"אינטרקיור הציגה צמיחה מואצת ברבעונים האחרונים. כיוון השוק כעת הוא כמובן המשך צמיחה"
ממשלה קבועה טובה לשוק הקנאביס. הלגליזציה ואסדרה מלאה של שוק הקנאביס (הסדרה רגולטורית) צריכה ממשלה יחסית יציבה, כזו שתוכל להשלים מהלכים. בשנתיים האחרונות האסדרה נתקעה, אולי עכשיו יהיה שינוי.
מהלך האסדרה שהחל בממשלה הקודמת, אבל לא הגיע לכדי מימוש, נועד, בין היתר, לעזור לכלכלה המקומית לחזור לצמיחה ולסגור את החור שנוצר בתקציב בעקבות הקורונה. תחום הקנאביס עשוי להיות מחולל צמיחה משמעותי במשק.
אז נראה שהסיכויים ליישום רפורמת הלגליזציה משתפרים כעת, על הסיכויים הגוברים להקמת ממשלה. אבל איך בכלל הלגליזציה תשפיע על החברות והשוק המקומי? אלכס רבינוביץ' המנכ"ל של אינטרקיור -0.06% , חברת הקנאביס הגדולה בישראל, שאינו מרבה להתראיין, מעריך כי "תהליך קידום הלגליזציה מאוד משמעותי לאינטרקיור ולכל חברות הקנאביס".
>> אינטרקיור: ההכנסות צמחו פי 8 ל-33 מ' ש'; האבידה - 10 מיליון שקל
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"באופן טבעי מדובר באסדרה של שוק הגדול משמעותית משוק הקנאביס הרפואי, כש-27% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשת באופן תדיר בקנאביס.
"צריך לזכור שמרביתם הם אנשים נורמטיביים לחלוטין שנאלצים לרכוש מוצרי קנאביס בשוק לא מסודר, ללא פיקוח וללא מס למדינה. מדובר בשוק שחור של מיליארדי שקלים ויש לזה השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות. עם זאת, צריך לזכור כי תחת תהליך הרפורמה הידועה, גם בתור לגליזציה הקנאביס עדיין מוגדר כסם מסוכן, ואין כוונה להפוך אותו למוצר זמין בכל פיצוציה".
איך יתנהל תהליך הלגליזציה?
"לדעתי התהליך יתחיל באי הפללה, כלומר האוכלוסייה הבגירה תוכל להמשיך לצרוך קנאביס לשימוש פנאי ללא חשש מעבירה פלילית. השלב השני הינו הסדרת אספקת הקנאביס לצרכי פנאי. כלומר אותם 27% מהאוכלוסייה הבגירה יוכלו לרכוש את המוצרים, לא בשוק השחור אלא בצורה מוסדרת לפי המודלים שיושמו בהצלחה בעולם, שילוב של המודל הקנדי והמודל בקולורדו.
"בהתאם, צרכנים יוכלו לרכוש כמות יומית מוגבלת של קנאביס לצרכי פנאי בחנויות ייעודיות לממכר קנאביס, חנויות שנדרשות לרישיון ייעודי ומפוקחות על ידי כלל הגורמים. בחנויות מפוקחות אלו ניתן יהיה אפשר למצוא שלל מוצרי קנאביס לצרכי פנאי שיוצרו תחת פיקוח ובהתאם לרגולציה. הכוונה של הרגולטור היא לאפשר מודל דומה למודל המוצלח של אותן מדינות.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
איך אינטרקיור נערכת ללגליזציה?
"אינטרקיור נערכת לאסדרת שוק הפנאי ובין השאר הקמנו את אתר הגידול הגדול והמתקדם בישראל. האתר גידול יוכל לתמוך גם בשוק הפנאי וזה לצד שיתופי פעולה אסטרטגיים ובלעדיים עם החברות הקנאביס המובילות בעולם.
ללגליזציה יש גם מתנגדים. היא לא עניין בטוח.
"גם בימין וגם בשמאל יש קונצנזוס מלא על הצורך באסדרה של תחום הקנאביס ותחום הפנאי - השימוש בקנאביס באוכלוסייה הבוגרת. מבחינה כלכלית המדינה מעוניינת בזה. המדינה מפסידה מכך שאין עדיין לגליזציה. היא מפסידה מקומות עבודה, מנועי צמיחה וגם הכנסות משמעותיות ממיסים אז אין ספק שזהו רק עניין של זמן".
בנוסף לשוק הפנאי יש את מוצרי הקנאביס לשוק הרפואי. איך אתם מתקדמים שם?
"אנחנו מתקדמים בשוק הרפואי, וערוכים גם להשלמת הרפורמה של מוצרי ה-CBD, אשר לא קשורה ללגליזציה של קנאביס למטרות פנאי. מדובר על מוצרים בעלי סגולות רפואיות המסייעות בהורדת מתח, חרדה, כאב ומסייעות בשיפור השינה. וזאת ללא השפעה משכרת (פסיכואקטיבית) המאפיינת את הקנאביס. מוצרי CBD זמינים לציבור הרחב במדינות רבות בכללם ארה״ב ואירופה ללא צורך במרשם או רישיון.
"החרגת מרכיב ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים היא רפורמה שהיתה קרובה להשלמה, בהובלת סגן השר יואב קיש ושר הבריאות כבר חתם עליה. אך היא נעצרה בעקבות התפזרות הכנסת. אנו מאמינים כי כל ממשלה שתקום תשלים את ההליך ותאפשר יצור, שיווק ומכירה של מוצרי CBD בישראל.
"יש לנו שיתוף פעולה אסטרטגי ובלעדי עם שרלוט'ס ווב, החברה המובילה בעולם בתחום זה. אינטרקיור ושרלוט'ס ווב הכריזו כי בכוונתן להפוך את ישראל למרכז פיתוח וייצוא של מוצרי CBD איכותיים למדינות רבות בעולם".
מהם מנועי הצמיחה שלכם?
"אינטרקיור היא לא רק חברה צומחת היא גם חברה רווחית, אנחנו מציגים צמיחה יחסית מואצת בארבעת הרבעונים האחרונים. כיוון השוק כעת הוא כמובן המשך של צמיחה, ולשם בעצם השוק הולך והשוק מכוון. יש עדיין ערפל סביב חברות הקנאביס, אבל הערפל לאט לאט מתפזר.
"יש לנו מספר מנועי צמיחה, כמו המשך צמיחה של קו המוצרים שלנו, גם מגידול מקומי שכולל את האתר החדש שלנו בניר עוז. מדובר במתקן הגידול הגדול והמתקדם בישראל, שקיבל את הרישיון לאחר שנתיים של הקמה ואף לאחרונה השקנו את סדרת המוצרים הראשונה שגודלה שם.
"בנוסף אנחנו ממשיכים להרחיב את רשת בתי המרקחת המתמחה באספקת קנאביס רפואי "גבעול", כשכיום הרשת מונה 12 בתי מרקחת ברחבי הארץ, ואנחנו ממשיכים להתרחב, בין היתר באמצעות רכישה של בתי מרקחת נוספים במיקומים מרכזיים.
"מנוע הצמיחה השלישי הוא התרחבות גלובלית. אנחנו משכפלים ומעתיקים את המודל המוצלח שלנו בישראל למספר מדינות בחו"ל. לא מזמן פורסם שחתמנו על הסכם שבמסגרתו בעצם קיבלנו השקעה של עשרה מיליון יורו, תמורת 49% מהמפיצים באירופה, ואנחנו נמשיך ונתרחב בעוד מדינות בשנים הקרובות.
"מנוע הצמיחה האחרון הוא תהליך הקונסולידציה של השוק הישראלי. אנחנו מאמינים שהשוק יעבור תהליך קונסולידציה ואנחנו מובילים אותו. גייסנו לאחרונה כ-200 מיליון שקל, במסגרת הזו אנחנו מבצעים רכישות – רכשנו לאחרונה חברה מובילה נוספת בשם 'בטר', וגם התהליך הזה הוא מנוע צמיחה משמעותי שילך ויגדל להערכתי בשנתיים הקרובות.
"כמו כן, השלמנו את הייצוא הראשון של מוצרי התפרחות שלנו לאירופה, במסגרות שיתוף הפעולה עם הענקית הקנדית טילריי TILRAY INC, ואני מאמין שכבר בקרוב יהיו עוד משלוחים, לאירופה וגם למדינות נוספות.
עד כמה הייצוא משמעותי?
"הייצוא הוא משמעותי לטווח הבינוני-ארוך, אבל בטווח הקצר אנחנו לא מספיקים לספק את הביקוש המקומי למוצרים שלנו ושם אנחנו מתרכזים. לטווח הבינוני-ארוך אין ספק שישראל לא תהיה הטריטוריה מספר אחת של החברה, כרגע אנחנו באמת מתמודדים עם ביקושים חזקים למוצרים שלנו, עיקר האתגר זה להמשיך ולצמוח ולספק מוצרים איכותיים".
מה לגבי ההנפקה בנאסד"ק?
"לפני שנתיים היינו בתהליך הנפקה בנאסד"ק, הגענו קצת באיחור והשוק נסגר ולא היו תנאים שמאפשרים הנפקה. היום אנחנו בעצם מגיעים לנאסד"ק, אני יכול להגיד שאנחנו צפויים להנפיק בנאסד"ק עד סוף רבעון שני, הגשנו את הבקשה וכבר יש לנו טיקר בנאסד"ק וגייסנו סכומים משמעותיים. גייסנו 56 מיליון דולר, ממשקיעים אמריקאים מוסדיים מובילים מה שתומך במהלך. אין לנו כוונה לגייס כסף נוסף במהלך הרישום, אנחנו מעריכים שעד סוף יוני נתחיל להיסחר בנאדס"ק תחת הסימול INCR."
ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק מכהן כיו"ר החברה - מה החלק שלו בניהול החברה?
- 10.לא חושבים-נשלם בחיים 06/06/2021 21:22הגב לתגובה זואין ספור מחקרים הראו שצרכני קנביס או מריחואנה מעורבים בתאונות עם מעורבים נכים ומתים ביחס של פי שמונה עד פי אחת עשרה. מי החמור שיעלה את כמות תאונות הדרכים הקטלניות ב שמונה מאות עד אלף מאה אחוזים
- 9.שומר נפשו ירקח (ל"ת)קנבי 06/06/2021 16:09הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 06/06/2021 12:42הגב לתגובה זועתיד ירוק בפתח ..
- 7.רימון 06/06/2021 11:35הגב לתגובה זותתחילו לשלם לרוכשי המנייה קצת ף
- 6.רימון 06/06/2021 11:31הגב לתגובה זומנייה מופסדת 50אחוז! אבל מנהלים בכירים לוקחים כסף במליוני שקלים רווחים ומשכורות, מי שהשקיע קצת באמונה לצמוח רק מופסד.. היכן אחריות של המנהלים??
- 5.מנתח 06/06/2021 11:30הגב לתגובה זומניה קאנטמד מאותו סקטור
- 4.אמיר 06/06/2021 11:20הגב לתגובה זופתחתי משתמש טלגרם קפצו אליי מיד עשרות קבוצות קנאביס, אין טעם למחוק כי על כל אחת צצות עוד שתיים , אז עם ישראל צורך ובגדול אולי כדאי להסדיר. רק למען הסר ספק, אני לא משתמש אבל לא פוסל
- 3.אלכס הוא אלוף עולם - יש מאחורי 5 אקזיטים (ל"ת)חבר 06/06/2021 10:06הגב לתגובה זו
- 2.השקיעים עדין לא מאמינים שיח מדיקל ירדה 50% מכמה חדשים (ל"ת)שלמה 06/06/2021 09:14הגב לתגובה זו
- אחד שקונה 06/06/2021 10:15הגב לתגובה זוהחברה כל רבעון מכפילה הכנסות פי 8. עברה לרווחיות מזמן. חברה מספר אחת של תחום קנאביס.
- 1.אנונימי 06/06/2021 09:02הגב לתגובה זולא המלצה

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?