גיא רגב קבוצת גאון
צילום: סיון פרג'
ראיון

תכירו, קבוצת גאון: "חברה ותיקה, שמייצרת מזומנים- אני בטוח שזה יתבטא בשווי"

גיא רגב, מנכ"ל קבוצת גאון על השינויים בחברה ועל פתיחת המפעל החדש "החברה נמצאת בהרבה מאד פרויקטים שיפתחו בקרוב, יחד עם כניסה בתחום הולכת הגז... אנחנו בתהליכים ראשוניים לבדיקת השוק באמירויות" 
אור צרפתי | (7)

קבוצת גאון גאון קבוצה -0.6% עוסקת בייצור ובשיווק מוצרים לתשתיות הולכה, בעיקר בעולמות המים. החברה סגרה את שנת 2020 עם הכנסות של כ-511.1 מיליון שקל, רווח נקי של כ-14 מיליון שקל ו-EBITDA של 69 מיליון שקל. השווי של החברה כ-290 מיליון שקל בעוד ההון העצמי 403 מיליון שקל. בעולם בו חברות נסחרות במכפילים גבוהים באופן חריג ועדיין הן "הזדמנות השקעה", האם גאון היא יהלום לא מלוטש או סחורה יחסית "זולה" (בהינתן שהרווחים יעלו)?

"קבוצת גאון מתמקדת במוצרי הולכה לתשתיות, והיא הספקית המובילה בישראל לתחומי התשתיות מים. תחום צומח בו המדינה צופה להשקיע מיליארדים רבים, על אחת כמה לאחר תקופה כמו הקורונה. כמעט ואין פרויקט בישראל שאנחנו לא נוגעים בו - אם זה בסוגי הצנרת, אביזרים תכנון ועוד" אומר מנכ"ל החברה, גיא רגב, בראיון לביזפורטל.

גאון מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: תשתיות ארציות הכוללות תשתיות הולכה למתקני התפלה ומאגרי מים, תשתיות לדלק וגז, חשמל ותקשורת. תשתיות אזוריות, כלומר רשויות מקומיות, תעשייה וחקלאות ומערכות בניין. החברה נהנית ממעמדה כיצרן יחיד ומוביל של מגוון מוצרים המיוצרים במפעל צנרת פלדה היחיד במדינת ישראל או  צינורות פלסטיק בגדלים שונים ובעמידות לחצים גבוהים או נמוכים לתשתיות הניקוז. .

החברה נסחרת בשנים האחרונות במעין דשדוש עם נטייה לירידות, שמראה בעיקר אדישות של משקיעים. השוק לא אוהב שינויים, ובשנים האחרונות החברה עשתה לא מעט. "כעת אנו מתמקדים בעולמות המים, בשנים האחרונות הפכנו את תחום התשתיות לתחום הליבה שלנו. מכרנו נכסים בהיקף של כ-500 מיליון שקל, מתוכם כ-400 מיליון נכסי נדל"ן, והשקענו הרבה מאוד כסף בבניית מפעלים חדשניים והשקעה בחברות חדשות".

ב-4 השנים האחרונות החברה פעלה להקמת מפעל פלדה חדש, ומתחילת השנה הזו המפעל פועל בייצור מלא כאשר  המפעל הקודם הושבת. "גולת הכותרת היא המפעל בנאות חובב, מפעל חדשני עתיר טכנולוגיה  היחיד בישראל לייצור צנרת פלדה. הפרויקט עלה לנו כ220 מיליון שקל.  מדובר במפעל מתקדם עם פי 3 יותר יכולות ייצור אשר מאפשר לנו להגדיל את סל המוצרים בצורה משמעותית.

"מצד אחד הגדלנו את ההכנסות בשורה העליונה, ומנגד עשינו תהליכי התייעלות משמעותיים אשר השילות שומנים שמפריעים לנו לעבור מריצה לטווחים קצרים לריצת מרתון. השקענו הרבה מאד כספים בפעילות צומחת ובטכנולוגיה חדשנית - אנחנו מבצעים השקעות גדולות ומתכננים לטווח הארוך, וכאשר אנחנו מסתכלים קדימה אנחנו רואים אופק חיובי מאד", מוסיף מנכ"ל החברה

אפשר להגיד שהפכתם לחברה חדשה, עם זאת כמה צמיחה אפשר לצפות מפעילות יצרנית מסורתית?

"השקעה בתשתיות לאומיות היא צורך קיומי שרק יגבר בשנים הקרובות, בעיקר בתחום המים שהולך ומתפתח. גם מדינות מתפתחות וגם מדינות מבוססות נדרשות להוביל מים  וגז מנקודות שהן לא היו חושבות עליהם לפני 10 שנים. . אנחנו נמצאים באחד מהתחומים הצומחים בעולם, ולנו יש את הערך המוסף, אנחנו נמצאים במקום בו אנחנו יכולים ללוות את הלקוח משלב תכנון הקו  ועד לייצור הצנרת עצמה. אנחנו מצפים להתרחבות אל עולם התכנון ומעבר מחברת מוצר לחברה עם יכולת למתן פתרון שלם לצד היכולות היצרנית, ובכך נהיה יעילים ונחסוך הרבה מאד מתווכים בדרך והרבה מאד כסף ללקוחות שלנו . השוק צומח יחד עם הגידול באוכלוסיה והצורך במים ואנרגיה, המספרים ילכו ויהיו חזקים יותר ולבסוף זה יבוא לידי ביטוי בשווי החברה- אני בטוח שזה יקרה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז למה זה לא קרה עד עכשיו? השוק מלמד אותנו שאין יהלומים מנצנצים במיוחד ולבסוף כל חברה נסחרת בהתאם לשוויה.

"לאחר שינויים כה מהותיים בחברה, מרמת האסטרטגיה ועד הרמה הטכנולוגית, הנטל כעת הוא להסביר מי היא קבוצת גאון החדשה. פרסמנו מצגת משקיעים בשביל להציג  היכן אנו עומדים היום בצורה ברורה וקלה, לאן אנו שואפים להגיד וכיצד האסטרטגיה החדשה שלנו מתקדמת. אני בטוח שהתוצאות הכספיות ידברו בעד עצמן, אנחנו חברה וותיקה מאוד שמייצרת מזומנים עם לקוחות חוזרים כמו חברות ממשלתיות, תאגידי מים וחברות קבלניות ומסחריות גדולות, ולכן גם רמת הסיכון שלנו  לאורך זמן היא נמוכה. כך למשל חברת מקורות שהכפילה את תקציב הפיתוח שלה ועבורה אנחנו ספק משמעותי, אפילו יחיד בקטרים מסוימים, לכן אנחנו גדלים יחד איתם אבל לא רק".

מה התוכניות קדימה? אנחנו נראה אתכם מתפתחים אל שווקים עולמיים או משיקים מוצרים חדשים?

"החברה נמצאת בהרבה מאד פרויקטים שיפתחו בהנחה שיהיה תקציב מדינה . יחד עם זאת אנחנו מכוונים להיכנס אל שוק הולכת הגז, במדינת ישראל אין יצרן צנרות גז וכל השוק המקומי מתבסס על יבוא , בעיקר מטורקיה. אנחנו נהיה המפעל היחיד בישראל שמייצר צנרת להולכת גז בלחץ גבוה. מבלי להרחיב, אנחנו בתהליכים ראשוניים לבדיקת השוק באמירויות, אני רק יכול להגיד שהשוק מעניין אותנו ואני חושב שאנחנו יכולים לתרום לו רבות אם וכאשר ניכנס אליו בשנים הקרובות. גם בשוק המקומי יש עוד המון מקום להתרחב, גם בגידול אורגני וגם בהרחבת פורטפוליו המוצרים שלנו. בסוף מפעל מגיע לאיזון כספי בסכומים די קבועים, כשאתה מגדיל את ההכנסות הרבה מאד הולך לשורה התחתונה - אנחנו מכוונים להשתפר שם".

הקבוצה נוסדה אי שם בשנת 1951 והיא אחת מחברות התעשייה הוותיקות בישראל. לחברה מפעלים ובתי מסחר בכל הארץ והיא מפרנסת מאות עובדים - המנכ"ל יוצא בטענות חריפות נגד המדינה: "מדינת ישראל לא משקיעה מספיק בכלכלה המקומית, ומקדשת איזו שהיא פרדיגמה כושלת של תחרות ע"י הכנסת ייבוא זול לישראל - ואני משתדל להיות מנומס".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מחזיק ונהנה 14/03/2021 20:02
    הגב לתגובה זו
    חברה נהדרת בתמחור הזדמנותי
  • 6.
    nav 12/03/2021 20:17
    הגב לתגובה זו
    לא המלצה
  • 5.
    לחזור לציונות כלכלית 12/03/2021 15:02
    הגב לתגובה זו
    כשהמדד היחידי זה המחיר, אז ברור שהייבוא ינצח. רוב הייצור בארץ עבר למדינות כמו טורקיה וסין ואחרות. הציונות הפכה למסחרה. נכון שטוב שיש תחרות עם הייבוא, אבל חייבים לתת עדיפות לייצור המקומי
  • 4.
    גאון בדימוס 12/03/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    לקראת מותו של שוק הולכת הגז נזכרו בו...גאונים
  • 3.
    למה מכפיל 10? אולי מכפיל 23? (ל"ת)
    אוהד 12/03/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איך מכפיל 10? רווח 14 שווי שוק 290. זה מכפיל 29. (ל"ת)
    ישרא ל י 12/03/2021 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חברה מעניינת, אבל השטויות הסוציאליסטיות בסוף הראיון פוגעות (ל"ת)
    איתי 12/03/2021 07:37
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.