תיק ההשקעות של הראל: בחו"ל - אנרגיה ירוקה, בישראל - בנקים וביטוח
מיקוד תיק ההשקעות של בית ההשקעות הראל סובב בחו"ל סביב מניות ירוקות, טכנולוגיה ותוכנה ופיזור לשווקים המתעוררים. בישראל מעדיף בית ההשקעות את מניות הבנקים, הביטוח,נדל"ן, קמעונאות ותוכנה. כך עולה מפרסומו היום.
על פי בית ההשקעות, תוכנית ביידן להגדלת השקעות בתחום האנרגיה הירוקה תוצג בפברואר, אחרי התוכנית הראשונית בהיקף 1.9 טריליון דולר. התוכנית צפויה לכלול גם רגולציה תומכת שתחייב את המוסדיים להשקיע לפי עקרונות ה-ESG גידול. גם גידול במודעות צרכנים ומשקיעים מוסדיים ופרטיים וביצועי עבר טובים של הסקטור בעת משברים תומך בסקטור. בהראל חוזים גם המשך מגמת הצמיחה של השנים האחרונות וכניסה לעוד תחומי כלכלה מסורתית של חברות טכנולוגיה. כמו כן ממליצים מיקוד לא רק בחברות הגדולות, אלא גם בחברות טכנולוגיה ותוכנה בינוניות וקטנות.
מחוץ לארה"ב מצביעים בבית ההשקעות על צמיחה חיובית בסין ב-2020 מראה את פוטנציאל הצמיחה שיש בשווקים המתעוררים. זאת בשל תמחור זול לעומת שווקים מפותחים, לאחר שנים של ביצועי חסר. בנוסף לגידול באוכלוסיה, לצד שיפור נגישות האוכלוסיה לכלכלה העולמית בזכות הטכנולוגיה.
בשוק המקומי, צופים בהראל חזרת המשק לצמיחה שתתמוך במערכת הבנקאות ובחברות הביטוח. ההשקעה בבנקים נובעת גם מתמחור הבנקים בהשוואה היסטורית אטרקטיבית וגם ביחס לעולם. בנוסף, ענף הנדל"ן נהנה ממגמות ארוכות טווח כדוגמת גידול באוכלוסייה, מחסור בקרקעות וצמיחת המשק. זאת לצד ההקלות של בנק ישראל יתמכו בחברות הבניה המקומיות ויעודדו משקיעים ודורשי דיור לרכישת דירה.
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחלקת המחקר בהראל צופה צמיחה של 4.4% ב-2021. הצריכה הפרטית צפויה להיות המנוע המרכזי לגידול בתוצר. כל עוד המשק לא יצא מהקורונה, יתמקדו הביקושים במוצרי מזון וצריכה מרחוק; אחרי הסגרים תירשם קפיצה בצריכה הפרטית המקומית, בהיעדר נסיעות לחו"ל בהיקף לו הורגלנו בעבר. בהראל ממליצים על השקעה בתוכנה מייצור ישראל משום שישראל בולטת בהון אנושי ובחברות תוכנה וסייבר שזוכות להצלחה ומעמד עולמי.
בשוק האג"ח יש להתמקד באג"ח שהונפקו ע"י חברות ישראליות בדירוגי A, הנהנות מתוכנית הרכישות של בנק ישראל. זאת לצד הזדמנות באג"ח בנקים COCO על רקע הצפי לשיפור במצב הבנקים ותשואות לפדיון מעניינות. שילוב מניות בתיק לצד האג"ח תסייע להפחתת סטיית התקן וממתנת את התנודתיות.
לגבי הדולר, מסבירים בהראל כי ה"חשיפה דולרית מספקת יתרון בתקופה לנוכח מתאם הפוך של הדולר לרוב נכסי הסיכון. בהינתן התשואות הנמוכות באג"ח הדולרי בחו"ל, ניתן לנצל את העובדה שהאג"ח בישראל נסחרים בתשואה גבוהה מאג"ח דולרי ולייצר תיק דולרי באמצעות אג"ח ישראלי ויצירת חשיפה לדולר בנגזרים".
- מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 1.נראה כאילו העתיקו מאלטשולר שחם את האסטרטגיה (ל"ת)אבי 25/01/2021 19:18הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.