גיא רגב קבוצת גאון
צילום: סיון פרג'
ראיון

תכירו, קבוצת גאון: "חברה ותיקה, שמייצרת מזומנים- אני בטוח שזה יתבטא בשווי"

גיא רגב, מנכ"ל קבוצת גאון על השינויים בחברה ועל פתיחת המפעל החדש "החברה נמצאת בהרבה מאד פרויקטים שיפתחו בקרוב, יחד עם כניסה בתחום הולכת הגז... אנחנו בתהליכים ראשוניים לבדיקת השוק באמירויות" 
אור צרפתי | (7)

קבוצת גאון גאון קבוצה -1.01% עוסקת בייצור ובשיווק מוצרים לתשתיות הולכה, בעיקר בעולמות המים. החברה סגרה את שנת 2020 עם הכנסות של כ-511.1 מיליון שקל, רווח נקי של כ-14 מיליון שקל ו-EBITDA של 69 מיליון שקל. השווי של החברה כ-290 מיליון שקל בעוד ההון העצמי 403 מיליון שקל. בעולם בו חברות נסחרות במכפילים גבוהים באופן חריג ועדיין הן "הזדמנות השקעה", האם גאון היא יהלום לא מלוטש או סחורה יחסית "זולה" (בהינתן שהרווחים יעלו)?

"קבוצת גאון מתמקדת במוצרי הולכה לתשתיות, והיא הספקית המובילה בישראל לתחומי התשתיות מים. תחום צומח בו המדינה צופה להשקיע מיליארדים רבים, על אחת כמה לאחר תקופה כמו הקורונה. כמעט ואין פרויקט בישראל שאנחנו לא נוגעים בו - אם זה בסוגי הצנרת, אביזרים תכנון ועוד" אומר מנכ"ל החברה, גיא רגב, בראיון לביזפורטל.

גאון מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: תשתיות ארציות הכוללות תשתיות הולכה למתקני התפלה ומאגרי מים, תשתיות לדלק וגז, חשמל ותקשורת. תשתיות אזוריות, כלומר רשויות מקומיות, תעשייה וחקלאות ומערכות בניין. החברה נהנית ממעמדה כיצרן יחיד ומוביל של מגוון מוצרים המיוצרים במפעל צנרת פלדה היחיד במדינת ישראל או  צינורות פלסטיק בגדלים שונים ובעמידות לחצים גבוהים או נמוכים לתשתיות הניקוז. .

החברה נסחרת בשנים האחרונות במעין דשדוש עם נטייה לירידות, שמראה בעיקר אדישות של משקיעים. השוק לא אוהב שינויים, ובשנים האחרונות החברה עשתה לא מעט. "כעת אנו מתמקדים בעולמות המים, בשנים האחרונות הפכנו את תחום התשתיות לתחום הליבה שלנו. מכרנו נכסים בהיקף של כ-500 מיליון שקל, מתוכם כ-400 מיליון נכסי נדל"ן, והשקענו הרבה מאוד כסף בבניית מפעלים חדשניים והשקעה בחברות חדשות".

ב-4 השנים האחרונות החברה פעלה להקמת מפעל פלדה חדש, ומתחילת השנה הזו המפעל פועל בייצור מלא כאשר  המפעל הקודם הושבת. "גולת הכותרת היא המפעל בנאות חובב, מפעל חדשני עתיר טכנולוגיה  היחיד בישראל לייצור צנרת פלדה. הפרויקט עלה לנו כ220 מיליון שקל.  מדובר במפעל מתקדם עם פי 3 יותר יכולות ייצור אשר מאפשר לנו להגדיל את סל המוצרים בצורה משמעותית.

"מצד אחד הגדלנו את ההכנסות בשורה העליונה, ומנגד עשינו תהליכי התייעלות משמעותיים אשר השילות שומנים שמפריעים לנו לעבור מריצה לטווחים קצרים לריצת מרתון. השקענו הרבה מאד כספים בפעילות צומחת ובטכנולוגיה חדשנית - אנחנו מבצעים השקעות גדולות ומתכננים לטווח הארוך, וכאשר אנחנו מסתכלים קדימה אנחנו רואים אופק חיובי מאד", מוסיף מנכ"ל החברה

אפשר להגיד שהפכתם לחברה חדשה, עם זאת כמה צמיחה אפשר לצפות מפעילות יצרנית מסורתית?

"השקעה בתשתיות לאומיות היא צורך קיומי שרק יגבר בשנים הקרובות, בעיקר בתחום המים שהולך ומתפתח. גם מדינות מתפתחות וגם מדינות מבוססות נדרשות להוביל מים  וגז מנקודות שהן לא היו חושבות עליהם לפני 10 שנים. . אנחנו נמצאים באחד מהתחומים הצומחים בעולם, ולנו יש את הערך המוסף, אנחנו נמצאים במקום בו אנחנו יכולים ללוות את הלקוח משלב תכנון הקו  ועד לייצור הצנרת עצמה. אנחנו מצפים להתרחבות אל עולם התכנון ומעבר מחברת מוצר לחברה עם יכולת למתן פתרון שלם לצד היכולות היצרנית, ובכך נהיה יעילים ונחסוך הרבה מאד מתווכים בדרך והרבה מאד כסף ללקוחות שלנו . השוק צומח יחד עם הגידול באוכלוסיה והצורך במים ואנרגיה, המספרים ילכו ויהיו חזקים יותר ולבסוף זה יבוא לידי ביטוי בשווי החברה- אני בטוח שזה יקרה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז למה זה לא קרה עד עכשיו? השוק מלמד אותנו שאין יהלומים מנצנצים במיוחד ולבסוף כל חברה נסחרת בהתאם לשוויה.

"לאחר שינויים כה מהותיים בחברה, מרמת האסטרטגיה ועד הרמה הטכנולוגית, הנטל כעת הוא להסביר מי היא קבוצת גאון החדשה. פרסמנו מצגת משקיעים בשביל להציג  היכן אנו עומדים היום בצורה ברורה וקלה, לאן אנו שואפים להגיד וכיצד האסטרטגיה החדשה שלנו מתקדמת. אני בטוח שהתוצאות הכספיות ידברו בעד עצמן, אנחנו חברה וותיקה מאוד שמייצרת מזומנים עם לקוחות חוזרים כמו חברות ממשלתיות, תאגידי מים וחברות קבלניות ומסחריות גדולות, ולכן גם רמת הסיכון שלנו  לאורך זמן היא נמוכה. כך למשל חברת מקורות שהכפילה את תקציב הפיתוח שלה ועבורה אנחנו ספק משמעותי, אפילו יחיד בקטרים מסוימים, לכן אנחנו גדלים יחד איתם אבל לא רק".

מה התוכניות קדימה? אנחנו נראה אתכם מתפתחים אל שווקים עולמיים או משיקים מוצרים חדשים?

"החברה נמצאת בהרבה מאד פרויקטים שיפתחו בהנחה שיהיה תקציב מדינה . יחד עם זאת אנחנו מכוונים להיכנס אל שוק הולכת הגז, במדינת ישראל אין יצרן צנרות גז וכל השוק המקומי מתבסס על יבוא , בעיקר מטורקיה. אנחנו נהיה המפעל היחיד בישראל שמייצר צנרת להולכת גז בלחץ גבוה. מבלי להרחיב, אנחנו בתהליכים ראשוניים לבדיקת השוק באמירויות, אני רק יכול להגיד שהשוק מעניין אותנו ואני חושב שאנחנו יכולים לתרום לו רבות אם וכאשר ניכנס אליו בשנים הקרובות. גם בשוק המקומי יש עוד המון מקום להתרחב, גם בגידול אורגני וגם בהרחבת פורטפוליו המוצרים שלנו. בסוף מפעל מגיע לאיזון כספי בסכומים די קבועים, כשאתה מגדיל את ההכנסות הרבה מאד הולך לשורה התחתונה - אנחנו מכוונים להשתפר שם".

הקבוצה נוסדה אי שם בשנת 1951 והיא אחת מחברות התעשייה הוותיקות בישראל. לחברה מפעלים ובתי מסחר בכל הארץ והיא מפרנסת מאות עובדים - המנכ"ל יוצא בטענות חריפות נגד המדינה: "מדינת ישראל לא משקיעה מספיק בכלכלה המקומית, ומקדשת איזו שהיא פרדיגמה כושלת של תחרות ע"י הכנסת ייבוא זול לישראל - ואני משתדל להיות מנומס".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מחזיק ונהנה 14/03/2021 20:02
    הגב לתגובה זו
    חברה נהדרת בתמחור הזדמנותי
  • 6.
    nav 12/03/2021 20:17
    הגב לתגובה זו
    לא המלצה
  • 5.
    לחזור לציונות כלכלית 12/03/2021 15:02
    הגב לתגובה זו
    כשהמדד היחידי זה המחיר, אז ברור שהייבוא ינצח. רוב הייצור בארץ עבר למדינות כמו טורקיה וסין ואחרות. הציונות הפכה למסחרה. נכון שטוב שיש תחרות עם הייבוא, אבל חייבים לתת עדיפות לייצור המקומי
  • 4.
    גאון בדימוס 12/03/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    לקראת מותו של שוק הולכת הגז נזכרו בו...גאונים
  • 3.
    למה מכפיל 10? אולי מכפיל 23? (ל"ת)
    אוהד 12/03/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איך מכפיל 10? רווח 14 שווי שוק 290. זה מכפיל 29. (ל"ת)
    ישרא ל י 12/03/2021 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה מעניינת, אבל השטויות הסוציאליסטיות בסוף הראיון פוגעות (ל"ת)
    איתי 12/03/2021 07:37
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?