שופרסל מקבלת אפסייד של 16% ממיטב דש, ויקטורי עם 14%
"תוצאות הרבעון השלישי, ממשיכות לתמוך במגמת העדפת מישור האון ליין והשכונתי על פני הדיסקאונט ונראה כי גם ברבעון הרביעי השוק שומר על קצב צמיחה גבוה". כך כותב גיא בראל, אנליסט מיטב דש ברוקראז' בסקירה על שוק קמעונאות המזון, ממנה עולה כי המניות המומלצות במגזר הן אלה של שופרסל 0.03% עם אפסייד של כ-16% ומניית ויקטורי 0.34% עם אפסייד של כ-14%, יוחננוף 0.38% ומניית רמי לוי 2.57% מקבלות המלצת משקל שוק בלבד.
בהתבסס על נתוני סטורנקס לשמונת החודשים הראשונים של 2020, בראל מעריך כי השנה פורמט הדיסקאונט צפוי להישחק: חודשי הפעילות, חודשי הסגר פגעו בצורה הקשה ביותר בפורמט הדיסקאונט, מאידך רמת האבטלה הגבוהה אשר מלווה אותנו מתחילת המשבר, משתלבת באופן טבעי עם ביקוש מוגבר לפורמט הדיסקאונט כך שהתוצאה הסופית של שחיקה איננה מובנת מאליה". בראל מניח שפורמט הדיסקאונט נמצא כעת ב''קרב בלימה'' בו החברות ינסו להבליט את יתרונם על הפורמטים האחרים, בעיקר בפרמטר רמת המחירים לצרכן. ברבעון השלישי צמח שוק הקמעונאות כולו ב-9%, ואלה הם נתוני הצמיחה בחנויות הזהות של החברות הציבוריות הפועלות בו:
בעוד שבין 2016-2019 פורמקט הדיסקאונט הציג צמיחה עקבית של כ-65-66%, ההערכה של בראל היא כי השנה הוא יישחק בשיעור דומה (66.5%). זאת לעומת תמונת המראה מצד החנויות השכונתיות עם ירידה עקבית של כ-30-32% בין 2016-2019 וצמיחה דומה (31.2%) השנה.
נקודה מעניינת נוספת היא ההערכה של כותב הסקירה, לפיה תמהיל המכירות של החברות מכיל כעת רכיב גבוה יותר של נון-פוד בעל שיעור רווח גבוה יותר. האתגר, כך לפי בראל, הוא לשמר זאת גם בעתיד. נזכיר כי על רקע סגירת החנויות הלא חיוניות, קמעונאיות המזון (וכן הפארם) החלו למכור מוצרים נוספים בקטגוריית הנון-פוד, אליה מתייחס בראל, בהם צעצועים לדוגמה, והסוגייה הגיע אף לבית המשפט. ניתן לומר שיהיה מעניין לראות האם הציבור ימשיך לחפש אצל השחקניות בשוק המזון מוצרים כאלה, גם לאחר חזרת המשק לשגרה, וכן אם הן יצליחו לתפוס נתח של אי אלו עסקים שלא ישרדו את המשבר.
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופרסל – "תוצאות מעולות עם אופק חיובי מאוד"
מיטב דש ברוקראז' מעלים את מחיר היעד למניה מ-29 שקל ל-30 שקל, עם המשך המלצת משקל יתר, מה שמשקף אפסייד של 16%. "להערכתנו, שופרסל קרובה מאוד להגשים חלק ניכר מהאסטרטגיה הרב שנתית שלה, כבר בתוך פחות משנה וזאת עם היקף מכירות נרחב אשר ממשיך לצמוח באון ליין וזו כאשר המחסנים הרובוטים צפויים לתת שדרוג לרמות הרווחיות", נכתב.
בראל מציין את יתרת המזומנים של כמיליארד שקל שיש לשופרסל, נתון "החריגה לטובה לעומת יתרות המזומנים ההיסטוריות". כמו כן, הוא כותב כי "היקף המכירות וקצב הצמיחה באון ליין נמצאים בפער מהותי לעומת המתחרים, להערכתנו מעבר לשליטה על נתח שוק מהותי בתחום, הדומיננטיות של החברה גם מאפשרת לה לשפר את תנאי הסחר עם הספקים". לצד זאת, בראל מניח שחלק ניכר מהתוכניות האסטרטגיות של החברה מגיעות כעת למיצוי הפוטנציאל.
באשר לפעילות Be, לפי הסקירה זו צפויה להגיע לאיזון תפעולי ברבעון הנוכחי ולרווחיות ב-2021: "נראה כי לאחר תהליך ארוך (שלוש שנים) של בנייה והשקה של המותג, שופרסל קרובה מאוד לקצור את הפירות. אנו מניחים שיעד מכירות של מיליארד שקל הינו ריאלי בטווח הבינוני ובמקביל שמירה על רמת רווח דומה לזו הקיימת בקמעונאות המזון".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
רמי לוי – "רווח טוב יחסית לפעילות הליבה; הצמיחה איטית מהשוק"
בראל מותיר את מחיר היעד למניה על 214 שקל עם המשך המלצת משקל שוק. ברבעון השלישי הרווח התפעולי של רמי לוי השתפר בצורה חדה ל-77 מיליון שקל, בהשוואה ל-47 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. "הפעילויות המשיקות לפעילות הליבה מושכות את רמת הרווחיות מעלה", לפי הניתוח.
בצד זאת, כותב הסקירה מצביע על כך ש"מפתיע לראות שפעילות האון ליין, עדיין לא מגיעה לשיעור של כ-10% מסך המכירות (רף של היקף מכירות בסך 166 מיליון שקל). כלומר הפערים בהיקף המכירות לעומת שופרסל מתחדדים מאוד במישור האון ליין". עוד מתייחס בראל ליתרת המזומנים של רמי לוי (810 מיליון שקל) וכותב כי "החברה לא מפרסמת שום מידע חדש בנוגע לתוכניות עתידיות כלפיו, לא ברור לנו מדוע החברה בוחרת לפעול ללא אסטרטגיה ברורה כלפי יתרת המזומנים, כאשר זו מהווה כבר כ- 25% משווי השוק של החברה".
יוחננוף – "סיכון גדול - אך גם סיכוי גדול"
מיטב דש ברוקראז' מעלים את מחיר היעד למניה מ-171 שקל ל- 174, עם המשך המלצת משקל שוק – אפסייד של 8%. יוחננוף צפויים להתרחב ולפתוח 7 סניפים חדשים עד 2021, כשלפי בראל בכל היא מאמצת תפיסה בה פורמט הדיסקאונט צפוי לחזור לשיעורו משוק קמעונאות המזון, כפי שהיה טרום משבר הקורונה. "אנו סבורים שמהלך זה טומן בחובו סיכון גדול אך גם סיכוי גדול שכן החברה תוכל להשתלט על נתחי שוק בצורה מהירה עם השינוי הצפוי בטעמי הצרכנים", הוא כותב, "אם אכן יחול שינוי חזרה לטעמי הצרכנים טרום משבר הקורונה קיים פוטנציאל רב לחברה לבצע קפיצת מדרגה משמעותית".
ויקטורי – "התרחבות בעיתוי אופטימלי שיצרה מומנטום חיובי"
בראל ומיטב דש ברוקראז' משנים את מחיר היעד למניה מ-85 שקל ל-80 שקל עם המלצת משקל יתר ובכך מעניקים לה אפסייד של 14%. מתחילת השנה החברה צומחת בקצב מהיר יותר מהשוק, ולדעת מיטב דש ברוקראז' "נראה כי מהלך ההתרחבות של החברה נעשה בעיתוי אופטימלי אשר יצר מומנטום חיובי מאוד לחברה". בהקשר זה, בראל מניח שהחברה עדיין לא מיצתה את מלוא הפוטנציאל כאשר שני סניפים הממוקמים בקניונים פעלו בצורה מוגבלת.
- 5.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 10/12/2020 10:21הגב לתגובה זו
- 4.יעקב 10/12/2020 05:25הגב לתגובה זובעניין שיווק מזון לגורמים מוסדיים. דבר שאמור להביא לעליה משמעותית בשורת הרווח ונפח הפעילות. יחד עם המעבר למבחר מקוון וצמצום סניפים - מדובר בחברה ששווה לדגור עליה לפחות 2 - 3 רבעונים
- 3.וורן באפט 09/12/2020 16:11הגב לתגובה זושופרסל היא גם: בית מרקחת, מוכרת מוצרי חשמל וגינה, כרטיסי אשראי, בעלת נדל''ן והכי חושב - שירותי אונליין שלא מביישים את וול-מארט בארה''ב.
- מסכים לגמרי. קניתי היום (ל"ת)יוני 10/12/2020 05:57הגב לתגובה זו
- 2.רשת יקרה כנל BE שיקרה יותר אף מסופר פארם. (ל"ת)עדי 09/12/2020 16:11הגב לתגובה זו
- 1.2ר2 09/12/2020 15:43הגב לתגובה זואפסייד גבוה לעומת מתחרות

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?