אביגדור ליברמן שר הביטחון
צילום: מסך חדשות 2

רפורמה נוספת של האוצר: גופים פרטיים יוכלו להעניק תעודות כשרות

שר האוצר, אביגדור ליברמן מקדם תכנית לפתיחת שוק הכשרות; מטרת העל של התכנית היא פתיחה של שוק תעודות הכשרות מה שיוביל לתחרות הוגנת, שתוזיל את יוקר המחיה - כאשר התוכנית תושלם החל מעוד שנה. ובינתיים? רבני הערים יוכלו לתת כשרות בכל הארץ
סתיו קורן | (5)

שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הדתות מתן כהנא הודיעו על תכנית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות. על פי האוצר, המטרה היא לשפר את השירות, להקל על הנטל הרגולטורי ולהפחית את יוקר המחיה. יש לציין שעל פי הערכות האוצר מדובר בחיסכון של עשרות מיליוני שקלים מתוך שוק של מיליארדי שקלים כך שהאמת שלא ברור עד כמה הכותרת הגדולה תחלחל לשוק.

במסגרת התכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה מהשר לשירותי דת ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ - וזאת בתוך כשנה, כאשר בזמן הביניים רבני הערים יוכלו להעניק כשרות לכל מקום בארץ, ולא רק בתוך העיר שלהם.

כיום, בית עסק שרוצה להוציא תעודת כשרות מהרבנות צריך לשלם אגרה שנעה בין מאות שקלים לאלפי שקלים (במידה ויש לעסק שלכם מספר סניפים). אבל כמובן שההוצאה על תעודת הכשרות לא מסתיימת באגרה, הרבנות מתעקשת שבעל העסק יוכיח כל מפעם מחדש את כשרותו של העסק באמצעות ביקורת של משגיח כשרות. המשגיח גובה בין 1,000 - 2,000 שקל בחודש, תלוי בסוג האוכל של המסעדה. ובנוגע לכשרות מהדרין, או בד"צ מדובר במחירים גבוהים יותר (אבל לצערנו - גביה לחוד וביקורות לחוד, ובמקומות רבים בארץ מדווחים כי למעשה הם פוגשים את משגיח הכשרות אולי פעם בשנה. ואם כך - על מה משלמים להם?).

ולא רק לבעלי העסקים כואב בכיס, בכל מה שקשור לתעודת הכשרות - אלא גם לנו, הצרכנים, המחיר שאנחנו משלמים במסעדות כשרות גבוה יותר לעיתים ב-30% יותר. ויתרה מכך, לעיתים קרובות מידי, אותן מסעדות כשרות לא יכולות לייבא מזון כשר מחו"ל (שקיבל הכשר מהרב המקומי באותה מדינה) בגלל שהרבנות בישראל מחמירה, ולא אישרה את אותו מוצר שהיה יכול להוזיל מנות מסוימות בצורה משמעותית. 

​כמו כן, קיימות גם תעודות כשרות אלטרנטיביות של עמותת צהר - אך על אותן תעודות אסור לכתוב שהאוכל כשר, אלא רק שהמזון נמצאת בהשגחת אותו גוף שהעניק לו את התעודה - לכן התעודות הללו די חסרות ביסוס, כי הרי אדם שהכשרות חשובה שלו כנראה לא יישב במסעדה עם תעודת כשרות אלטרנטיבית.

התכנית היא למעשה בשורה למיליוני צרכני שירותי ומוצרי הכשרות במדינת ישראל, מכלל הזרמים, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים וכן לאפשר לכל אחד ואחת לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר יותר.  

הרבנות הראשית תמשיך להיות אחראית על קביעת סטנדרטים הלכתיים בסיסיים

אך גופי הכשרות יוכלו להרחיב עליהם. בנוסף, יינתן מענה לגופי כשרות שיבקשו לקבוע סטנדרטים ייחודיים שיוכלו גם לפעול ולתת תעודות הכשר. התכנית עתידה להתחיל לפעול בתוך כשנה ועד להפעלת התכנית באופן מלא, תיקבע הוראת מעבר שתיצור רכיב ראשוני בצעד לקידום התחרות, זאת באמצעות פתיחת אזורי הכשרות לתחרות, כך שכל רב מקומי יהיה רשאי לתת אישור כשרות גם מחוץ לתחום אחריותו. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חמי 21/07/2021 09:16
    הגב לתגובה זו
    מקסח את החרדים בכל הכוח. הולך על עיוור. יאללה תיכנס בהם עד הסוף. לאסור תפילין ברית מילה בר מצווה חנוכה פורים סוכות פסח. בוא תהיה גבר עד הסוף, תחסוך למדינה את הכסף שמתבזבז על כל החגים והאירועים של החרדים. מריצה מריצה מריצה
  • 4.
    אתה כל היום הולך נגד הדת של מדינת היהודים, בושה!! אין לך שום כלום שקשור לישראל (ל"ת)
    20/07/2021 21:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 20/07/2021 21:06
    הגב לתגובה זו
    למה לא לתת לגופים פרטיים שיצהירו שהם מבינים ברוקחות להחליט כניסת תרופה חדשה למשק. כל אחד יוכל לבחור... כמובן בזול... בדברים חשובים המדינה משאירה לעצמה את הפיקוח. כך זה ברפואה. כך זה ברשות התקנים. וכך צריך להיות גם בכשרות. כנראה שהמסקנה היא שהכשרות לא חשובה להנהגה הנוכחית. אבל שלא יספרו לנו סיפורים שהם רוצים לייעל את המערכת. פשוט פייק!!! טיפש מי שמאמין לזה.
  • 2.
    יאיר 20/07/2021 20:51
    הגב לתגובה זו
    מדוע תנובה שטראוס אוסם וכל החב' הגדולות לוקחות כשרות מהודרת (בד"צ העד"ח וכדו') ולא לוקחות רבנות ראשית ומשלמות יותר זול?? תשובה: העשרות מיליונים שמספרים לכם בתקשורת מכניסים להם יותר. דרך אגב לי יש חנות ירקות עברתי לכשרות מהודרת (עולה כמה מאות שקלים בחודש לא אלפים. ) ומאז שעברתי לכשרות מהודרת ההככנסות שלי קפצו. (כמובן כל מקרה לגופו אני גר באיזור חרדי, אני לא מצפה שבת"א יהיה קפיצה אבל שם רבנות עולה כמה שקלים בודדים)
  • 1.
    אפשר להקים גם גופים נוספים שיתנו רשיונות רכב ונהיגה (ל"ת)
    שלמה 20/07/2021 19:14
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.