JLTV, אלביט מערכות
צילום: אלביט מערכות

האם נגיף הקורונה יגרום לסקטור הנשק לככב?

חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שרה פויר, אומרת שהתמשכות המשבר עלולה להוביל לקריסת מערכות מדינה במדינות עניות, מה שיוביל גם לחוסר יציבות פוליטית באזור. ומי מרוויח כשנלחמים? ניחשתם נכון
ארז ליבנה | (9)

מי מרוויח בזכות אירועים קיצוניים שמתרחשים בעולם. דוגמה עדכנית לאירוע שכזה, זו כלכלת הקורונה. משברים כלכליים חמורים לרוב מובילים, לצערנו, לחוסר יציבות מדינית, שיכולה להתבטא גם בעלייה במתחים פנימיים, או מתחים בין מדינות על שליטה על מקורות מים ומזון, או סחורות שיכולות להיות רווחיות בזמן משבר - כמו מחצבים של מתכות ואבנים טובות. 

נכון להיום, נוכח המשק הנעצר לאטו, בישראל ישנם 20% דורשי עבודה. מטורף. ישראל תחווה משברים וזעזועים, אבל האמון ברשויות והיכולת להתמודד תקציבית היא גדולה משמעותית ביחס למרבית העולם. אנחנו ניפגע, אבל גם נוכל להתאושש בצורה מהירה יותר - כמובן אם הרשויות יעשו את עבודתן כראוי בכל הרמות. 

מה קורה במדינות כמו לבנון, שגם כך עמדה בפני פשיטת רגל הרבה לפני המשבר? הרי לבנון התחננה להלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, שדרשה מצדה רפורמות מרחיקות לכת. מה יקרה עכשיו? מה יקרה גם במזרח אפריקה, שכעת חווה את אחד מהמשברים החמורים ב-100 שנה האחרונות בדמות נחיל ארבה אימתני, שנראה שרק הולך להתגבר? לא מספיק שהמדינות הללו מבוססות על חקלאות, עכשיו גם היצוא שלהן עומד להיפגע. 

"בטווח הארוך מדינות יכולות לקרוס"

בין אם נרצה בכך או לא, למשמעויות של סגירת מדינות וכלכלות, ובמיוחד כלכלות המערב וסין, ימשיכו להשפיע שנים קדימה. וכמו שקורה תמיד, החלש ישלם את המחיר קודם. כך גם ברמה המדינית. "עשינו מחקר ראשוני שפורסם לא מזמן, מה יקרה אם מדינה כמו ירדן תקרוס בשל הקורונה", אומרת שרה פויר, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שעוקבת אחר תהליכים במזרח התיכון וצפון אפריקה. 

פויר אומרת שכרגע אין מה לדאוג, כי ירדן מתמודדת היטב עם הנגיף, זה רק תרחיש. "אבל תדמיינו שיש שם לא רק מיליוני פליטים פלסטינים, יש גם מעל מיליון פליטים סוריים - זה יכול להוביל למצב נפיץ מאוד", היא אומרת. "גם סוריה זה סימן שאלה גדול מה יהיה שם - מצד שני הכלכלה שלה הייתה די מנותקת מהעולם, אז נראה איך היא תושפע מכל העניין", הוסיפה. 

"כרגע אנחנו רק בהתחלה, אבל תיאורטית, ככל שהמשבר יימשך יותר זמן, כך יש אפשרות של קריסות של מערכות מדינתיות וזה יכול להוביל לחוסר יציבות. להגיד איפה זה יקרה, את זה קשה לומר", היא מסכמת ואומרת שעכשיו, העובדה שמדינות מתרכזות במלחמה בנגיף, דווקא מפחתיה את כמות האיומים על המדינה בטווח הקצר. 

עם זאת, פויר גם אופטימית ואומרת כי ישנן לא מעט הזדמנויות להגעה להבנות והסכמות, כתוצאה משיתופי פעולה שיתרחשו בעקבות המשבר. "יש גם הרבה מה להרוויח", היא מסכמת. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מי מרוויח מחוסר יציבות? חברות נשק

אז נכון, הרבה בנקים ומשקיעים לא אוהבים להתייחס לתעשיית הנשק. היא תעשייה נגועה בהרבה מאוד בחינות. ויש בכך צדק מסוים. תעשיות הנשק יוצרות הרבה מאוד פעמים איוולת. אממה, עדיין מדובר בהשקעה לגיטימית. מי מוכר נשק לאזורים מוכי מלחמה? מדינות. אילו מדינות? אילו שיכולות. כך שככל שהמשבר יימשך, ואנחנו כרגע מדברים לפחות על חודש קדימה - אלא אם כן הוא ייעלם מעצמו בצורה כלשהי - סביר להניח שנראה עלייה בכל סקטור הנשק בשנים הקרובות.

מניית אלביט מערכות -2.69% לדוגמא, ירדה מאז ה-19 לפברואר בכ-13% - ירידה צנועה לעומת המפולת בשווקים. זה ככל הנראה בזכות תחום הפעילות ובמיוחד לאור העובדה שהציגה צבר הזמנות חסר תקדים של מעל 10 מיליארד דולר. עכשיו, כשבשנים הקרובות הסבירות שנראה עימותים צבאיים ופנים מדינתיים עולה, יש סבירות לא רעה שנראה אפילו עלייה של צבר ההזמנות ממדינות שונות.

גם ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) שחטפה לא מעט היא יצרנית נשק גדולה. גם בואינג (סימול: BA), שחטפה לא מעט בשל משבר ה-737MAX עשויה להרוויח ממכירות נשק בטווח הבינוני ארוך. לשתי אלה יש בפורטפוליו זרועות נשק מובילות. גם חברת לוקהיד מרטין היצרנית הגדולה ביותר של נשק בעולם, צפויה להרוויח. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 27/03/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
    סביר להניח שמלחמה שטחי מחיה, על מזון ומים תקדים את הפרוספריטי
  • 6.
    כתבה בסגנון עלון תיכון אליאנס.. הא, ארז ליבנה ה-0 (ל"ת)
    חחח 27/03/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שימקה 27/03/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
    אבל זה יקרה כאשר המשבר יהיה בעיצומו ואז יהיו הרבה רכישות נשק שיובילו למלחמות במדינות עולם שלישי וגם מלחמות אזרחים.
  • 4.
    דירה=קורת גג 27/03/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • כמה דירות אספת?! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ההפך, משטרים מיליטנטים רודנים יוחלפו בדמוקרטים (ל"ת)
    גל 27/03/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
  • חיות ובגצ ישלטו! (ל"ת)
    גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 27/03/2020 10:04
    הגב לתגובה זו
    זהו סתם סלנג צעיר מטופש,חזור ל"אבל מה"!
  • 1.
    אזרח 27/03/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
    מדינות המערב ובראשן ארהב יקצצו בביטחון כדי לתמוך הכלכלית ומערכות הבריאות והמחקר .
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.