פרנק לואי עלה פעמיים לארץ: כניצול שואה וכמיליארדר
הונו של פרנק לואי (Frank Lowy), מוערך ע"פ פורבס בכ-5 מיליארד דולר. איל הנדל"ן היהודי-אוסטרלי הוא איש עסקים ופילנתרופ והיו"ר לשעבר של תאגיד ווסטפילד (Westfield Corporation), חברת נדל"ן ומסחר שמתמחה בניהול קניונים ברחבי העולם, נחשבת לגדולה ביותר בתחום ומנהלת נכסים בסך של כ-30 מיליארד דולר. החברה שהקים הפכה אותו למיליארדר וכן לאיש הרביעי העשיר ביותר באוסטרליה. בעקבות מעמדו ופועלו, ב-2017 אליזבת מלכת אנגליה אף העניקה לו את אות הכבוד הבריטי: סייר פרנק לואי. בשנת 2018, בגיל 88, החליט למכור את העסק המצליח שלו לחברה צרפתית-הולנדית ניוניבייל- רודמקו בכ-16 מיליארד דולר ולעלות לישראל והוא מתגורר כיום בתל אביב.
לואי, יליד 1930, נולד בעיר פילאקובו בצ'כוסלובקיה, בשם פנחס לוי. בשנת 1942 ברחה המשפחה מצ'כוסלובקיה לבודפשט בירת הונגריה. בשנת 1944, לאחר פלישת הגרמנים להונגריה, ללואי הצעיר, נער בגיל בר-מצווה, היה רעיון כיצד להציל את משפחתו שחיה בזהות בדויה וללא מסמכים מתאימים. הוא התחזה לנער שליחויות כדי להצליח להיכנס לשגרירות השבדית, שם הפיקו מסמכים להצלת היהודים בחסותו של חסיד אומות עולם ראול ולנברג. הכניסה הייתה בלתי אפשרית כיוון שמאות אנשים צבאו על הדלתות בבקשה לקבל סרטיפיקט יציאה ורק מעטים זכו להיכנס פנימה. לואי רכש בחנות מדי נער שליחויות העוסק בדיוור של מברקי טלגרם דחופים וכך הצליח להיכנס לתוך בניין השגרירות באומרו כי יש לו מסר חשוב להעביר, והשגריר השבדי בכבודו ביקש שיגיע למשרדו. לואי הצעיר עזב את השגרירות עם המסמכים מצילי החיים והוא, אימו, שתי אחיותיו ושני אחיו ניצלו וחיו בדוחק ובהסתר לאחר שגטו בודפשט חוסל. אולם גורל שאר המשפחה לא היה טוב: אביו נרצח באושוויץ, אחיו הבכור שרד את השירות ב"גדודי עבודת הכפייה". לאחר המלחמה חזרו לעיירה בה גרה המשפחה, פילקובו ובהשפעת אחיו הבכור הצטרף לתנועה הציונית.
לואי עלה לארץ לאחר השואה בשנת 1946. הוא הפליג לארץ ישראל, באוניית המעפילים "יגור" שנתפסה על ידי הבריטים ואנשיה הוגלו לקפריסין. לאחר השחרור מקפריסין עבר לגור בצריפים שבשדה יעקב ועם פרוץ מלחמת השחרור גויס לחטיבת גולני והשתתף בקרבות בגליל ובאזור עזה. לאחר שיחרורו מהצבא, התפרנס בדוחק כאינסטלטור: "כשהייתי חייל בודד לא היה לי גרוש איתי", סיפר לואי, "הייתי קצת רעב, אבל הסתדרתי". בשנת 1952 היגר לאוסטרליה והצטרף למשפחתו באוסטרליה - אמו, אחותו ואחד מאחיו שהיגרו לפניכן, שם שינה את שמו לפרנק לואי. עבד בעבודות מזדמנות ביניהן כשליח במעדניה ובשנת 1959 פתח את המרכז המסחרי הראשון בבעלותו באוסטרליה, שהיה הסיפתח לחברת ווסטפילד הגדולה. ב-1960 החברה הפכה לציבורית ונרשמה בבורסה לניירות ערך האוסטרלית. ב-1977 החלה החברה לפעול גם בארצות הברית וב-1999 בבריטניה. לחברה, על כל שלוחותיה, מעל 100 מרכזי קניות. ב-2011 העביר את ניהול החברה לבניו, פיטר וסטיבן לואי, והמשיך לכהן כיו"ר החברה.
- 6.תחגמוני 30/07/2021 16:57הגב לתגובה זוהם חיסלו את האוכלוסיה בעלת הכישרון שאין שני לו איך לעשות כסף ולמהף את המדינה בה הם גרים השינאה נבעה מקינאה ומפחד מהם ולא קונה שהם השתנו אחרי המלחמה כמו שמשדרים לנו כי וירוס כזה שנימצא בגנים שלהם לא ניפלט החוצה
- 5.אחד 12/07/2021 17:52הגב לתגובה זושני הנ"ל מהווים תמריץ של כמה מליארדי דולרים לעלות לישראל - אז הוא עלה לישראל :)
- 4.אם נדייק 09/07/2021 11:03הגב לתגובה זווהוא אחד מאלו שהביא לפה ממשלת שמאל-ערבים.
- 3.איש עשיר רודף כותרות...זכויותיו איתו. כמה שילם לכם? (ל"ת)מר בין 04/07/2021 10:47הגב לתגובה זו
- 2.סיפור מדהים על איש 01/07/2021 09:35הגב לתגובה זומעניין
- 1.יוספוס פלאביוס 08/04/2021 17:12הגב לתגובה זומישהו עושה הגהה על הכתבה לפני פרסום? נשמע סכום מופרך ...
- יואב 06/07/2021 17:26הגב לתגובה זובכתבה מופיע 250 אלף דולר איך הגעת ל250 מליון דולר??????????

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.