רכבים במגרש
צילום: istock

אלבר צופה הרעה בהמשך השנה; רווח חד פעמי הציל את הרבעון

אלבר צופה כי 35% מעסקאות הליסינג לא יימשכו וחוזה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות; נקודת אור - ירידה בהיקף הפעילות דווקא מייצרת תזרים חיובי ממכירת רכבים
אור צרפתי | (14)
נושאים בכתבה אגורות ליסינג

אלבר, מחברות הליסינג הגדולות בארץ, מדווחת על קיטון של 11% במכירות ברבעון הראשון של השנה. החברה מצפה לחולשה בהמשך בגלל הקורונה, אך מספקת גם נקודת אור - תזרים מזומנים ורווחים מרכישת אג"ח. 

אלבר סיימה את הרבעון ברווח של 13 מיליון שקל בזכות הכרה ברווח מימוני של 16 מיליון שקל שנובע מרכישה עצמית של אג"ח. אלבר רכשה אגרות חוב של עצמה בהיקף של מעל 50 מיליון שקל (42 מיליון בחודש מארס והיתר באפריל) ומכיוון שהרכישה נעשתה לפי מחיר הנמוך מהערך בספרים, היא רשמה רווח נאה מהמהלך. חשוב להדגיש כי למרות שעשרות חברות דיווחו על כוונה לרכוש אגרות חוב של עצמן בגלל הירידות בעקבות הקורונה, מעטות עשו זאת במספרים משמעותיים - אלבר מהבודדות. 

הרכישות העצמיות נעשו בשערים של כ-70 אגורות לאגרת כשמאז זינקו אגרות החוב למעל 90 אגורות.  

ההפרשות לירידת ערך וחובות מסופקים ברבעון הסתכמו בסכומים שוליים בניגוד לצפי. החברה שומרת על נזילות יחסית גבוהה וצופה כי את עיקר השפעת המגפה נראה במהלך השנה.

 

הכנסות הרבעון הראשון של 2020 הסתכמו ב-724 מיליון שקל, קיטון של 11% לעומת הרבעון הראשון של 2019. הרווח הנקי הסתכם כאמור ב-13 מיליון שקל קיטון של 42% ביחס לרבעון מקביל, וכאמור החברה היתה אמורה להפסיד אלמלא רווחי המימון. 

 

מזומנים נטו מפעילות שוטפת - החברה שרפה 117 מיליון שקל, כשברבעון הראשון של 2019 החברה הכניסה 106 מיליון שקל מפעילות  שוטפת. עם זאת, תזרים המזומנים הוא סוג של נקודת אור לעתיד שכן ירידה בהיקף הפעילות במקביל למשבר הכלכלי עשויה לשפר את תזרים המזומנים. עסקים שיש להם הון חוזר תפעולי משמעותי ולאלבר בהינתן צי הרבה יש הון חוזר תפעולי גבוה, "נהנים" במשבר מירידה בהון החוזר שמתורגמת לשיפור בתזרים המזומנים. להמחשה - ירידה בהיקף כלי הרכב משמעה באלבר יצירת מזומנים "בדלת האחורנית".

 

ירידה סולידית בהכנסות במהלך חודש מרץ

ענף הליסינג היה מסומן כענף שיפגע משמעותית מהשפעות מגפת הקורונה. עם פרוץ משבר, ענף הרכב חווה ירידה חדה בביקושים הנובעים מאי ודאות ויציבותם הפיננסית של הציבור, שכן רכב נחשב הוצאה משמעותית ואף  למותרות.

החברה דיווחה  כי במהלך  הרבעון הנוכחי  נרשם שיא שלילי בשיעור  הניצולת של צי הרכב, וכי שיעור זה נמוך בכ30% מהרבעון המקביל אשתקד.  מגמת הירידה נמשכה אף לאחר תקופת הדוח ועד לתחילת חודש מאי, אז החלה התאוששות וכיום שיעור הניצולת הממוצעת נמוך ב-17% בהשוואה ל-2019. פעילות השכרת כלי רכב לטווח קצר רשמה ירידה בהכנסות בהיקף של 4 מיליון שקל, בעיקר בגלל הפסקת התיירות בתום הרבעון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתחום הליסינג נרשמה ברבעון הראשון לשנת 2020 עלייה בהכנסות החברה ביחס לרבעון המקביל אשתקד. היקף מכירת עסקות ליסינג חדשות עלה בכ-800 עסקות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כאשר בחודשים ינואר ובפברואר 2020 נרשמה עלייה בהיקף ובחודש מרץ 2020 נרשמה רמת מכירות דומה לזו בחודש המקביל.

בחודש אפריל 2020 נרשמה ירידה משמעותית בהיקף מכירת עסקות ליסינג חדשות שהלכה והתמתנה עם החזרה לשגרה.

 

הכנסות מימון משמעותיות ללא הפרשה לירידת ערך

 במהלך חודש מרץ 2020 רכשה החברה אגרות חוב של החברה בערך נקוב של 58 מיליון שקל בתמורה לסך של 42 מיליון שקל.  הפער בין הערך הכלכלי - 42 מיליון שקל לבין ערכם בספרי - 58 מיליון שקל נובע מירידת המחיר בבורסה ומיוחס לעליית סיכון האשראי של החברה.

כאשר מתגלה סממן משמעותי לירידת ערך, לדוגמא מגפת הקורונה, על החברה לבצע שיערוך לנכסיה. החברה אכן ביצעה שערוך לנכסי צי הרכב שבראשותה, שבו עלה כי שווים ההוגן של הרכבים גבוה מעלותם בספרים ועל כן אין להכיר בהפסדים על ירידת ערך. מדובר באומדן של החברה המבוסס על מחירון יצחק לוי. מדובר בהערכה מאוד גמישה ומאוד קריטית לדוחות - מספיקה ירידה של אחוזים בודדים בהערכת שווי הרכבים כדי לחסל את הרווחים של החברה ואף את הונה העצמי.

הפרשה נוספת שעל החברה להכיר היא הפרשה לחובות מסופקים, כלומר הפסדים חזויים על חדלות פירעון של לקוחותיה. נכון לרבעון הראשון החברה לא צפתה סיכון משמעותי ביכולת הפירעון על תיק לקוחותיה המסתכם ב-200 מיליון שקל, ועל כן  הכירה בהפרשה נוספת בסכום לא מהותי. הפסדים בגין ההפרשה המוערכים ב-10 מיליון שקל, עלולים להתבטא בדוחות הרבעון השני.

 

המלחמה על הנזילות

השפעות מגפת הקורונה עוד ימשיכו להשפיע על מצב החברה, ועליה להיות מוכנה. נכון למועד זה לחברה מסגרות אשראי לא מנוצלות בהיקף של 265  מיליון שקל שאותם צופה לנצל החברה במהלך השנה. החברה הנפיקה במהלך חודש פברואר 144 מיליון ש״ח ע.נ אגרות חוב. יתרת המזומנים ושווה מזומנים נכון למועד פרסום הדוחות מוערכת ב-60 מיליון שקל. 

הנהלת החברה צופה שעד לתום שנת 2021 החברה תבצע גיוס בהיקף כולל של 535 מיליון שקל שחלקו גויס בפועל במהלך הרבעון. 

 

תחזיות קודרות להמשך השנה

מגפת הקורונה אכן השפיעה על דוחותיה הכספיים של החברה, אך עיקר השפעתה הייתה בתום הרבעון ועל כן צופה החברה כי היקף ההשפעה יתברר לנו במהלך הרבעון השני, ובמהלך השנה כולה. על פי צפי החברה, בשנת 2020 יחול קיטון בעסקאות הליסינג בהיקף כולל של  40% ביחס  לשנת  2019, וכי 35% מסך העסקאות שהגיעו לתום תקופת הליסינג לא יחדשו את העסקה. עוד צופה החברה כי יחול  קיטון של 10% בהיקף מכירות כלי הרכב ששימשו לליסינג, ועל כן החברה תקטין את היקף צי הליסינג בכ-1000 רכבים.

בתחום ההשכרה, החברה צופה קיטון של 1700 רכבים ביחס לשנת 2020 וכי סך העסקאות להשכרה יסתכמו ב-5,900 רכבים. בכל הנוגע למכירות כלי הרכב, צופה החברה קיטון של 30% בשנת 2020, וקיטון של 15% בעסקאות הטרייד אין.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דן 27/05/2020 09:42
    הגב לתגובה זו
    מלא לקוחות של אלבר נפגעו מפעילות החברה - יש מלא תלונות בעמוד בפייסבוק שנקרה נפגעי אלבר, שם סיפורים זוועה
  • 11.
    גבריאל 25/05/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    שתי חברות שרימו אותי
  • 10.
    הוא 25/05/2020 10:47
    הגב לתגובה זו
    אתם חברה לא אמינה אתם כאילו מורידים מחירים לפי הצרכן שעומד הדלפק וזה התנהגות של שוק
  • 9.
    ערן 24/05/2020 12:13
    הגב לתגובה זו
    יצרתי קשר איתם לקניית רכב אמרו יחזרו . . כבר שבוע אף אחד לא חוזר אלי מוזר?!
  • 8.
    מיקי 24/05/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    באחרונה יש להם שירות לקוחות מהגרועים ביותר אז מה הפלא?
  • 7.
    זיל הזול 24/05/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    למי שעדיין משקיע באמונה שלמה בחברה שממנפת עצמה לדעת שיבושם לו, בהצלחה!
  • 6.
    גנבים 24/05/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לגזול, לא תראו שקל השוק מתרסק והמחירים בשמיים
  • חיים 24/05/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    את הענף. ראה מראה קל אוטו.
  • 5.
    שרות הכי גרוע בארץ (ל"ת)
    שמעון 24/05/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חעם בלילה 24/05/2020 09:31
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים ורכבים שבורים רק הם אשמים במצב שהם הגיעו אליו
  • 3.
    יואל 24/05/2020 08:00
    הגב לתגובה זו
    משחקים עם המספרים על מנת שהבעלים יוכלו למשוך דיווידנד. ערך נכסי החברה. במיוחד הרכבים נמוך משמעותית ממה שהם אומרים.
  • 2.
    תשרוד אם תוריד מחירים באופן משמעותי במסגרת תפעולי פרטי (ל"ת)
    רננה 23/05/2020 21:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם המצב יחמיר אז למה הודיעו על חלוקת דיבידנד??? (ל"ת)
    תוהה 23/05/2020 21:03
    הגב לתגובה זו
  • וממה אתה רוצה שאלעזרע יקנה במכולת?? (ל"ת)
    יואל 24/05/2020 08:01
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?