רפורמה נוספת של האוצר: גופים פרטיים יוכלו להעניק תעודות כשרות
שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הדתות מתן כהנא הודיעו על תכנית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות. על פי האוצר, המטרה היא לשפר את השירות, להקל על הנטל הרגולטורי ולהפחית את יוקר המחיה. יש לציין שעל פי הערכות האוצר מדובר בחיסכון של עשרות מיליוני שקלים מתוך שוק של מיליארדי שקלים כך שהאמת שלא ברור עד כמה הכותרת הגדולה תחלחל לשוק.
במסגרת התכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה מהשר לשירותי דת ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ - וזאת בתוך כשנה, כאשר בזמן הביניים רבני הערים יוכלו להעניק כשרות לכל מקום בארץ, ולא רק בתוך העיר שלהם.
כיום, בית עסק שרוצה להוציא תעודת כשרות מהרבנות צריך לשלם אגרה שנעה בין מאות שקלים לאלפי שקלים (במידה ויש לעסק שלכם מספר סניפים). אבל כמובן שההוצאה על תעודת הכשרות לא מסתיימת באגרה, הרבנות מתעקשת שבעל העסק יוכיח כל מפעם מחדש את כשרותו של העסק באמצעות ביקורת של משגיח כשרות. המשגיח גובה בין 1,000 - 2,000 שקל בחודש, תלוי בסוג האוכל של המסעדה. ובנוגע לכשרות מהדרין, או בד"צ מדובר במחירים גבוהים יותר (אבל לצערנו - גביה לחוד וביקורות לחוד, ובמקומות רבים בארץ מדווחים כי למעשה הם פוגשים את משגיח הכשרות אולי פעם בשנה. ואם כך - על מה משלמים להם?).
ולא רק לבעלי העסקים כואב בכיס, בכל מה שקשור לתעודת הכשרות - אלא גם לנו, הצרכנים, המחיר שאנחנו משלמים במסעדות כשרות גבוה יותר לעיתים ב-30% יותר. ויתרה מכך, לעיתים קרובות מידי, אותן מסעדות כשרות לא יכולות לייבא מזון כשר מחו"ל (שקיבל הכשר מהרב המקומי באותה מדינה) בגלל שהרבנות בישראל מחמירה, ולא אישרה את אותו מוצר שהיה יכול להוזיל מנות מסוימות בצורה משמעותית.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, קיימות גם תעודות כשרות אלטרנטיביות של עמותת צהר - אך על אותן תעודות אסור לכתוב שהאוכל כשר, אלא רק שהמזון נמצאת בהשגחת אותו גוף שהעניק לו את התעודה - לכן התעודות הללו די חסרות ביסוס, כי הרי אדם שהכשרות חשובה שלו כנראה לא יישב במסעדה עם תעודת כשרות אלטרנטיבית.
התכנית היא למעשה בשורה למיליוני צרכני שירותי ומוצרי הכשרות במדינת ישראל, מכלל הזרמים, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים וכן לאפשר לכל אחד ואחת לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר יותר.
הרבנות הראשית תמשיך להיות אחראית על קביעת סטנדרטים הלכתיים בסיסיים
אך גופי הכשרות יוכלו להרחיב עליהם. בנוסף, יינתן מענה לגופי כשרות שיבקשו לקבוע סטנדרטים ייחודיים שיוכלו גם לפעול ולתת תעודות הכשר. התכנית עתידה להתחיל לפעול בתוך כשנה ועד להפעלת התכנית באופן מלא, תיקבע הוראת מעבר שתיצור רכיב ראשוני בצעד לקידום התחרות, זאת באמצעות פתיחת אזורי הכשרות לתחרות, כך שכל רב מקומי יהיה רשאי לתת אישור כשרות גם מחוץ לתחום אחריותו.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 5.חמי 21/07/2021 09:16הגב לתגובה זומקסח את החרדים בכל הכוח. הולך על עיוור. יאללה תיכנס בהם עד הסוף. לאסור תפילין ברית מילה בר מצווה חנוכה פורים סוכות פסח. בוא תהיה גבר עד הסוף, תחסוך למדינה את הכסף שמתבזבז על כל החגים והאירועים של החרדים. מריצה מריצה מריצה
- 4.אתה כל היום הולך נגד הדת של מדינת היהודים, בושה!! אין לך שום כלום שקשור לישראל (ל"ת)20/07/2021 21:23הגב לתגובה זו
- 3.אבי 20/07/2021 21:06הגב לתגובה זולמה לא לתת לגופים פרטיים שיצהירו שהם מבינים ברוקחות להחליט כניסת תרופה חדשה למשק. כל אחד יוכל לבחור... כמובן בזול... בדברים חשובים המדינה משאירה לעצמה את הפיקוח. כך זה ברפואה. כך זה ברשות התקנים. וכך צריך להיות גם בכשרות. כנראה שהמסקנה היא שהכשרות לא חשובה להנהגה הנוכחית. אבל שלא יספרו לנו סיפורים שהם רוצים לייעל את המערכת. פשוט פייק!!! טיפש מי שמאמין לזה.
- 2.יאיר 20/07/2021 20:51הגב לתגובה זומדוע תנובה שטראוס אוסם וכל החב' הגדולות לוקחות כשרות מהודרת (בד"צ העד"ח וכדו') ולא לוקחות רבנות ראשית ומשלמות יותר זול?? תשובה: העשרות מיליונים שמספרים לכם בתקשורת מכניסים להם יותר. דרך אגב לי יש חנות ירקות עברתי לכשרות מהודרת (עולה כמה מאות שקלים בחודש לא אלפים. ) ומאז שעברתי לכשרות מהודרת ההככנסות שלי קפצו. (כמובן כל מקרה לגופו אני גר באיזור חרדי, אני לא מצפה שבת"א יהיה קפיצה אבל שם רבנות עולה כמה שקלים בודדים)
- 1.אפשר להקים גם גופים נוספים שיתנו רשיונות רכב ונהיגה (ל"ת)שלמה 20/07/2021 19:14הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
