שיכון ובינוי ו-GES של ג'נריישן קפיטל נותנות גז בפרויקט מיון הפסולת בשפד"ן: בנק הפועלים יממן
שיכון ובינוי Zero Waste, חברה בת של שיכון ובינוי 0.3% ו-GES החלה בתהליך הקמת מתקן מיון הפסולת בשפד"ן. זירו ווייסט התקשרה עם סולל בונה תשתיות בהסכם לביצוע עבודות תכנון והקמה של הפרויקט בתוך תקופה של 3.5 שנים. המתקן יעסוק במיון ומחזור פסולת עירונית והפקת אנרגיה, שיוקם בקרבת ראשון לציון. GES היא חברה בבעלות מלאה של קרן ג'נריישן קפיטל 1.72% . שיכון ובינוי ו-GES זכו במכרז להקמה והפעלה של מתקן לטיפול בפסולת בשפד"ן באפריל 2018. במסגרת הזכייה, החברות ויתרו על מענק ההקמה מטעם ועדת המכרזים הבין משרדית. המכרז נעשה בצורת פנה תפעל והעבר (B.O.T) ואמור לטפל באלף טונות פסולת מדי יום. המתקן ישתמש בפסולת המתאן כדי להפיק הספק של 12 מגה וואט שיימכרו בתעריף מובטח. המצב בישראל קשה בכל הנוגע לזבל ואשפה. כמעט כל האשפה מוטמנת באדמה, בעוד שמטמנות הולכות ומתמלאות. הקמת מטמנות חדשות זוכה להתנגדות של ארגונים סביבתיים ורשויות מקומיות בשל בשל זיהום מים, אדמה ואוויר ופגיעה באיכות חיי התושבים בקרבת מקום. המתקן החדש יהיה הראשון בישראל שיפעל באמצעות תהליך מיחזור ביולוגי. זירו ווייסט כתאגיד מוחזק בשיעור שווה על ידי אזורים וחברת GES. התאגיד התקשר עם חברת הפעלה המוחזקת בשיעור של 50% על ידי החברה והיתרה על ידי GES, בהסכם למתן שירותי תפעול ואחזקה לפרויקט לתקופה של כ-25 שנים ממועד סיום הקמת הפרויקט. הסכמי ההקמה והתפעול הינם במתכונת back-to-back (גב אל גב) להסכם הזיכיון שנחתם בשנת 2018 ולתיקונים שנערכו בו לאחר מכן. החברה ביחד עם השותף GES אחראיות ביחד ולחוד למלוא התחייבויות סולל בונה על פי הסכם ההקמה. עוד הוסכם, כי החברה ו- GES יעמידו ערבויות בנקאיות להתחייבויות המפעיל על פי הסכם התפעול. בנק הפועלים העמיד לפרויקט מימון בדמות הלוואת non recurse. הבנק התחייב להעמיד מסגרות אשראי למימון הקמת הפרויקט בהיקף כולל של כ-590 מיליון שקל ומסגרת Standby עד סך כולל של כ- 38 מיליון שקל. בנוסף פועלים יספק מסגרות אשראי של 189 מיליון שקל. הריבית של הלוואת הבנק נעה בין 2.5% ל-3.5%. ארז בלשה, מנכ״ל ג׳נריישן קפיטל ויו״ר GES: "אנו מאוד שמחים על השלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט זירו וויסט ורואים בכך אבן דרך חשובה נוספת באסטרטגיית ההשקעות של הקרן. מדובר בפרויקט תשתית לאומית ראשון מסוגו וחשוב ביותר לאזרחי מדינת ישראל כחלק מהמגמה העולמית של הפחתת ההטמנה , הגדלת המחזור והקטנת פליטות המזהמים. בכוונתנו להמשיך לפתח את פעילותה של ג'נריישן כמובילת שוק בתחום צומח וחשוב זה דרך GES פלטפורמת המים ואיכות הסביבה שלנו״.
- 3.תושב הצפון 03/01/2021 20:14הגב לתגובה זויש לבטל את הפרויקט
- 2.ראשלצי 03/01/2021 14:53הגב לתגובה זואם אתה רוצה להיבחר לעוד קדנציה ולשרוד בפוליטיקה כדאי מאוד שתילחם בביזיון הזה! העיר הרביעית בגודלה במדינה הפכה לחצר האחורית של המדינה! לא ניתן לזה יד ונילחם בכל הכח
- ואיפה יזרקו זבל ? על הירח ? (ל"ת)אחד העם 03/01/2021 16:04הגב לתגובה זו
- בחצר הבית שלך (ל"ת)טמבל 05/01/2021 12:40
- 1.משקיע 03/01/2021 13:50הגב לתגובה זורק יורדת ויורדת.??????
- אז למה קנית? תמכור (ל"ת)רז 03/01/2021 20:39הגב לתגובה זו
- דווקא עלתה 50 אחוז בחצי שנה האחרונה (ל"ת)אנליסט 03/01/2021 16:04הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
