האם נגיף הקורונה יגרום לסקטור הנשק לככב?
מי מרוויח בזכות אירועים קיצוניים שמתרחשים בעולם. דוגמה עדכנית לאירוע שכזה, זו כלכלת הקורונה. משברים כלכליים חמורים לרוב מובילים, לצערנו, לחוסר יציבות מדינית, שיכולה להתבטא גם בעלייה במתחים פנימיים, או מתחים בין מדינות על שליטה על מקורות מים ומזון, או סחורות שיכולות להיות רווחיות בזמן משבר - כמו מחצבים של מתכות ואבנים טובות.
נכון להיום, נוכח המשק הנעצר לאטו, בישראל ישנם 20% דורשי עבודה. מטורף. ישראל תחווה משברים וזעזועים, אבל האמון ברשויות והיכולת להתמודד תקציבית היא גדולה משמעותית ביחס למרבית העולם. אנחנו ניפגע, אבל גם נוכל להתאושש בצורה מהירה יותר - כמובן אם הרשויות יעשו את עבודתן כראוי בכל הרמות.
מה קורה במדינות כמו לבנון, שגם כך עמדה בפני פשיטת רגל הרבה לפני המשבר? הרי לבנון התחננה להלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, שדרשה מצדה רפורמות מרחיקות לכת. מה יקרה עכשיו? מה יקרה גם במזרח אפריקה, שכעת חווה את אחד מהמשברים החמורים ב-100 שנה האחרונות בדמות נחיל ארבה אימתני, שנראה שרק הולך להתגבר? לא מספיק שהמדינות הללו מבוססות על חקלאות, עכשיו גם היצוא שלהן עומד להיפגע.
"בטווח הארוך מדינות יכולות לקרוס"
בין אם נרצה בכך או לא, למשמעויות של סגירת מדינות וכלכלות, ובמיוחד כלכלות המערב וסין, ימשיכו להשפיע שנים קדימה. וכמו שקורה תמיד, החלש ישלם את המחיר קודם. כך גם ברמה המדינית. "עשינו מחקר ראשוני שפורסם לא מזמן, מה יקרה אם מדינה כמו ירדן תקרוס בשל הקורונה", אומרת שרה פויר, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שעוקבת אחר תהליכים במזרח התיכון וצפון אפריקה.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פויר אומרת שכרגע אין מה לדאוג, כי ירדן מתמודדת היטב עם הנגיף, זה רק תרחיש. "אבל תדמיינו שיש שם לא רק מיליוני פליטים פלסטינים, יש גם מעל מיליון פליטים סוריים - זה יכול להוביל למצב נפיץ מאוד", היא אומרת. "גם סוריה זה סימן שאלה גדול מה יהיה שם - מצד שני הכלכלה שלה הייתה די מנותקת מהעולם, אז נראה איך היא תושפע מכל העניין", הוסיפה.
"כרגע אנחנו רק בהתחלה, אבל תיאורטית, ככל שהמשבר יימשך יותר זמן, כך יש אפשרות של קריסות של מערכות מדינתיות וזה יכול להוביל לחוסר יציבות. להגיד איפה זה יקרה, את זה קשה לומר", היא מסכמת ואומרת שעכשיו, העובדה שמדינות מתרכזות במלחמה בנגיף, דווקא מפחתיה את כמות האיומים על המדינה בטווח הקצר.
עם זאת, פויר גם אופטימית ואומרת כי ישנן לא מעט הזדמנויות להגעה להבנות והסכמות, כתוצאה משיתופי פעולה שיתרחשו בעקבות המשבר. "יש גם הרבה מה להרוויח", היא מסכמת.
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
מי מרוויח מחוסר יציבות? חברות נשק
אז נכון, הרבה בנקים ומשקיעים לא אוהבים להתייחס לתעשיית הנשק. היא תעשייה נגועה בהרבה מאוד בחינות. ויש בכך צדק מסוים. תעשיות הנשק יוצרות הרבה מאוד פעמים איוולת. אממה, עדיין מדובר בהשקעה לגיטימית. מי מוכר נשק לאזורים מוכי מלחמה? מדינות. אילו מדינות? אילו שיכולות. כך שככל שהמשבר יימשך, ואנחנו כרגע מדברים לפחות על חודש קדימה - אלא אם כן הוא ייעלם מעצמו בצורה כלשהי - סביר להניח שנראה עלייה בכל סקטור הנשק בשנים הקרובות.
מניית אלביט מערכות 0.25% לדוגמא, ירדה מאז ה-19 לפברואר בכ-13% - ירידה צנועה לעומת המפולת בשווקים. זה ככל הנראה בזכות תחום הפעילות ובמיוחד לאור העובדה שהציגה צבר הזמנות חסר תקדים של מעל 10 מיליארד דולר. עכשיו, כשבשנים הקרובות הסבירות שנראה עימותים צבאיים ופנים מדינתיים עולה, יש סבירות לא רעה שנראה אפילו עלייה של צבר ההזמנות ממדינות שונות.
גם ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) שחטפה לא מעט היא יצרנית נשק גדולה. גם בואינג (סימול: BA), שחטפה לא מעט בשל משבר ה-737MAX עשויה להרוויח ממכירות נשק בטווח הבינוני ארוך. לשתי אלה יש בפורטפוליו זרועות נשק מובילות. גם חברת לוקהיד מרטין היצרנית הגדולה ביותר של נשק בעולם, צפויה להרוויח.
- 7.ירון 27/03/2020 17:26הגב לתגובה זוסביר להניח שמלחמה שטחי מחיה, על מזון ומים תקדים את הפרוספריטי
- 6.כתבה בסגנון עלון תיכון אליאנס.. הא, ארז ליבנה ה-0 (ל"ת)חחח 27/03/2020 17:04הגב לתגובה זו
- 5.שימקה 27/03/2020 14:52הגב לתגובה זואבל זה יקרה כאשר המשבר יהיה בעיצומו ואז יהיו הרבה רכישות נשק שיובילו למלחמות במדינות עולם שלישי וגם מלחמות אזרחים.
- 4.דירה=קורת גג 27/03/2020 14:20הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- כמה דירות אספת?! (ל"ת)גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:53הגב לתגובה זו
- 3.ההפך, משטרים מיליטנטים רודנים יוחלפו בדמוקרטים (ל"ת)גל 27/03/2020 13:08הגב לתגובה זו
- חיות ובגצ ישלטו! (ל"ת)גנץ והמשותפת 27/03/2020 16:54הגב לתגובה זו
- 2.לרון 27/03/2020 10:04הגב לתגובה זוזהו סתם סלנג צעיר מטופש,חזור ל"אבל מה"!
- 1.אזרח 27/03/2020 08:11הגב לתגובה זומדינות המערב ובראשן ארהב יקצצו בביטחון כדי לתמוך הכלכלית ומערכות הבריאות והמחקר .
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.81% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
