קוויק
צילום: קוויק

בעקבות הביקורת בביזפורטל: קוויק תנפיק רק לפי 300 מיליון שקל

עם צמיחה בהכנסות, אבל הפסדים גדולים, חברת קוויק מגייסת מהציבור כסף: לאחר שהזהרנו כי שווי של 500 מיליון שקל גדול על החברה ולמשקיעים אסור להיכנס לפי שווי זה - החברה מנמיכה ציפיות
אור צרפתי | (1)

בהמשך לאזהרות שלנו בביזפורטל על השווי הגבוה שקוויק המנוהלת על ידי אבירם גנות, מעוניינת להשיג בהנפקה, הקמעונאית המקוונת מורידה גובה ויוצאת להנפקה לפי שווי של 300 מיליון שקל בלבד. החברה תגייס 100 מיליון שקל בהנפקה למשקיעים המוסדיים, ותעמוד על שווי של 400 מיליון שקל לאחר הגיוס. בהערכה הראשונית, אנטרופי טענו כי השווי של החברה צריך לעמוד על כ520-570 מיליון שקל למרות שהחברה הפסדית. ושלא תבינו לא נכון - קוויק חברה ראויה לבורסה, אך לא בשווי שהם כיוונו אליו. 

"מוסדי שמזמין סחורה בקוויק לפי הערכת השווי של אנטרופי הוא או טיפש או רשלן" נכתב בביזפורטל כחלק מביקורת על "קניית" הערכות שווי בשביל להציל את ההנפקה. לאחר שהתרענו על השווי המנופח שחברת המשלוחים מעוניינת לקבל, ועל הפערים בין המצגת האופטימית ובין המציאות - החברה נאלצה להנפיק לפי שווי יותר ריאלי.

רק לפני שנה וחצי הבעלים גייסו לפי שווי של 55 מיליון שקל, לפני חצי שנה גייסה החברה לפי שווי של 180 מיליון שקל. והקפיצה האחרונה לגיוס מהציבור לפי שווי של 400-500 מיליון שקל, נראית כמו ניצול של שוק ההנפקות הלוהט לדחוף לציבור סחורה יקרה, יקרה מאוד ולא כל כך משובחת.

 

קוויק פועלת כקמעונאית אונליין בארץ (E-commerce טכנולוגית), המשווקת מוצרי צריכה מהירים (FMCG - Fast Goods Consumer Moving) לרבות מזון יבש וטרי, פירות וירקות, קצבייה, מעדנייה, מאפייה, מוצרי טואלטיקה ופארמה, מוצרי ניקיון ועוד.

הפעילות מתבצעת באמצעות פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת לחברה לנהל שרשרת אספקה מלאה, ללא צורך בהשקעה בנכסים או במלאי, החל משלב הרכבת סל המוצרים על-ידי הלקוח וגביית התשלום; ליקוט ואריזה של המוצרים, באמצעות מערך תפעולי המופעל על-ידי החברה או באמצעות חברות הסופרמרקטים, מפעילה מערך שילוח ואספקה לבית הלקוח.

החברה אמנם הגדילה את המכירות בצורה משמעותית, מ-26 מיליון שקל ב-2019 לכ-86.7 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020, המהוות קצב שנתי של כ-115.7 מיליון שקל לשנה (קפיצה של 343% בהכנסות, אם כי הצמיחה גבוהה יותר - ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-40 מיליון שקל). אבל בשורה התחתונה החברה סובלת מהפסדים כבדים. יתרה מכך - הפעילות מפסידה גולמית. במילים אחרות כשהם מוכרים לכם את הסל ב-100 שקל להם זה עולה 105 שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אחרי הכל החברה היא מתווכת מדרגה שנייה. אתרי הקניות של רשתות הקמעונאיות עושים רווחים גבוהים יותר כי הם גם הספק. קוויק היא "עוד יד"  בדרך לצרכן. זה לא אומר שאין לה אפשרות להרוויח, אבל זה אומר שהיא צריכה להגיע להיקפים מאוד גדולים כדי להרוויח. בינתיים היא מבקשת לממן את ההפסדים מציבור המשקיעים.

בשנת 2019 רשמה החברה הפסד מצטבר של כ-16.5 מיליון שקל, ב-2020 כבר רשמה החברה הפסד של 27.7 מיליון שקל לשלושת הרבעונים הראשונים, כלומר הפסד שנתי צפוי של כ-37 מיליון שקל (קפיצה של 124% בהפסד השנתי; בתרחיש אופטימי ההפסד יהיה 30 מיליון ומעלה). 

חשוב להדגיש, ההפסדים של קוויק לא מפתיעים, אחרי הכל החברה נמצאת בשלב החדירה וכשהיא נכנסת למקומות חדשים היא בעצם מקימה תשתית של פעילות לרבות שליחים ויש הוצאות הקמה שמשפיעות על הרווחיות. אז בהחלט אפשר להסתכל על ההפסדים כהשקעה, שככל שהחברה תגדל הפסדים האלו ("הפסדי ההקמה") יהיו נמוכים יותר באופן יחסי. ועדיין - בשורה הגולמית ובשורה התחתונה מדובר בהפסדים כבדים. 

בעלי העניין העיקריים בחברה הם החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה, כ-19.65%) סופר-פארם (17.85%), וקבוצת יוניון (יבואנית טויוטה והזכיינית של רשת H&M בישראל  - 17.85%), וכן OBI Partners עם 16.29%. מנכ"ל החברה הוא אבירם גנות, ולקראת הנפקתה סיכמה החברה עם אלדד פרשר, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, כי ימונה לתפקיד היו"ר.

על פי נתוני החברה, היא מספקת שירותים ביותר מ-270 ישובים ברחבי הארץ, באמצעות פעילות ב-26 נקודות אספקה מאשקלון ועד וצפונה, מתוכן 17 נקודות מספקות שירות של איסוף עצמי. החברה מספקת מעל-40 אלף הזמנות בחודש, וברבעון הרביעי של 2020 רשמה הכנסות הנאמדות בכ-40 מיליון שקל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד שיודע 25/02/2021 14:03
    הגב לתגובה זו
    שערוריה הם שורפים את הכסף
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0.94%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלטשולר עולה 3%, ניו מד יורדת 1.1%; המדדים בעליות

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.2% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 0.4%, מדד הנדל"ן עולה 0.2% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


ג’י סיטי ג'י סיטי -1.12%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.