בשני העשורים האחרונים מחירי הנפט חווים תנודתיות גבוהה והגיעו כעת לשפל. כמו כל שינוי בשוק מפותח, הדבר נובע מהיצע וביקוש. לפני שנדון בכך, ראוי להבהיר כי מחיר הנפט העולמי אינו אחיד. אין מחיר אחד בכל רגע נתון, אלא מגוון מחירים כתלות באזור האספקה: WTI (טקסס), Brent (הים הצפוני) וכו'. ההבדלים הופכים משמעותיים, במיוחד ברמת המחירים העכשווית.

כניסת ארה"ב לתמונה כשחקנית מרכזית: ישנן מדינות עתירות משאבים טבעיים כמו סעודיה ורוסיה, שסיפקו במשך שנים את התיאבון הגובר לנפט של אוכלוסיית העולם. בשנים האחרונות הייתה מהפכה: ארצות הברית הצליחה, בעזרת טכנולוגיה חדשנית ומתוחכמת, להפיק את הזהב השחור מבארות שנחשבו ריקות והפכה למעצמת נפט. אולם, התהליך יקר ודורש מחיר גבוה ביותר (כ-40 דולר לחבית).

חלק מיצרניות הנפט הגדולות בעולם מאוגדות באופ"ק+, במטרה לתאם ולהגביל תפוקות, כדי לשמר מחיר גבוה. הבעיה, שאם הארגון מצמצם את היקף הייצור - המחיר עולה, אך במקביל, נתח השוק פוחת ונתפס בידי האמריקאים. לקלחת נוספים אגו, גיאו-פוליטיקה וטסטוסטרון. בדיון של אופ"ק+ ממארס 2020 התברר כי סעודיה ורוסיה נמצאות בעימות, שבמסגרתו אינן מסכימות להפחית תפוקות נפט, ואפילו מנסות להגבירו.

בצד השני, החברות האמריקאיות במלכוד. הן לקחו הלוואות רבות כדי לממן רכישת בארות וציוד, וכעת נדרשות לתחזק את ההלוואות בתשלומי ריבית שוטפים. הן מפיקות נפט, גם במחיר הפסד, בשל ההעדפה לשלם תשלומי הלוואה, ולהימנע מחדלות פירעון. היינו, למרות מחיר נמוך, חברות הנפט בארה"ב ממשיכות ליצור עוד היצע.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביקוש: כל מדינות העולם צמאות לנפט, שמשמש לתחבורה, לתעשייה ועוד. יש המנסים לשנות את ההתמכרות לדלק מאובנים ע"י מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים וירוקים יותר. המגמה חיובית ורצויה, אך עדיין נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים ובהיקפים קטנים. ברבות השנים, בעקבות הפיתוח המואץ של סין, התיאבון של מעצמת העל לנפט הולך וגובר והיא יוצרת ביקושים עולמיים אימתניים. זו אחת הסיבות לעליית המחיר מ-20-40 דולר לחבית עד סוף שנות התשעים, למעל 60 ברוב השנים שאחרי.

משבר הקורונה: בדיוק כשסעודיה ורוסיה החליטו לייצר יותר נפט, רוב העולם נכנס לסגר ולהקפאת הפעילות הכלכלית. הביקוש לנפט נעלם בזמן שההיצע זינק. כתוצאה מכך מאגרי הנפט העולמיים, מחסני החירום ומכליות הענק מלאים בסחורה שאין לה קונה והמחיר צונח. בעבר, במצב דומה, חברות הנפט, התעופה ובתי הזיקוק היו רוכשים בכמויות. הפעם, בשל חוסר הוודאות, מכלי אחסון גדושים, ומצוקת מזומנים - הביקוש נעלם.

מה לגבי תחנות הדלק בישראל?

המחיר הנמוך של הנפט לא צפוי לבוא לידי ביטוי ממשי בעלות הדלק בישראל. הדבר נובע מחישוב מחיר הדלק, שמאפשר לבתי הזיקוק למכור לפי עלות הרכישה, ומהעובדה שכ-65% מהמחיר הינו מס (בלו). לאחרונה, בשל המצב, ריאד ומוסקבה התעשתו וסיכמו על צמצום נרחב בהיצע. הסכמה הנראית כמעט ומאוחר מדי.

• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

נוכח החוסר הממשי במכלי אחסון לנפט, ובשל החוזים העתידיים, שכוללים התחייבות של הקונה לקבל סחורה ממשית במחיר קבוע מראש, המשקיעים הסכימו למכור בהפסד ממשי. הם עשו שיקול קר, הבינו שאין מקום אחסון ומוכנים לשלם למישהו אחר שייקח את ההתחייבות לקבלת הנפט. זה מצב קיצוני שכולל הזדמנויות להשקעה.

צריך להמתין מקסימום שנתיים. כל זמן שחוסר הוודאות יימשך, מחיר הנפט עלול לדשדש ולהישאר נמוך. הכלכלה העולמית תחזור לאט ובזהירות למסלול כשיקרה לפחות אחד משלושה דברים: חיסון, תרופה או מערך בדיקות רחב ומהיר. כל אחד מהנ"ל יאפשר חזרה מסוימת לפעילות כלכלית ממשית, שתיצור ביקושים ועלייה במחיר הנפט. במקרה הגרוע, זה יקרה תוך שנתיים. יש מי שישכיל לנצל את ההזדמנות ולהרוויח הרבה כסף על העלייה הצפויה.

הכותב הינו הלל בש מרצה בכיר בפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי לב וכן מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארטאופשנס