"הפד' יתחיל להפחית רכישת נכסים - אבל הוא צריך לעשות זאת לאט"
לומברד אודייה בבנק השוויצרי לומברד אודייר סבורים כי לאחר שהפד' אתמול הותיר את שיעורי הריבית על רמתם הנוכחית המהלך הבא שלו הוא הפחתת רכישות נכסים – אך הם ממליצים לו לעשות זאת באופן מדורג ומאופק.
לדברי סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק המתמחה בבנקאות פרטית: "יו"ר הבנק המרכזי ג'רום פאוול היה ברור מאוד כשאמר שהשיח על הפחתת תכנית רכישת הנכסים של הבנק המרכזי כבר יצא לדרך. בעוד הדבר מהווה תרגיל mark-to-market פשוט, התוצאה מעט יותר נצית מהצפוי. אין ספק כי ההתקדמות הכלכלית הנוכחית נותנת אור ירוק להסגרת הגירוי למשק בהדרגה, אך הפד עדיין ייצמד לתוכנית החירום שלו כל עוד מצב התעסוקה לא התאושש. לאחר התאוששות משמעותית יותר של מצב התעסוקה בארה"ב, אנו מצפים להכרזה על צמצום תכנית רכישת הנכסים במחצית השנייה של השנה, להפחתת רכישת הנכסים במהלך 2022, ולהעלאת ריבית ראשונה באמצע 2023 - כל השינויים צריכים להתקיים באופן הדרגתי ומאופק."
על הדולר ושוק המט"ח לאחר ישיבת הפד אמר וסיליוס קיונאקיס, ראש אסטרטגיית המט"ח של הבנק: "לשוק המטבעות ההכרזה המשמעותית ביותר הייתה על שינוי פרופורציות התעריפים, כעת הן יותר מיושרות עם השוק, אך ראוי לציין שהפד כבר לא מתנגד לציפיות השוק. ראינו את זה גם בתגובת השוק לישיבת הפד – הדולר זינק ביחס למטבעות G10 ומטבעות בכלכלות מתפתחות, המניות צנחו, תשואות אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים טיפסו לכמעט 1.6%, ותשואת אג"ח אמריקאיות לשנתיים עלתה ל-0.21%, שזו הרמה הגבוהה ביותר השנה. שינויים אלה יתנו תמיכה לדולר בטווח הקרוב, כאשר התמחור לתשואות נומינליות וריאליות ייצא לדרך בשבועות הקרובים. כשזה יסתיים, אנו צופים לחץ בטווח הקצר על היורו, הין היפני, ומטבעות הנמצאים בקורלציה גבוהה עם שווקי המניות, בטווח הבינוני לעומת זאת, אנו מאמינים כי ההתאוששות העולמית והצמיחה ההדרגתית הנוטה לכיוון אירופה תתמוך ביורו."
נזכיר כי אתמול הבנק אמנם לא שינה את הריבית אבל הודיע על הקדמה אפשרית בהעלאתה במהלך שנת 2023, תוך שהוא מעלה את תחזיות האינפלציה שלו ל-3.4% כשמנגד הוא ממשיך להסביר לשוק כי מדובר בשיעורים ארעיים.
- לומברד אודייר: "סין וישראל הן ההוכחה שהאינפלציה אינה גלובלית"
- "הממשלה החדשה חיובית לשווקים, השקל ירד ל-3.21 עד סוף השנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה כנראה פספסתם בהודעה של הפד?
ואילו רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות הצביע על נקודת שוני מהותית בין הפד' לבין בנק ישראל. לדבריו "בעוד בנק ישראל מדווח, השבוע, על כך שבהצבעה על הריבית תמכו חמישה חברים בהשארתה ללא שינוי, אך חבר אחד חשב שהריבית צריכה לרדת, עקב עוצמת המשבר ופגיעתו החריגה בשוק העבודה המקומי, הרי ה-Fed, בהודעתו אתמול, נקט כיוון הפוך: מספר החברים שסברו כי הריבית צריכה לעלות, דווקא גדל מ-7 ל-13 (ככל שמדובר בשנת 2023) ומ-4 ל-7 (ככל שמדובר כבר בשנה הבאה). לא זו בלבד, כל החברים שם תמכו פה אחד בהותרת הריבית על כנה. מכל מקום, ככל שזה המצב, ניתן להעריך כי בישראל יתפנה בנק ישראל להרהר אם להעלות את הריבית לא לפני שנת 2024, הערכה תומכת, לאורך זמן, באפיק השקלי הלא צמוד.
- 2.עמוס 18/06/2021 10:05הגב לתגובה זויאבד כל ערך. רק אז הוא יפסיק (וגם זה לא בטוח)
- 1.רוני נחמני 18/06/2021 07:30הגב לתגובה זובקרוב יצמצמו רכישות,כל נרטיב כזה,חיובי לדולר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
