בשבוע שעבר פרסמה אוגווינד -1.29% את הדוחות הכספיים לרבעון השני של השנה. החברה שמנפנפת בביטוי הקסם - "אגירת אנרגיה" אמנם מצליחה מאוד בבורסה – תשואה של מעל 1,000%, שווי של מעל 2 מיליארד שקל. אך בדוחות לפחות בינתיים האגירה היחידה היא של הפסדים. ההכנסות שוליות ואפילו בירידה. מדברים על עתיד וורוד, זה כנראה משכנע את האנשים, אבל אין צבר לשנים הבאות, אין ראות קדימה. המשקיעים מקבלים ערפל, אבל כשהמניה עולה, זה כנראה פחות אכפת להם. אבל נעזוב מספרים – אף אחד לא מצפה מסוג של סטארט אפ להציג מספרים. מצפים להציג סיפור. לאוגווינד יש סיפור טוב, וכותרת כאמור מעולה – "אגירת אנרגיה". אבל מסתבר שבסיפור הזה יש "פרקים חשוכים".   

אי שם בדוחות הכספיים נחבא גילוי לכאורה קטן אך נראה שהוא דרמטי. אך ראשית - נחזור להתחלה. אוגווינד היא למעשה מיזוג של פעילות שנכנסה לתוך שלד בורסאי. הפעילות בקליפת אגוז, היא הקמה של צוברים שבאמצעות טכנולוגיית אגירה שמתבססת על משאבות מצליחה לאגור אנרגיה באופן שניתן להשיבה לפסי הייצור ובכך לחסוך, לטענת החברה, בהוצאות חשמל בשיעור של עד 25% מהוצאות החשמל הכוללות של המפעל. לא בכדי התקשרה החברה עם מפעל של פפסיקו, מפעל המלט נשר, ישקר וכד׳ שהן צרכניות חשמל גדולות.

פעילות החברה מוזגה לתוך שלד ציבורי (שבהמשך שונה שמו לאוגווינד) בהתבסס על הערכת שווי של 45 מיליון שקל. לאחר המיזוג החל ראלי במניות החברה כשלפני כחודשיים ניצלה אוגווינד את הראלי לכסף בקופה – גיוס של  165 מיליון שקל משורה של משקיעים מוסדיים לפי שווי מדהים של 1.8 מיליארד שקל. נזכיר שוב, שווי הפעילות של החברה לפי הערכת השווי רגע לפני המיזוג עמד על  45 מיליון שקל.

לאחר ששווי החברה הרקיע שחקים ליותר מ-2 מיליארד שקל דוללו ומימשו בעלי עניין את החזקותיהם כך שירון יעקובי, יהודה שלם ויהושוע מסינגר ירדו מתחת לשיעור החזקה של 5%, שיעור שכבר לא מחייב דיווח על מימושים.

• ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
• יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נחזור לגילוי "הקטן" בדוחות. אוגווינד גילתה בדוחות כי בקשה לרישום פטנט (1 מתוך 15 בקשות שהגישה) זוכה להתנגדות לרישום. באוגווינד טוענים כי לא קיבלו את נימוקי ההתנגדות ולכן אין להם יכולת להעריך את משמעותה וסיכוייה להתקבל על ידי רשם הפטנטים. באוגווינד טונים כי ההתנגדות לרישום פטנט היא על רכיב לא מהותי למערכת של החברה וההתנגדות היא של גורם המעוניין להוציא כסף מהחברה.

הנה תגובת החברה במלואה: "ההתנגדות לרישום פטנט לרשם הפטנטים הישראלי הוגשה על ידי גורם מקומי, וקבילה לישראל בלבד. הבקשה הוגשה  ללא  נימוקים או פירוט כלשהו. אוגווינד מבהירה  כי לחברה מספר רב של פטנטים ובקשות לרישום ברחבי העולם בתחום אגירת האנרגיה, אשר מבוססים על קנין רוחני שפותח בחברה במרוצת שנות פעילותה בהובלת ד"ר אור יוגב וצוות הפיתוח. כפי שהחברה דיווחה בדו"ח התקופתי לשנת 2019, הינה מחזיקה בעשרה פטנטים רשומים וחמישה פטנטים בשלבי רישום שונים שלא הוגשו לגביהם שום התנגדות בתחום אגירת האנרגיה. תהליכי רישום הקניין הרוחני של החברה מלווים על ידי משרד עו"ד ריינהולד כהן, ממשרדי עורכי הפטנטים והקניין רוחני המובילים בישראל. כל ניסיון של גורמים מקומיים לנצל את חשיפתה הציבורית של החברה להתחלת הליכים בתקווה שיענו בפשרה לא יצלחו".

בדיקה שערך ביזפורטל מגלה תמונה יחסית מורכבת. את ההתנגדות הגישה חברת סוואפ טכנולוגיות שמיוצגת על-ידי משרד עו״ד לוצאטו. ההתנגדות לפטנט היא לא על רכיב פעוט במערכת אלא לכאורה על ליבת המערכת, כלומר על טכנולוגיית אגירת האנרגיה עצמה (המשאבה). הדבר הדרמטי שעולה מההתנגדות הוא כי המהות שלה, היא עצם הבעלות על הטכנולוגיה של אוגווינד שנטען כי היא משותפת לאוגווינד ולסוואפ.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

בהקשר לזה הגיבה החברה - "לא מדובר בפטנט הליבה. לחברה מארג פטנטים רב שבכולם ביחד מהווים את ליבת הטכנולוגיה - לחלקם הגדול כבר התקבל אישור״.

נעצור רגע להסביר את משמעות הדברים. מהתנגדות שהוגשה לרשם הפטנטים לרישום פטנט על טכנולוגיה של אוגווינד (חברה ציבורית על כל המשתמע מכך) עולה כי הבעלות על הפיתוח נמצאת לכל הפחות במחלוקת, כלומר במידה והטענה תתברר כנכונה הרי שבעלי המניות של אוגווינד יגלו כי הם רכשו מניות בחברה שהמוצר שלה לא בבעלותה או בבעלותה החלקית. זה מעלה שאלה חשובה – האם הגופים המוסדיים שרכשו לאחרונה מניות והבולט בהם הוא פסגות שהשקיע 120 מיליון שקל עשו דיו דיליג'נס או הנהנו בהתלהבות כשהחתמים סיפרו להם על החברה והפגישו אותם עם היזמים הכריזמטיים?

אז נכון – זו מחלוקת משפטית, וצריך לחזור ולסייג שמדובר בטענה שטרם נבחנה על-ידי ערכאות שיפוטיות ולא נקבע דבר כך שעדיין מדובר על טענות וטענות שכנגד שטרם הוכחו. ובכל זאת – יש כאן סוגיה משפטית וכשמנסים לנבור בפרטים מגלים שהיא לא פשוטה. מבנה הבעלות בתובעת, סוואפ מעורר תהיות. שלושת בעלי המניות בסוואפ הם אור יוגב, יהושוע מסינגר שהוא בעל המניות הגדול בחברה ואהרון רבינוביץ'. אור יוגב ויהושוע מסינגר מחזיקים גם בחבילת מניות באוגווינד כשמסינגר אף מימש לאחרונה מניות אוגווינד שבבעלותו וירד מתחת להחזקה של5% כך שבאופן תיאורטי ביד אחת מימש מסינגר מניות אוגווינד וביד השניה מסינגר ויוגב מגישים באמצעות סוואפ התנגדות לרישום פטנט. סוואפ, אגב, העלתה בקשה מעניינת לפיה אם תמוזג החברה לתוך אוגווינד הציבורית או לחילופין אוגווינד תשלם לה תמלוגים בגין שימוש בטכנולוגיה שלטענתה פיתחה במשותף עם אוגווינד תבוא המחלוקת על הבעלות על הפטנט לסיומה.

רגע, בעיה – איך זה שאור יוגב הרוח החיה מאחורי אוגווינד מעין תובע את עצמו? הוא הרי מחזיק בשתי החברות. כן, מדובר בישויות משפטיות שונות, ונראה שהרוח החיה בסוואפ היא אחרים ולא יוגב, ועדיין הדבר מלמד על קשר בין אנשים שככל הנראה מצאו/ איתרו/ פיתחו טכנולוגיה במסגרת כמה ישויות ועכשיו לא ברור מה שייך למה? האם הטכנולוגיה / הפטנט קשור לחברה א' או לחברה ב'. זו מחלוקת שכיחה בקרב יזמים, והיא מתבטאת בדרך כלל כשנכנס כסף גדול. עד אז "כולם חברים" שמנסים להרים משהו מעניין, אבל כשזה מצליח  ונכנס כסף, ההרמוניה נגמרת.