אינתיפאדה
צילום: סעיף 27 א
שומר החומות

אינתיפאדה - רעה לבורסה; לחימה בעזה - לא משפיעה

בהסתמך על העבר - לחימה צבאית בעזה ובצפון השפיעו לטווח קצר מאוד על הבורסה; האינתיפאדה השנייה פגעה בכלכלה ובבורסה
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה שומר החומות

אומרים לכם להירגע - ולא למכור את ההשקעות שלכם. הטענה של המומחים שמתראיינים כעת היא שהיינו כבר במצבים האלו, לחימה בעזה היא מכה קלה בכנף לבורסה. לגישתם, אחרי סבב לחימה המניות עולות.

זה בדרך כלל נכון, כך קרה גם בעבר - אבל זה לא מדויק. סבבי הלחימה הקודמים פגעו בבורסה לטווח קצר (אפילו קצר מאוד) ובהמשך הבורסה עלתה (המחקרים ארוכי הטווח, והרבה שנים של בורסות ברחבי העולם, מראים שבדרך כלל שווקי המניות עולים לאורך זמן). אבל אינתיפאדה, זה סיפור אחר לגמרי.

האינתיפאדה השנייה שפרצה באוקטובר 2000 הפילה את הבורסה בת"א (במקביל לחולשה גדולה שהיתה אז בוול סטריט) ופגעה בצורה קשה בכלכלה המקומית. היה חשש גדול ואמיתי שהולכים לתרחיש שסופו לא ידוע. הביטחון האישי ברחבי ישראל נפגע בצורה אנושה. לא ניתן היה לנסוע בין הערים באופן בטוח ורגוע, הציבור הסתכל כל הזמן ימינה ושמאלה בחשש שפתאום יתפוצץ מטען חבלה. כל ערבי היה חשוד פוטנציאלי כמחבל שעלול להתפוצץ. זה היה מפחיד. כשאין ביטחון והחרדה עולה, גם חרדה קיומית, זה מחלחל למקומות נוספים - אנשים רוצים ביטחון גדול יותר בשאר הדברים, לרבות בהשקעות - הם מסיטים את ההשקעות למקומות סולידים.  

בשנות האינתיפאדה המדינה איבדה שליטה על האירועים, מחבלים התפוצצו בכל מקום, הטלויזיה והעיתונים שידרו כל הזמן את תמונות הזוועה, שהפכו לצערנו לשגרת חיים למשך מספר שנים. אבל - המשטרה והצבא היו בכל מקום, לפחות כך זה היה נראה באותם ימים. אם כי מדובר בעיקר בתחושה. המשטרה והצבא היו כמובן בכל אירוע ביטחוני - שממילא הוסרט והופץ בכלי התקשורת, שהיו אז מקור המידע העיקרי לחדשות. היום בעידן הרשתות החברתיות, הכל מוסרט, הכל ברשת, ולכן ברור שיש מקומות שהמשטרה והצבא לא יכולים להיות בהם. 

כוחות הביטחון לא יכולים להיות בכל מקום אבל הסמארטפונים כן נמצאים בכל מקום.  השחקן החדש בזירה מאז האינתיפאדה השנייה - הרשתות החברתיות - הוא הכי חשוב והכי חזק. אבל הוא גם שיקרי... הוא מציג מה שהחברים שלכם מעלים ושאולי אתם רוצים לקרוא. לא בהכרח את האמת.

זאת זירה אחרת לגמרי. אי אפשר לנצח בה רק בשטח. הממשלה צריכה להפעיל כלים כבדים כדי למנוע הסתה והסלמה ברשתות החברתיות. 

על רקע זה, ומהחשש שההתפרעויות האחרונות יסלימו ויתארכו, החשש הגדול מבחינה כלכלית הוא לסוג של אינתיפאדה שלישית. ואם זו תגיע, אז לא יהיה נכון להגיד למשקיעים לא לדאוג. הבורסה לא אוהבת משברים פנימיים. הכלכלה ניזוקה מאוד במצב כזה. הדרכים במוקדים רבים משותקים. המדינה בוערת. זה בעבר השפיע מאוד, ואם זה יקרה שוב זה ישפיע מאוד על הבורסה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המומחה 13/05/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    הבורסה כאן לא ירדה כלל ביחס לעולם בימים האחרונים בנוסף יש מלחמה מנסים לעבוד עליכם מחזיקים את הבורסה בכדי לא להפסיד תכף יגמר כל הכסף ותתחיל המפולת הבורסה כאן לא נפגעה עדיין כי החברה מוכרים ויוצאים ואתם כמו תמיד אוכלים אותה
  • 3.
    משקיע 13/05/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    אבל שימו לב מי עושה את הבלגאן, אלו לא "פלסטינאים" כפי שמכנים אותם בערוצי התקשורת. אלו ערבים ישראלים , נושאי תעודות זהות כחולות, בערים מעורבות, שמקבלים זכויות של אזרח, שילמו להם חלת בקורונה והביאו להם חיסון. אין אפשרות מעשית או חוקית להגביל תנועה שלהם. באינטיפדות הקודמות הפיגועים הגדולים הגיעו מישובי הגדה ולא מערביי ישראל. המצב איננו זהה למה שראינו בעבר.. הוא עלול להתלקח למשבר חמור יותר. ערבי ישראל הם חלק (תרצו או לא) פעיל בכלכלה הישראלית ולחיכוך כזה תהיה משמעות
  • 2.
    הכל שטויות, יורד כעת ויעלה יותר תוך חודש (ל"ת)
    איריקו 13/05/2021 11:17
    הגב לתגובה זו
  • ממחיר 1 נקודה יצטרך לעלות מליוני אחוז (ל"ת)
    האלו 13/05/2021 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אינטיפאדה לא תהיה אבל יהיה בלאגן עד יום ראשון (ל"ת)
    איתי 13/05/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.