כסף
צילום: Josh Appel on Unsplash

תשואה שלילית במק"מ ובאג"ח ממשלתי - איך זה קורה ומה זה מרמז על שוק האג"ח הקונצרני?

יותר הנפקות אג"ח קונצרני של חברות לא מדורגות; יותר סיכון בשוק האג"ח, אבל ריבית נמוכה וכסף גדול ממשיכים להניע את הנפקות האג"ח - סיכונים וסיכויים

סתיו קורן | (4)

"שנת 2021 החלה עם היקף הנפקות משמעותי המצביע על נגישות טובה לשוק של מגוון מנפיקים עם וללא דירוג", אומר אבי שטרנשוס מנכ"ל מידרוג, "למרות עליית התשואות במרבית האפיקים, להערכתנו הריבית הנמוכה, הביקושים הגדולים מצד המשקיעים והצורך של החברות להתממן צפויים להימשך גם בחודשים הקרובים ולהותיר את שוק האג"ח הקונצרני אטרקטיבי עבור המנפיקים".

ברור ששוק האג"ח אטרקטיבי למנפיקים. השאלה אם הוא אטרקטיבי למשקיעים? בשנים האחרונות בהמשך לירידה בריבית וגם להבנה שהריבית לא צפויה לעלות בקרוב, הריביות על אגרות החוב המשיכו לרדת - גם הריביות על אגרות החוב הממשלתיות וגם אגרות החוב הקונצרניות. הסיבה העיקרית היא העדר אלטרנטיבות. הציבור מקבל פירורים בפיקדונות בבנקים והוא מעביר בהדרגה כספים לנכסים כמו אגרות חוב וגם למניות. הכסף שמחלחל לאפיקים האלו מעלה את מחירן. העלאת המחיר באגרות החוב מורידה את התשואה האפקטיבית. זה אבסורד, אבל במק"מ (מלווה קצר מועד) שהוא בעצם אג"ח ממשלתי לתקופה של עד שנה התשואה אפס או שלילית ובאגרות חוב ממשלתיות לתקופה קצרה התשואה האפקטיבית שלילית. 

על רקע זה, פונים הגופים המוסדיים לאגרות חוב קונצרניות - של חברות. יש להם כסף גדול ואין מה לעשות בו, אז ברור שהם יקנו והרבה, גם סחורה שפעם הם לא היו נוגעים בה. רואים את זה בניתוח של מידרוג - יותר ויותר הנפקות לא מדורגות נכנסו לשוק, פחות (באופן יחסי) חברות עם דירוגים גבוהים נכנסו לשוק.  

על פי מידרוג בחודשים ינואר-פברואר 2021 כ-25% מההנפקות במונחי ערך נקוב מיוחסות לסדרות בקבוצת הדירוג Aa.il-Aaa.il וכ-43% בחודש פברואר 2021 לבדו, זאת בהשוואה לכ-63% בינואר-פברואר 2020 וכ-78% בפברואר 2020, וכן ביחס לשנת 2020 כולה שעומדת על כ-58%. נתונים אלו מוסברים, בין השאר, בשל מיעוט מנפיקים גדולים מאז תחילת השנה, בד בבד עם גידול מסוים בהיקפן ובמספרן של הנפקות שאינן מדורגות. עלייה בשיעור ההנפקות (במונחי ערך נקוב) שאינן מדורגות או בקבוצת הדירוג הנמוכה עשויה לבטא שיפור בנגישות מנפיקים לשוק ההנפקות. 

היקף הנפקות אג"ח קונצרניות בחודש פברואר 2021 הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל, לעומת כ-7.6 מיליארד שקל בפברואר 2020 - קיטון של כ-46%.  הירידה בהיקף ההנפקות נבעה הן מקיטון מספר המנפיקים (16 מנפיקים בפברואר השנה לעומת 21 בפברואר אשתקד) והן בשל מיעוט הנפקות גדולות, בעיקר בסקטור נדל"ן ובינוי. סקטור נדל"ן ובינוי היה אחראי לכ-33% מהיקף ההנפקות בחודש פברואר 2021 והסקטור העסקי (ללא נדל"ן ובינוי) היה אחראי לכ-35%; יתר ההנפקות בוצעו בידי חברות תשתית ממשלה (23% - מקורות בלבד) והסקטור הפיננסי (כ-9%). ועדיין - אלו הנפקות בסדרי גודל משמעותיים כשצריך לזכור את היקף ההנפקות הרחב בשוק האקוויטי. השווקים חוגגים.

"אג"ח בסיכון יותר נמוך ומניות בסיכון יותר גבוה. אנשים עוברים מאגרות חוב למניות ובכך מעלים את שוק המניות", אומר מומחה שוק ההון מיכאל צ'רניאק: "זה מאיץ את תהליך הירידה באגרות החוב, ובאיזשהו שלב אתה רואה פתאום שמחירי אגרות החוב יורדים והתשואה עולה בזמן שמחירי המניות עולים. ה-S&P נסחר במכפילים שמשקפים תשואה של 3% לטווחים ארוכים, או 4% עם תשואת דיבידנד, ובאותו זמן מחירי אגרות החוב משקפים תשואה של 2% אז אתה מתחיל לחשוב שזו אלטרנטיבה חסרת סיכון לא רעה בכלל – ואז הדבר מקרין על שוק המניות. כרגע המשקיעים במניות עוד נהנים מעליות, אבל אני רואה שבאיזשהו שלב תשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב ל-10 שנים תעבור את ה-2% בשנה וההשפעה תגיע".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נגיד חקיין 04/03/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    מנפחים ושומרים על ריבית 0 להעשיר נכסי עשירים
  • 2.
    dw 04/03/2021 10:34
    הגב לתגובה זו
    אגח ביקום צריך לקבל דירוג השקעה.
  • wd 04/03/2021 11:22
    הגב לתגובה זו
    הוא הפסיק את הדירוג.
  • 1.
    אחד 04/03/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
    בגלל רצון לשדוד את החוסכים ולהניע את הבועה . הוא קנה את האגחים הללו ואיפס את התשואה לשלילית. העיקר שהנדלן משגשג והעשירים מתעשרים עוד יותר והמדינה גובה מיסים מבועת נדלן
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.