מפעל אבגול
צילום: יח"צ
דוחות

כצפוי: תוצאות לא טובות לאבגול לרבעון הרביעי. הרווח הנקי צנח ב-71%

דירקטוריון החברה אישר השקעה בסך 70 מיליון דולר להקמת קו ייצור חדש ברוסיה; הרווח הנקי השנתי זינק ב-200% ועמד בשנת 2020 על 36.9 מיליון דולר, לעומת כ-12.3 מיליון דולר ב-2019 - אך רובו נרשם במחצית השנה הראשונה

נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אבגול

חברת אבגול 0.07%  המפתחת מוצרי היגיינה ומוצרים רפואיים מדווחת על תוצאות חלשות מאוד ברבעון הרביעי. הרווח הנקי הסתכם ב-2.4 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-8.3 מיליון דולר ברבעון הקודם, כלומר ירידה של 71% ברווח הנקי. ביחס לשנה שעברה מדובר בירידה של 33% ברווח הנקי מ-3.6 מיליון דולר.

מנגד, בראייה שנתית מדובר בזינוק של 200% ברווח הנקי, שעמד בשנת 2020 על 36.9 מיליון דולר, לעומת כ-12.3 מיליון דולר. מדוע אם כן מדובר בדוחות לא טובים? מכיוון שכמעט כל הרווחים נרשמו בשלושת הרבעונים הקודמים, רובם במחצית הראשונה של השנה, בעקבות "הכנסות מבדים עבור מוצרים רפואיים עם רווחיות גבוהה" - כלומר מסיכות קורונה, כך שעם סיום הקורונה ייתכן שההכנסות יירדו.

ההכנסות השנתיות של החברה ירדו בשנת 2020 ל-383 מיליון דולר, לעומת כ-414 מיליון דולר בשנת 2019, ירידה של 7.5%. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-96 מיליון שקל, עלייה לעומת כ-93.4 מיליון דולר ברבעון הקודם, אך ירידה לעומת הכנסות של כ-102 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון הרביעי של 2020 הסתכם בכ-17.6 מיליון דולר, עלייה של 1.5 מיליון דולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - אך נפילה של 20% ביחס לרבעון הקודם. ה-EBITDA בשנת 2020 הסתכמה ב-89.4 מיליון דולר, לעומת 64 מיליון דולר בשנת 2019. העלייה ברווח וברווחיות ב-2020 נבעה בעיקר מהעלייה בביקוש עבור בדים אשר משמשים לייצור מוצרים לשימושים רפואיים והיגייניים כתוצאה ממשבר הקורונה הגלובלי (כאמור - מסיכות לקורונה)

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת 2020 הסתכם בכ-101.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-20.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בתזרים המזומנים נבעה בעיקר מהירידה בהיקפי ניכיון יתרת הלקוחות במאזן כתוצאה מההפחתה Non-recourse פקטורינג בהיקף של 12.2 מיליון דולר במהלך התקופה (במהלך התקופה המקבילה אשתקד, היקף הפקטורינג ירד ב-39.3 מיליון דולר). בנטרול השינויים בהיקפי הייצור ובהיקפי ניכיון יתרת הלקוחות במהלך התקופה ובמהלך התקופה המקבילה אשתקד, תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת במהלך התקופה הסתכם ב-89.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-60.1 מיליון דולר במהלך התקופה המקבילה אשתקד.

 

במהלך 2020 החברה החליטה להעתיק קו ייצור מישראל להודו כדי לחסוך בעלויות, שכן השכר המשולם לעובדים בהודו נמוך משמעותית, החברה מתכננת להשלים את הפרוייקט עד תום השנה. בנוסף, השבוע אישר דירקטוריון החברה השקעה של כ-70 מיליון דולר הכוללת הקמת מבנה ומחסן, רכישת קו חדש וציוד משלים לטובת ייצור מוצרים לשוק המדיקל, ברוסיה, שלדברי החברה הוא שוק שצומח בצורה מהירה.

במהלך הרבעון הראשון של 2020, אבגול חידשה הסכמים עם לקוחות עיקריים. חלק מההסכמים הינם לתקופה של שנה ואחרים לתקופה של שנתיים. לדברי החברה, ההסכמים כוללים צמיחה צפויה בהיקף המכירות, המלווה במתן הנחות במחירים שניתנו. החברה הצליחה לקזז חלק מהשפעת ההנחות במחיר על ידי שיפור הסכמי רכישת חומרי הגלם שנחתמו לשנת 2020 ועל ידי כך שהמשיכה לשפר את היעילות התפעולית של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל החברה, שחר רחים: "אבגול המשיכה להפגין ברבעון הרביעי, בדומה לשנת 2020 כולה, את החוסן והעוצמה של החברה במהלך משבר הקורונה. החברה הציגה במהלך השנה את מחויבותה ליציבות וצמיחה בתנאי שוק משתנים. אחת המטרות המרכזיות של אבגול היא להמשיך באיתור ומימוש הזדמנויות בתחומים ומוצרים חדשניים בשוק ההיגיינה ובשווקים משיקים, תוך מתן דגש מיוחד על תחום הקיימות, וזאת מתוך רצון להיות שותפים ולקחת חלק בשיפור איכות הסביבה והחיים. 2020 היא שנה שהמשימה העיקרית בה הייתה הבטחת  ההמשכיות הפעילות העסקית  הן עבורנו ברמה הגלובלית והן עבור לקוחותינו, ואנו גאים על שעמדנו במשימה בהצלחה רבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?