מפעל קליל
צילום: יח"צ

הקורונה פגעה בקליל: הרווח צנח ב-50% ביחס לתקופה המקבילה

"החל מאמצע חודש מרץ ניכרת השפעת נגיף הקורונה על היקפי המכירות של החברה" טוענים היום בחברה. עם זאת, רוב העובדים שהחברה הוציאה לחל"ת חזרו בימים האחרונים לעבודה
עמית נעם טל |
נושאים בכתבה קורונה קליל

חברת קליל 3.33% תעשיות, יצרנית הפרופילים לחלונות, דיווחה היום (ג') על תוצאותיה לרבעון האחרון. במסגרת הדוחות, החברה דיווח על ירידה של 17% בהכנסות וירידה של 50% ברווח הנקי. 

"החל מאמצע חודש מרץ ניכרת השפעת נגיף הקורונה על היקפי המכירות של החברה. מדיניות הסגר שהונהגה במדינה למשך מספר שבועות, במשולב עם קשיים בזמינות עובדים אצל חלק מספקי החברה, גרמו לקיטון בהיקפי המכירות בשיעורים משמעותיים, גם במהלך חודש אפריל" טוענים היום בחברה ומוסיפים כי "במקביל לקיטון בהיקפי הפעילות, פעלה החברה, ככל שניתן, להקטנת העלויות - לרבות הוצאת מספר עובדי החברה לחל"ת. נכון למועד פרסום הדוחות, מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת חזרו לעבודה".

ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו ב-85.6 מיליון שקל, בהשוואה ל- 103.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מקיטון בכמויות המכירה ומשינוי בתמהיל המכירות, שהתחזקה במחצית השנייה של חודש מרץ בעקבות השפעת משבר הקורונה ומהעובדה שהרבעון המקביל אשתקד התאפיין בהיקף מכירות גבוה במיוחד. 

הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 26.9 מיליון שקל, בהשוואה ל- 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 31.4%, בהשוואה ל- 29.2% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-31.7% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, נבעה מהקיטון האמור בהיקפי המכירות ובתמהיל המכירות, וכן מהיחלשות השקל ביחס לדולר בעוד שברבעון המקביל אשתקד נרשמה מגמה הפוכה - השקל התחזק ביחס לדולר. כל אלה, קוזזו חלקית עם ההשפעה החיובית של ירידת מחירי האלומיניום ב- 9.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב- 15.4 מיליון שקל, בהשוואה ל- 19.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח התפעולי נבעה מהקיטון האמור ברווח הגולמי, בניכוי הירידה בהוצאות התפעוליות. שיעור הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על 18.0%, בהשוואה ל- 14.7% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-18.6% ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה הסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-8.1 מיליון שקל, ירידה של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם ב-19.0 מיליון שקל, בהשוואה ל- 21.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

יו"ר קליל, ובעל השליטה צורי דבוש: "החוזקות שבנינו במשך השנים בשילוב יכולות הניהול של פרדי אבוקרט המנכ״ל הניכנס, צוות המנהלים המיומן והעובדים המסורים הצלחנו לשמור על רבעון רווחי למרות הירידה במכירות והשפעות הקורונה. במהלך מגפת הקורונה המשכנו להעסיק את מרבית העובדים ולספק מוצרים ושירות ללקוחות החברה. אני סבור שחוסנה הפיננסי של החברה, יאפשר לחברה להמשיך בפעילותה העסקית כסדרה ואף לנצל הזדמנויות עסקיות בהמשך הדרך. לאחרונה, זכינו יחד עם תעשיות נוספות במכרז של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בהקמת חממה טכנולוגית המתמקדת בתעשייה 4.0 בכרמיאל שמטרתה לעודד פיתוח מערכות חדשניות בתחום התעשייה, תוך מתן דגש על יזמות טכנולוגית וחיזוק תעסוקתי באזור הפריפריה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך משבר הקורונה בארץ, מניית החברה השלימה תוך זמן קצר ירידה של קרוב ל-42%. עם זאת, מניית החברה תיקנה בתקופה האחרונה את רוב הירידות. 

גרף מניית החברה בשנים האחרונות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?