מאנדיי ערן זינמן ורועי מן
צילום: יחצ
דוח רווח והסבר

הטוב והרע בדוחות של מאנדיי

מי זאת מאנדיי, איך היא הפכה לאחת מהישראליות הגדולות בעולם, למה מנייתה מזנקת ב-23% ולמה הדוחות שלה נראים לנו רחוקים מלהצדיק את השווי שלה?
אבישי עובדיה | (13)
נושאים בכתבה וול סטריט

מאנדיי הפכה היום לגדולה יותר מוויקס. היא כבר כמה שבועות גדולה יותר מטבע. היא בין הישראליות הגדולות ביותר בעולם. היא גדולה מכל אחד מהבנקים בארץ. תחשבו על כל חברה ישראלית ענקית שאתם מכירים, וסיכוי טוב שמאנדיי גדולה ממנה.

מאנדיי מספקת מערכות הפעלה לעבודה (Work OS), באמצעותן ארגונים יכולים ליצור את הכלים והתהליכים הדרושים להם לניהול העבודה השוטפת. הפלטפורמה מאפשרת התאמה אישית. אם תרצו, זו בעצם פלטפורמה של ניהול תהליכים ארגוניים בצורה ידידותית. החברה הזו היתה סטארט אפ מבטיח גם לפני שלוש שנים וגם לפני שנתיים, אז התחילו לדבר על כוונה להנפיק בעתיד את היוניקורן בוול סטריט. בשנה שעברה זה כבר הפך למוחשי ודובר על שווי של עד 2 מיליארד דולר, לפני כחצי שנה כבר דיברו על שווי של 3-4 מיליארד דולר, ורגע לפני ההנפקה השווי עלה ל-6 מיליארד ובסוף ההנפקה ביוני נסגרה על שווי של קרוב ל-7 מיליארד דולר.

 

קחו אוויר, זה עוד לא נגמר. בשבוע הראשון שהחברה נסחרת היא כבר הגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, והים בעקבות דוחות טובים היא נוסקת ב-23% לשווי של 13.2 מיליארד דולר.

הדוחות היו באמת טובים (ראו הרחבה כאן). אגב, מה זה טובים? הרי הכל יחסי. כשאומרים לכם דוחות טובים זה ביחס לתחזית האנליסטים, ונגלה לכם סוד - מאיפה האנליסטים גוזרים את התחזית שלהם? מהנהלות החברות. 

בכל מקרה, הדוחות היו טובים. אבל כמה דברים בכל זאת מציקים לנו. הראשון – צמיחה בין הרבעונים. בעוד שהצמיחה של החברה מרבעון לרבעון עמדה על 19% (ביחס לרבעון קודם – ככה בודקים חברות צמיחה), הצמיחה ברבעון השלישי צפויה להיות 6%-7% בלבד.

ברבעון השני ההכנסות הסתכמו ב-70.6 מיליון דולר. ברבעון הראשון ההכנסות הסתכמו ב-59 מיליון דולר. התחזית לשלישי – 74-75 מיליון דולר. קצב הצמיחה יורד דרמטית. האם הצמיחה נעצרת?

זאת ועוד. התחזית השנתית, 280-282 מיליון דולר, משאירה לרבעון הרביעי הכנסות של כ-78 מיליון דולר, כלומר שני רבעונים עם צמיחה יחסית דלילה. אופס. האם כולם טועים? לא הגיוני. ייתכן מאוד שכולם מבינים שהחברה משאירה מקום להכות את התחזיות. הגיוני האמת. זו שיטה די מקובלת בוול סטריט, אלא שפעם (וזה לא היה מזמן) בכל זאת התייחסו ברצינות לתחזיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

ואולי וול סטריט פשוט מאוהבת, פשוט זורמת, לא בוחנת כמו פעם. אחרי הכל, מי שמזיז היום את המניות הם גם עדר של משקיעים, ביניהם משקיעים חדשים שמכירים רק כיוון אחד (של עליות). המשקיעים האלו מגיעים לשחק במשחק הגדול והמרתק ביותר בעולם - הבורסה האמריקאית. הם מגיעים מכל קצוות תבל, יש מיליוני משקיעים חדשים מסין, יפן, הודו מהמזרח בכלל, אירפה וכמעט מכל מקום בעולם. גאות של משקיעים = גאות של מחירים.   

המשקיעים האלו ברובם, לא באמת בוחנים ולא באמת מבינים בפונדמנטלס של חברה. הם לא באמת מסתכלים על השווי ושואלים את עצמם אם זה שווה השקעה. לא נעים להגיד להם - יום הדין שלכם יגיע. מי שמשקיע בצורה כזו הוא מהמר. זה לא שמשקיעים מתוחכמים לא מפסידים, אבל התוחלת שלהם רווחית. מהמרים בסוף נושרים מהשוק עם הפסדים גדולים.

אז נכון, אנחנו בתקופה מיוחדת. מספיק שבאינסטגרם או בטיקטוק יעלו איזה אייטם קצר על מאנדיי, או שבאיזו אפליקציה או פורום ידברו על מאנדי כדי שיצטרפו עוד אלפי משקיעים והיא תזנק. אבל תהיו רציניים – אתם באמת חושבים שיש דבר כזה לעלות משווי של 1-2 מיליארד דולר ל-13.2 מיליארד תוך שנה? לא בטוח, וכשקוראים את הדוחות ומבינים את הצמיחה העתידית, ובכלל - את ההכנסות והרווחים, יותר נכון את ההפסדים, אז ממש לא בטוח.

וזה רק הדבר הראשון שמציק בדוחות. הדבר השני הוא ההפסדים. למה חברת תוכנה מפסידה כסף? צ'ק פוינט, אגב, הרוויחה כבר אחרי שנה-שנתיים מיום הקמתה. ההסבר של המנהלים שלה היה - אנחנו מוכרים תוכנה, זה 95% רווח גולמי.

במאנדיי יצביעו על הוצאות שיווק, פרסום, תהליכי מכירות. אלה הוצאות כבדות. ועדיין - חברת SAAS לא אמורה להפסיד ערמות של כסף. אלא אם היא מתרכזת ומשקיעה בצמיחה, ובמילים פשוטות - קונה צמיחה. וכאן מגיעים לנקודה בעייתית מאוד. הכסף היום כל כך זול, שוכב על הרצפה, וכל מה שצריך כדי לקחת אותו זה להציג חלום וצמיחה. אז לוקחים את הכסף בסיבוב הראשון, השני, השלישי, בהנפקה בבורסה, ומה עושים בו – רוכשים צמיחה. איך? כל חברה והמודל שלה.

ורק כדי להמחיש, הנה מודל דמיוני. נניח שבביזפורטל מגדירים מודל עסקי חדש - כל גולש מקבל כסף. זה אולי נשמע מופרך, אבל למה בעצם? ככה נגדיל את התנועה. אם נגדיל את התנועה, נגדיל גם את ההכנסות (פרסומות וכו'). הרי מה שחשוב זה צמיחה בהכנסות וככה אנחנו צומחים. אהה, אנחנו גם מפסידים, לא נורא בשביל זה יש הנפקות.

אין באמת בעיה להגדיל הכנסות ולצמוח. אבל כמובן שזו שיטה בעייתית. זו לא השיטה של מאנדיי, אבל כל מנגנון שבו עלות הלקוח הכוללת קטנה מההכנסה ממנו היא בעייתית, אלא אם החברה יודעת להגיד מתי היא תגיע לאיזון ויש לה ביטחון שרכישת הלקוחות תשתלם בטווח הארוך. לצמוח דרך רכישות של לקוחות ולהישאר מפסיד, זה איכשהו נתפס כמהלך טוב בוול סטריט בשנים האחרונות, אבל זה רק בגלל ריבית נמוכה וכסף זול. מתישהו השוק יתפכח. זה כבר קרה, ומה שהיה הוא שיהיה. אין באמת חדש תחת השמש. 

ובינתיים (עד ההתפכחות) - הכל יכול לקרות. כדי לנצח בשוק ההון לא צריך רק להעריך חברות צריך בעיקר להעריך מה המשקיעים האחרים מעריכים. אם משקיעים אחרים חושבים שמאנדיי היא מניה חמה, השיגעון עוד יכול להימשך.  

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    החברה הטובה בישראל (ל"ת)
    20/08/2021 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מייק לבנובסקי, ר''ג 18/08/2021 23:44
    הגב לתגובה זו
    אפשר לשנות את שם החברה בכותרת להרבה חברות שנסחרות מעבר לים והמהות תשאר זהה.
  • 11.
    ניתוח מצוין! (ל"ת)
    מתי 18/08/2021 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבי מ. 18/08/2021 11:23
    הגב לתגובה זו
    מדובר בטכנולוגיה יחסית פשוטה . בנוסף מדובר בעוד חברה בזבנית עם משכורות מנופחות והוצאות בזבזניות כמו בחברת הייטק מורכבת. רווחים כנראה לא יהיו בשנים הקרובות בטח לא כאלו שמצדיקים שווי כזה .
  • 9.
    ניצן 18/08/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
    זה מדע מדויק. צריך להסתכל על הרווח הגולמי מכל לקוח ועל שיעור העזיבה של הלקוחות. ככה אפשר לחשב את הערך הכלכלי של הלקוח מצטבר על פני השנים. מהצד השני אפשר לחשב את העלויות להבאת לקוח. בדרך כלל השווי הכלכלי גדול פי כמה מהעלויות להבאת לקוח. ודרך אגב, זה לא אומר שהשווי לא מנופח, הוא כן
  • 8.
    מסכים לגמרי,זה פשוט שחזור של בועת דוט קום רק גדול יותר (ל"ת)
    שלומי 18/08/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלמוג 18/08/2021 09:01
    הגב לתגובה זו
    מסתכלים על תשואות לטווח קצר לעומת אופציות השקעה/מסחר אחרות ולא על עשרים שנה קדימה. בהקשר מסחר יכול להיות שזו חברה שתספק תשואה על המניה, גם אם לא בפנדמנטלס ארוך הטווח
  • 6.
    גידי 18/08/2021 08:23
    הגב לתגובה זו
    עוד השקעה שתגמר בבכי סביר להניח
  • 5.
    יש שתי תיזות: האחת שהבועה תתפוצץ, והשניה שיש בום צמיחה (ל"ת)
    ניתוח מרשים כרגיל 17/08/2021 22:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בולשוט 17/08/2021 22:33
    הגב לתגובה זו
    אין קסמים נראה לי כסף קל
  • 3.
    אנילייזור 17/08/2021 21:01
    הגב לתגובה זו
    כל החברות הישראליות שהונפקו השנה מנופחות ולא מצדיקות את שווים. מנפיקים בשיא כל הזמנים ועוד מצפים לעליות. הזייה שתתפוצץ לכולם בפנים. חוץ מבעלי מניות בחברה שנהיו מליונרים, רוב המשקיעים בהן יפסידו. בועת ההנפקות תתפוצץ במוקדם או בבכי רב
  • 2.
    שיעור בהשקעות, מעולה (ל"ת)
    צחי 17/08/2021 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניתוח חכם (ל"ת)
    גלעד 17/08/2021 20:07
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.