חלית? נפצעת? יש פיצוי- רשות שוק ההון מקצרת זמנים בביטוח אכ"ע
נפגעתם בתאונה או חליתם? אינכם מסוגלים לעבוד כלל והגשתם תביעת ביטוח בבקשה לקבל כסף מביטוח אובדן כושר עבודה והמתנתם זמן רב לתשובה? רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון עושה סדר: חברות ביטוח יחויבו לתת מענה ללקוח וליישב את התביעה בתוך 20 יום מהגשת התביעה.
בחוזר שפורסם לפני כשנה וכעת קיבל הארכה עד ל-1.9.2021, מבקשת הרשות להבטיח לכם את התשובה על התשלום מחברת הביטוח במידה ואינכם מסוגלים לעבוד בזמן מוגבל, אולם בעקבות פניות חברות ביטוח על מורכבות יישום ההוראות בזמן הקצר והצורך בהקמת מנגנונים נוספים וחדשים לטובת עמידה בלוח הזמנים שנקבעו, זמן כניסת החוזר הוארך.
בשנים האחרונות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נוקטת בקו אקטיבי מאוד לטובת הטבת השירות הניתן למבוטחים (לקוחות חברות הביטוח).תיחום זמן התגובה למענה בביטוחי אובדן כושר עבודה ממשיך בקו זה. כמו כן, בביקורת שערכה רשות שוק ההון על השירות בחברות הביטוח בתחום תביעות אכ"ע, עלה כי חברות הביטוח מתנהלות בטיפול בתביעות באופן לקוי וקיימת סחבת הפוגעת במימוש זכויות המבוטחים. הביקורת כללה סעיפים כמו מספר תביעות שמשולמות, מספר תלונות אקטיביות של הציבור שמגיעות לממונה על הביטוח, זמן היענות לטלפונים, שביעות רצון והמלצת לקוחות.
ביטוח אובדן כושר עבודה הינו מוצר המאפשר ללקוח הרוכש אותו גמלה (תשלום חודשי) למקרה בו יאלץ מסיבה רפואית (תאונה או מחלה) להפסיק לעבוד לתקופה מסוימת (אפשר לקרוא יותר כאן). הביטוח הוא חלק אוטומטי מקרן הפנסיה או נרכש באופן נלווה לביטוח מנהלים והוא אחד מהביטוחים הנפוצים ביותר.
- מדריך להגשת תביעה למי שאיבד את יכולתו לעבוד
- למה אחד המוזיקאים הגדולים בישראל צריך תרומות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשינויים שמבקשת רשות שוק ההון לערוך:
1. קיצור לוחות הזמנים לבירור התביעה – על מנת לייעל את המנגנון ולאפשר למבוטח לקבל תשובה באופן מהיר, חברת הביטוח תידרש להכריע בתביעה בתוך 20 יום.
2. הוראות לעניין הליכי חקירה – איסור שימוש בחוקרים כלפי מבוטחים וקביעת כללים מנחים למצבים המצדיקים ביצוע חקירה, כך שניתן יהיה להוציא חקירה רק במצבים בהם לחברה תהיה הוכחה כי מצבו של המבוטח שונה מהנטען.
3. מינוי נציג אישי שילווה את המבוטח במהלך הליך בירור התביעה ויהיה זמין באופן ישיר.
4. הקמת מאגר רחב ובלתי תלוי של רופאים מומחים לצורך מתן חוות דעת באשר ליכולתו התעסוקתית של המבוטח וקביעת מנגנון בחירה אקראי.
5. איסור השפעה על מומחים רפואיים ומניעת ניגודי עניינים אפשריים.
6. הסדרת הליך הגשת ערעור והקמת מנגנוני ערעור – כיום הליך הגשת הערעור אינו מוסדר, ואין גורם חיצוני בלתי תלוי שבודק את התביעה במקרה שמבוטח מערער על קביעת החברה. המודל החדש יסדיר את הליך הגשת הערעור ויכלול שני מנגנוני ערעור מובנים:
- ועדה רפואית בלתי תלויה שתכלול שני רופאים מהמאגר ורופא נוסף מטעם המבוטח.
- ועדה עליונה לערעורים אובייקטיבית שתנוהל על ידי בית חולים.
- בעת בירור תביעת אובדן כושר עבודה של מבוטח, חברת הביטוח בוחנת את יכולתו התעסוקתית של המבוטח. במודל החדש חברת הביטוח תידרש לוודא כי קיימת זיקה בין יכולתו התעסוקתית הנוכחית לבין עיסוקו לפני הגשת התביעה.
- 1.חלית נפצעת ? אז מאיפה המשרדים המפוארים של הנוכלים ? (ל"ת)סוד העושק 12/03/2021 10:45הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
