קרן נוי ונופר אנרגיה בהשקעה ראשונה באיטליה של עד 60 מיליון יורו
חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י 1.3% מדווחת כי תשקיע 40 מיליון יורו בחברה האיטלקית סאנפריים ג'נריישן. ההשקעה תתבצע באמצעות אנדרומדה סולושנס המוחזקת על ידי קרן נוי (60%) ונופר אנרגיה (40%). סאנפריים, שעוסקת בפיתוח רישוי והקמת מערכות סולאריות, זכתה במכרז להקמת כ-30 מגה-וואט ל-20 שנה בתעריף קבוע של 90-102 יורו למגה-וואט לשעה ונמצאת בהליכי רישוי והליכי פיתוח של כ-100 מגה-וואט.
ההשקעה תתבצע כנגד מניות סאנפריים בהיקף של עד 50% ובכפוף לעמידה במספר אבני דרך. ההשקעה תתבצע במספר שלבים באמצעות רכישת מניות, הקצאת מניות וכן הלוואות המירות, בכפוך לאבני של זכייה במכרזים נוספים באיטליה ובמוכנות לחיבור של המערכות הפוטו-וולטאיות של סאנפריים. נופר וקרן נוי יעמידו כ-20 מיליון יורו נוספים בדמות הלוואות בעלים לצורך פיתוח וצמיחת החברה.
עוד בדיווח מציינים בנופר כי גם המכרזים העתידיים אליהם תיגש סאנפריים נעשים לפי תעריף קבוע על פני תקופה של 20 שנה.
נופר אנרגיה פועלת בתחום פיתוח, רישוי, הקמה ותפעול של מערכות פוטו-וולטאיות, בעיקר על גבי גגות ומאגרים, סגמנט שלפי החברה הפרויקטים בו מאופיינים בתשואה עודפת. נופר הצטרפה לבורסה בת"א בדצמבר האחרון כשרשמה את ההנפקה הגדולה ביותר ל-2020, שנעשתה לפי שווי של 2 מיליארד שקל. מתחילת השנה רשמה עלייה של כ-8.5% וכיום החברה נסחרת לפי שווי של כ-2.5 מיליארד שקל. קרן נוי, שנחשבת לקרן התשתיות הגדולה בישראל, גייסה עד כה כ-7 מיליארד שקל, ואחזקותיה בנופר אנרג'י עומדות על כ-20%.
"הקרן זיהתה את סאנפריים כבעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לפרוץ את תחום הגגות הסולאריים באיטליה בגלגולו הנוכחי, וכשכך השקעה זו מהווה בשבילנו המשך טבעי לאותה חשיבה אסטרטגית שהנחתה אותנו בהשקעה המוצלחת שביצענו בנופר", אמרו מנהלי קרן נוי, פיני כהן, רן שלח וגיל-עד בושביץ.
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- כמעט מביך: מה שווי השוק של שחקני הנבחרת לעומת צרפת, בלגיה ואיטליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?