אביחי מנדלבליט
צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

חריג: היועמ"ש מתנגד לפשרה בייצוגית עם כאל; "לא חוקי ולא הוגן"

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע לבית המשפט כי הוא מתנגד להסדר הפשרה שהושג במסגרת בקשה לאישור ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת כרטיסי אשראי לישראל, בגין גביית דמי כרטיס עבור כרטיס שטרם הופעל
ארז ליבנה | (2)

באופן חריג, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע כי הוא מתנגד להסכם הפשרה שהושג בתביעה ייצוגית נגד חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל), בגין גביית דמי כרטיס עבור כרטיס שטרם הופעל – כשלטענתו ההסכם יעגן מצב לא חוקי שיאפשר לחברות האשראי מסלול עוקף פסול לדרישת החוק.

 

בתביעה נטען כי כאל גובה שלא כדין דמי כרטיס חודשיים עבור כרטיס חיוב חדש שנשלח לאחר תום תוקף הכרטיס שבידי הלקוח, בזמן שבו הכרטיס חסום לשימוש. לטענת התובע הייצוגי, חוק כרטיסי חיוב מאפשר אמנם לחברה לשלוח כרטיס מחודש, אך היא אינה יכולה לגבות דמי כרטיס עד שיפעיל הלקוח את הכרטיס החדש. 

 

במסגרת הסדר הפשרה שגיבשו הצדדים סוכם כי כאל תשלם לכ-10,670 לקוחות העומדים בתנאים שנקבעו בהסדר, פיצוי בסך כ-1.14 מיליון שקלים, המשקפים דמי כרטיס של כ-7 חודשים.

 

בהודעת היועמ"ש על התנגדותו להסדר הפשרה, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד גוטמן מפרקליטות מחוז מרכז, נאמר כי ההסדר אינו תואם את הוראות החוק והפיצוי הניתן אינו סביר. "לשון החוק ותכליתו מצביעים על צורך באינדיקציה המאשרת כי הלקוח קיבל את כרטיס החיוב וכי הוא מעוניין בחידוש החוזה האחיד כתנאי לחיובו", קבעו במשרד היועמ"ש.

 

"אינדיקציה מעין זו יכולה להתקבל למשל באמצעות הפעלת הכרטיס ע"י הלקוח או בקבלת שירותי תשלום בכרטיס. הכרטיס מגיע ללקוח כשהוא חסום למתן הוראות תשלום ונדרשת הסרה אקטיבית של החסימה באמצעות הזדהות מול החברה.

 

"ככל שהלקוח לא הפעיל את הכרטיס החדש, הרי שאין לחברה כל אינדיקציה שהלקוח קיבל אותו ומעוניין בחידושו ולכן בחלוף תקופה סבירה, יש לראות באי-הפעלתו משום אי-חידוש ההסכם עם מנפיק הכרטיס ושלילת הזכאות לגביית דמי כרטיס מבלי שמסופקת כל תמורה", הוסיפו.

 

"בהסדר הפשרה נאמר כי במסגרת ההסדרה לעתיד, בעת שליחת כרטיס חיוב חדש ללקוח יישלח לו מסרון, וכאל תוסיף הבהרה כי הלקוח ימשיך לשלם דמי כרטיס, בין אם הפעיל את הכרטיס ובין אם לאו. היועמ"ש סבור, כי אין באופן ההסדרה המוצע בהסדר הפשרה כדי להתמודד עם הבעייתיות העולה במקרה זה, שכן ההצעה תביא לעיגון מצב בלתי חוקי, וכי הסכמת הצדדים שהחברה תפעל להודיע ללקוחותיה על תשלום דמי הכרטיס באמצעות מסמך גילוי נאות, מהווה, הלכה למעשה, מסלול עוקף פסול לדרישת החוק", נכתב.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"בהתאם להסדר זה יוכל להימשך המצב הקיים והקלוקל, לפיו לקוח המקבל בדואר כרטיס חסום ובוחר שלא להפעילו ימשיך לשלם דמי כרטיס לתקופה נוספת שעלולה להימשך אפילו עד למועד הבא של חידוש הכרטיס", הוסיפו.

 

כמו כן, במשרד היועמ"ש סבורים כי הפיצוי שהושג בגין העבירה על החוק לא הוגן עבור התובעים. "היועמ"ש אף סבור כי הפיצוי המוצע בהסדר הפשרה אינו משקף באופן הוגן וראוי את סיכויי התביעה. פיצוי בגין 7 חודשים בלבד, ביחס לתקופה שעשויה להימשך עד 48 חודשים שבהם לקוח החזיק לכאורה בכרטיס חסום מבלי שיכל לעשות בו שימוש, אינו מהווה סעד הוגן ואינו משקף באופן ראוי את סיכויי התביעה. לחברה נתונים על המועד שבו הלקוח הפעיל את הכרטיס ואלה חייבים להיות בבסיס הסכם הפשרה", .

 

רצוי לציין שלרוב לא היועמ"ש ולא בית המשפט מתערבים בהסדרי פשרה שהושגו בין הצדדים, מתוך רצון לכבד את החלטות הנוגעים בעניין – כל עוד אין בכך משום פגיעה בחוק, או שההסכם גובל בחוסר סבירות קיצוני.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    bunim 14/02/2021 17:55
    הגב לתגובה זו
    על ילד ופתח לו את הראש והובילה לחיוב של 1500 ש"ח... מי ישלם לפסיכיאטר שיטפל בילד שנמצא בטראומה. מה הקריטוריונים
  • 1.
    תמה 11/02/2021 15:49
    הגב לתגובה זו
    האם זה אותו מנדלבליט שנתן עשרות חסינויות בתביעות תמוהות ומקרטעות?
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.