התעשייה האווירית ברבעון טוב, אבל צבר ההזמנות ירד
התעשייה האווירית מדווחת על עלייה של 23% ברווח ל-42 מיליון דולר. ה-EBITDA גדל ל-120 מיליון דולר בהשוואה ל-102 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי עלה ל-67 מיליון דולר (כ-6.6% מהמכירות) בהשוואה לכ-61 מיליון דולר (כ-6% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
המכירות נותרו כמעט ללא שינוי 1,015 מיליון דולר בהשוואה ל-1,018 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות של החברה עומד על כ-12.2 מיליארד דולר המייצגים כ-3 שנות פעילות. עם זאת, צבר ההזמנות ירד - בסוף 2020 הוא עמד על 12.6 מיליארד דולר.
על רקע פרסום התוצאות, אמר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית: "התעשייה האווירית ממשיכה להציג תוצאות מצוינות גם ברבעון הראשון לשנת 2021. העלייה בביצועים התפעוליים, לצד העלייה בשורת הרווח, מאשררות גם ברבעון הנוכחי את תהליך הצמיחה והאסטרטגיה של החברה בשנים האחרונות.
"בימים אלו דורגה החברה במקום השלישי בין החברות שהכי טוב לעבוד בהן במשק, ובימים אלו, היא נמצאת בתנופת גיוסי מהנדסות ומהנדסים מוכשרים עם מאות משרות פתוחות– עדות נוספת לצמיחה בחברה ולהתרחבות הפעילות העסקית המבוצעת ברחבי העולם ולטובת הלקוח המשמעותי שלנו בישראל.
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"רק לאחרונה, חוזקה שדרת ההנהלה בחברה בשני בעלי תפקידים הממוקדים בחיזוק האסטרטגיה, הקשר עם מערכת הביטחון בישראל וחיזוק הפעילות בצפון אמריקה, והחברה ערוכה ונערכת לקידום פעילותה בשנה הקרובה ובעתיד. התעשייה האווירית צופה קדימה אל האתגרים בענפים בהם היא פועלת ונערכת באמצעות פיתוח פתרונות יצירתיים ויוצאי דופן, תוך מינוף חשיבה מחוץ לקופסה, פיתוח יכולות חדשות למערכות קיימות ומערכות חדשניות - וכל זאת בהתאמה אל אתגרי שדה הקרב העתידי ועולם התעופה המשתנה".
החטיבות הצבאיות הן המרכזיות בפעילות החברה - נתח השוק של החטיבות הצבאיות ברבעון הראשון עלה ב-12% לכ-914 מיליון דולר בהשוואה ל-816 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 98 מיליון דולר. נתח המכירות של חטיבת תעופה ברבעון הראשון ירד בכ-27% לסך של כ-237 מיליון דולר בהשוואה לכ-323 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 86 מיליון דולר לאור המשבר העולמי בשוק התעופה.
נתח המכירות לייצוא ברבעון הראשון עמד על 71% והסתכם בכ-722 מיליון דולר (כ-293 מיליון דולר המהווים 29% נמכרו בישראל), בהשוואה ל-71% ברבעון המקביל אשתקד, כ-724 מיליון דולר (כ-294 מיליון דולר המהווים 29% נמכרו בישראל).
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הדוחות של החברה מלמדים כי למרות שההכנסות לא עלו הרווח עלה. כאמור, הרווח התפעולי עלה ב-10% לסך של כ-67 מיליון דולר (כ-6.6% מהמכירות) בהשוואה לרווח תפעולי של כ-61 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (כ-6% מהמכירות). הגידול ברווח התפעולי נובע מקיטון בהוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות מכירה ושיווק והוצאות פרישת עובדים. הרווח התפעולי של החטיבות הצבאיות עלה ב-8.5% לכ-77 מיליון דולר בהשוואה לכ-71 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד התפעולי של חטיבת תעופה הסתכם בכ-5 מיליון דולר בהשוואה לרווח תפעולי של כ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?