד את הכסף שלו כשהן יתרסקו – מה שאכן קרה, וגם כאן.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל שוק ההון הוא לא המערב הפרוע. יש לו אבא ואמא, או לפחות מי שתפקידה להיות המשטרה של שוק ההון – לוודא שהפעולות שמתרחשות בשוק הן לגיטימיות ואמיתיות, שאין סחר על פי מידע פנים (מידע שיש למקורבים לחברה שאין לציבור), או תרמיות, ולנטר פעולות חשודות והתנהגות חריגה במניות.

מדובר בעבודה קשה מסביב לשעון שעליה אחראים עשרות עובדים. בראיון מיוחד ובלעדי לביזפורטל קיבלנו הצצה נדירה לפעילותה של היחידה המיוחדת, שפועלת ברשות ניירות ערך. עו"ד ציפי גז, מנהלת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך חושפת את דרכי העבודה של היחידה ומסבירה כי המשקיעים יכולים להיות רגועים: "קודם כל חשוב לומר שהרוב הגדול של פעילות המסחר היא לגיטימית וחוקית לחלוטין" חשוב לגז להדגיש כבר בתחילת הדברים, "ואני אומרת את זה אחרי שאנחנו עוקבים בצורה הדוקה אחרי השוק במשך שנים. כל יום".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

כמה מקרים חשודים אתם מאתרים? זה קורה כל יום?

גז: "זה יכול לקרות ביום אחד גם כמה פעמים, ויש גם ימים שזה לא קורה בכלל. אני כן יכולה להגיד שזה קורה בתדירות של יותר מפעם בחודש. אבל כאמור הפעילות במסחר היא תקינה, ומבחינת החריגות - השוק שלנו לא חריג ביחס לעולם. אין בארץ יותר רמאים מאשר בעולם"

עו"ד גז, מה זו בעצם התנהגות חריגה במניה?

"כדי להחליט אם יש התנהגות חריגה במניה אנחנו מתנהלים עם אלגוריתמים חכמים מאוד ומנטרים את המסחר ברמה היומיומית. אנחנו רואים כל עליה חריגה בכל מניה, רואים ומנתחים, ומחליטים האם יש כאן משהו חשוד.

"לצורך קביעה כזו אנחנו מכניסים המון פרמטרים. האם המניה היא דלת סחירות בדרך כלל, או שיש בה סחירות רבה, האם הפעילות כעת חריגה ביחס לשנה הקודמת, מי זו החברה ומה היו הדיווחים המידיים, האם היה בה בעבר תיקים של מידע פנים, מה גרם לעלייה החריגה והפתאומית במניה, והאם קרו אירועים שיכולים לגרום לזה – הכל נכנס.

"אדם מבצע פעילות ראשונה בסמוך לפרסום דיווח מידיי, כשמעולם קודם לכן הוא לא קנה את מניות החברה, או שזו בכלל הפעם הראשונה שהוא קונה מניות של חברה כלשהי, או שמישהו משחרר פיקדון ורוכש מיד מניות. ויש גם את המקרה הברור מאליו: אדם שמבקש לבצע מיידית הוראה של 'תמכרו בכל שער שהוא, גבוה או נמוך' – גם זה יכול להוות אינדיקציה לפעילות חריגה, או פעילות משמעותית במניה של עובד או שותף עסקי שקודמות לדיווח מיידי".

אז אתם לא מחלקה מיושנת שפועלת עם דפים וניירות?

"עיקר הראיות נאספות בחיפושי מחשב, העתקות פלאפונים - מאסות אדירות של חומרי מחשב. אנחנו מנתחים הכל ויש לנו כלים מתוחכמים ומתקדמים לבצע חיפושים בחומרי המחשב. פיתחנו ביחידה אלגוריתמים חכמים שממשיכים להתפתח כל הזמן לאיתור תרמיות במסחר (ובהם גם הרצת מניות. נ"א) או שימוש במידע פנים.

"אם אני מסתכלת אחורה אז לפני 10-15 שנים היו פחות ראיות פורנזיות של מחשב. היינו תופסים יותר מסמכים פיזיים. היום חומרי המחשב הם עצומים בתיקי החקירה. יש לנו יחידה טכנולוגית מאוד מתקדמת מבחינת הכלים ומבחינת האופן שבו אנחנו מחפשים חומרי חקירה בפלאפונים. אנחנו עם יד על הדופק בקידמה ובתוכנות חיפוש חדשות ומתקדמות כדי לטייב את יכולת החיפוש והחקירה".

אם זיהיתם משהו חריג אתם יכולים לדעת מי אחראי לזה?

גז: "בוודאי. בכמה לחיצות כפתור אנחנו יכולים לדעת מי או מה עומד מאחורי כל תנועה חשודה. בהתחלה זה ברמת מספר מוצפן, אבל אם אנחנו מזהים שיטתיות וחריגות במניה – אנחנו לחלוטין יכולים לדעת מי עומד מאחוריה, וזה יכול להתפתח בהמשך לחקירה מנהלית או פלילית".

תוכלי לתת דוגמאות למקרים שמדליקים אצלכם נורה אדומה?

גז: "למשל – נגיד שחברה ציבורית מפרסמת הודעה חיובית מאוד, מיזוג בהיקף של מיליארדים, ואני מזהה שזמן קצר לפני זה, אדם כלשהו - שכרגע אני לא יודעת מי הוא - קונה את המניה ואחרי העלייה הוא מוכר אותה ברווח. זה האלגוריתם הפשוט ביותר שלנו שנראה על פניו שיכול להוביל לשימוש במידע פנים", ממחישה גז.

"דוגמה נוספת היא שהמניה יורדת בצורה דרסטית אחרי דיווח שלילי, ואני רואה מישהו שמוכר ממש לפני הירידה - גם זה עלול להתפתח לשימוש במידע פנים.

"סמנכ"ל בחברה ציבורית שותף למו"מ בין חברה ציבורית לחברה זרה, כשברור לו שסגירת העסקה תשפיע משמעותית על החברה, ואז לפני החתימה הוא רוכש את המניות בבורסה, או ממליץ לאחרים לקנות. היו גם שני מקרים אמיתיים של בעלי משרדי יחסי ציבור שרכשו מניות לפני דיווחים טובים וגזרו רווח, או אם עיתונאי שמקבל תוצאות כספיות לפני רוכש מניות על סמך זה".

"אבל חשוב להדגיש – צריכה להתבצע פעולת מסחר, כלומר שמישהו קיבל את המידע וקנה מניות. אדם שמקבל מידע פנים ולא עושה עם זה כלום, קודם כל אנחנו לא נדע מזה בכלל, אבל זה גם לא רלוונטי כי לא בוצעה כל עבירה".

"בהקשר של תרמית, הרצת מניות או הונאה, ניתן לציין עסקאות פיקטיביות: אדם קונה ומוכר בעצמו או מתאם עם מישהו אחר שהם קונים אחד מהשני כדי להעלות את השער. אפשרות נוספת היא להעלות את שער הנעילה בסוף היום – כי זה קובע את השער למחרת. או השפעה על שער של נייר ערך סביב אירועים עיקריים כמו כניסה או יציאה ממדד, מכרזי החלף ועוד. אפשרות נוספת היא כשאנחנו מזהים הוראות במסחר ולאחר מכן ביטול שלהם כשהמטרה הרבה פעמים מאחורי זה היא ליצור רושם שיש היצע וביקוש אמיתיים".

אם זיהיתם דבר כזה, אתם יכולים לדעת מי הרמאי?

גז: "בוודאי. אחרי שאני מזהה דבר כזה אני צריכה לדעת מי עומד מאחורי זה - שמית. ואז אנחנו בודקים האם יש לו קשר לחברה הציבורית, האם ההתנהגות שלו אופיינית והוא כבר עשה את זה בעבר. אנחנו גם נבדוק אם יש קשרים נוספים, כמו האם מדובר בחבר, חברה, סבתא, אח או כל קשר אחר שיכול להיות ולהוביל לשימוש במידע פנים. בהמשך אני גם אצליב מידע עם רשויות נוספות, נקבל מידע על התנועות שלו בבנק, ואני יכולה לדרוש מחברות הסלולר לתת לנו את נתוני התקשורת ושיחות הטלפון שלו במשך תקופה ארוכה, וגם להוציא צווים בבית משפט. אנחנו בודקים כל חשד, אבל בסופו של דבר יכול להיות שזה ייגמר בכלום כאשר נחליט שהפעילות הייתה לגיטימית, ויכול להיות שייגמר בעבירה של שימוש במידע פנים".

מצאתם מקרים כאלה?

"בהחלט. היה למשל מישהו ששירת במילואים עם מנכ"ל של חברה ציבורית. בכל מילואים מחדש הוא ביקש מהמנכ"ל מידע על החברה. בסופו של דבר המנכ"ל נשבר וסיפר לו, ואז הוא ביצע פעולות".

אם הצלחתם לבסס את החשדות שלכם. מה הלאה?

"אחרי שיש מסד עובדתי מספיק שמעלה חשד סביר לביצוע של העבירה, אנחנו, כמו בכל חקירה סמויה של המשטרה, מבקשים את אישור יו"ר רשות ניירות ערך לפתוח בחקירה. היא רואה את מכלול חומר החקירה שנאסף ומאשרת או שלא מאשרת לפתוח בחקירה פלילית או מנהלית, וזאת על בסיס שלושה פרמטרים: מוצקות הראיות, החומרה שלהם ומדיניות האכיפה של הרשות.

"אם מחליטים על פתיחה בחקירה פלילית אנחנו נבצע גם חיפושים, נחקור באזהרה, נציב בפני החשודים את הראיות ונשמע את גרסתם. אחר כך אנחנו מסכמים את החומר ומעבירים לפרקליטות".

מה ההבדל בין חקירה פלילית לחקירה מנהלית?

"מנהלי זה עבירות של רשלנות ופלילי זה במקרה שהעבירות בהיקפים אחרים, החומרה אחרת ויש גם אינדיקציה למודעות וכוונה של החשוד. למשל - דיווח מטעה של חברה ציבורית כנראה ייפול לתחום של רשלנות וילך לבירור מנהלי".

הכנסתם פעם לכלא אדם חף מפשע?

"חס ושלום שאדם חף מפשע ייכנס לכלא, אבל אני מרגישה מאוד בנוח עם כל המקרים שחשפנו. צריך לזכור שהפעילות שלנו עוברת מסנן מאוד גדול. אם יש פעילות חריגה כזו או אחרת אנחנו מבצעים את כל הבדיקות ואוספים את הראיות. אחר כך התיק עובר מסננת מאוד גדולה של הפרקליטות והיא בוחנת. חשוב לומר גם שיש הבדל בין רף ראיות של חשד סביר לפתיחת חקירה, לבין רף ראייתי להגשת כתב אישום. הפרקליטות עוברת על כל התיק ורואה הכל. בהחלט יש גם מקרים שהיא חושבת שאין מספיק ראיות וסוגרת את התיק.

"אנחנו לא אלה שמחליטים אם אדם ייכנס לכלא. אנחנו מפקחים ובודקים, ממליצים על פתיחה בחקירה, מבצעים חקירה מאוד מקיפה עם כל הכלים שיש ומעבירים את התוצרים לפרקליטות, והם אלה שמחליטים אם להגיש כתב אישום. אחרי הפרקליטות יש כמובן עוד מסננת של בית המשפט, שרף ההרשעה אצלו עוד יותר גבוה מהרף של הפרקליטות.

"אגב, לא הכל מגיע בכלל עד לבית המשפט ואפילו לא לפרקליטות. היו חקירות שביצענו וכבר אנחנו חשבנו שאין די ראיות. יש מקרים שאנחנו פותחים בחקירה, רואים גרסאות כאלה ואחרות שאפילו לדעת מחלקת חקירות אין באמת בעיה. בסוף המטרה היא להגיע לחקר האמת - ותו לא".

אתם מזהים חוקיות כלשהי לגבי תרמיות? למשל – יכול להיות שאדם ינסה לפעול דווקא במניה דלת סחירות כי היא מחוץ ומתחת לרדאר, ומנגד יכול להיות שאדם דווקא ירצה להיבלע בהמון ולרמות במניות עם מסחר גדול.

גז: "אין חוקיות. זה קורה גם בחברות קטנות וגם בחברות גדולות. יש לנו הרבה תיקים של מניות דלות סחירות,  ואם זה לא מספיק משמעותי אז הולכים להפרות תרמית בפן המנהלי, ויש גם הרבה תרמיות בחברות גדולות".

למשל?

"אתה מכיר את המקרים הגדולים. למשל - אי די בי. ברמלי שנכנס לכלא. טפירו, ברמלי השני, בזק, מליסרון פסגות מנופים, יש את הסיפור של סודהסטרים, שעכשיו עומד להכרעה בפרקליטות ועוד".

איך אתם מתמודדים עם תופעת "רדיט-גיימסטופ" – הרצת מניות בפורומים ואנשים שקונים מניה בגלל פרסום בפורומים, יש כאן בכלל עבירה? יש אשמים?

"אנחנו מכירים כמובן את מה שקרה בארה"ב. גם בארץ בעבר היו לנו תיקים כאלה, של תרמית, העלמת עובדות מהותיות, או הודעות פיקטיביות באמצעות וואטסאפ ובאינטרנט. אנשים נחקרו והועמדו לדין. שרון הולצמן, טל פודים לפני הרבה שנים, תיק כהני, תיק דהן ועוד. וגם בעת האחרונה יש עוד תיקים שכבר עברו לפרקליטות".

איך רשות ניירות ערך מתמודדת ובודקת פעילות לא כשרה בפורומים, טלגרם, פייסבוק. אנשים ממליצים ומריצים שם מניות

"הכל תלוי נסיבות וראיות. קודם נתנו דוגמאות למקרים אמיתיים שהובילו לתיקי אישום. כשיש ראיות לפעילות של הרצה בפורומים או קבוצות, כשיש תשתית – אנחנו נחקור גם את זה. אנחנו מכירים את הפורומים השונים, ערים לזה ועוקבים אחרי הפעילות שם".

"כל פעילות חריגה נראה במסחר, וזה הבסיס. אבל חוץ מזה יש לנו כלים רלוונטיים לניטור רשתות חברתיות, ומעבר לכך - כמו כל יחידה במשטרה - יש לנו קו חם ואנחנו ניזונים גם ממקורות היומנטי (האנושי). יש אנשים שמדברים איתנו ומתריעים בפנינו על דברים כאלה".

יש קבוצות טלגרם ווואטסאפ, פייסבוק שנמצאות על הכוונת שלכם?

"אני מנועה מלהתייחס ישירות לחקירות פתוחות או לשמות ספציפיים אבל לדעתי כבר הבנת לבד מה התשובה".

אלו עצות וכללי זהב את יכולה לתת למשקיעים כיצד להימנע מנפילה בתרמיות?

"הציבור צריך להיזהר מנוכלים שמגייסים כסף מאנשים תוך כדי הצגת מצגי שווא. באתר שלנו יש 'עמדות סגל' שפרסמנו ושם אנחנו נותנים סימני אזהרה מובהקים כדי שאנשים לא יפלו בתרמיות ומיזמים רעילים ולא מפוקחים כמו אמיר ברמלי וטפירו, ויש גם עוד תיקים נוספים שעדיין מתנהלים ואני לא יכולה לפרט עליהם.