דולר
צילום: iStock

הדולר פורץ מגמה של 2 עשורים מול השקל: הלחץ צפוי להימשך?

למרות הפעולות החריגות שהודיע הפד' אתמול, הלחץ של הדולר בשווקים רבים עדיין כאן. בחינה של המאפיינים שגורמים למצוקת הדולרים הנוכחית בשווקים מאותת כי הלחץ של הדולר עשוי להימשך עוד תקופה הקרובה. החדשות הטובות: בנק ישראל מגיע יחסית מוכן לסיטואציה
עמית נעם טל | (14)

הפד' הפתיע אמש את המשקיעים כאשר הודיע על חיתוך מהיר של הריביות והזרמה של עד 700 מיליארד דולר לשוקי האג"ח. במקביל, בניסיון לעצור את הלחץ של הדולר בעולם, הודיע הבנק על פתיחת קווי אשראי ל-5 בנקים מרכזיים גדולים בעולם. למרות ההודעה החריגה של הפד', הלחץ של הדולר על שווקים רבים מתחזק גם היום. בחינה של המאפיינים שגורמים למצוקת הדולרים הנוכחית בשווקים מאותת כי הלחץ של הדולר עשוי להימשך עוד תקופה הקרובה.

אתגר 1

הורדת הריבית של הפד' צפויה לפגוע בצורה משמעותית בפעילות הליבה של סקטור הבנקאות בארה"ב, כאשר ההכנסות מריבית צפויות להיפגע בצורה משמעותית. נכון להיום, הפד' מבצע את הרכישות בשוקי האג"ח עם קבוצה מצומצמת מאוד של גופים פיננסים (Primary Dealers), שהם בדר"כ שלוחה של אחד הבנקים הגדולים בארה"ב.

בהורדת הריבית האחרונה הפד' אמנם פתר את בעיית ההפרש ריביות עבור קבוצה זו, אך נשאלת השאלה כעת האם אותם מוסדות פיננסים ירצו כעת לשחרר את הנזילות לשאר הגופים הפיננסים, כאשר הם בעצמם פגיעים? 

יש היום בארה"ב כ-4,890 בנקים קטנים, שאין להם גישה לחשבונות הפד' והם מסתכמים בצורה משמעותית על אשראי מהבנקים הגדולים. בנקים אלו נאלצים כעת לסבול מההשלכות של חיתוך הריביות ומחוסר הרצון הבנקים הגדולים לחלק כרגע אשראי. אם נוסיף לעובדה זו את הצפי לעלייה באבטלה וגידול בהפרשות לחובות אבודים, ניתן להגיע למסקנה כי מצוקת הדולרים בקבוצה זו צפויה להמשיך להיות גבוהה. 

אתגר 2 

הצפי להאטה חדה בפעילות הכלכלית בארה"ב במהלך הרבעון ה-2 של השנה, צפוי לגרום לחברות בארה"ב לנסות ולעשות שימוש מוגבר בקווי האשראי שהבנקים הבטיחו להם. לפי ניתוח של קרדיט סוויס, ל-4 הבנקים הגדולים בארה"ב התחייבו למסגרות אשראי של עד 1.35 טריליון דולר. מספיק שמספר חברות מצומצם מבקש למשוך כסף מבנקים אלו בשביל לגרום לבעיות במאזני הבנקים. 

ומה קורה כאשר לבנקים בארה"ב אין מספיק דולרים? הם מושכים את הדולרים מהשווקים אחרים בעולם. 

קווי האשראי של 4 הבנקים הגדולים בארה"ב. מתוך הסקירה של קרדיט סוויס

אתגר 3

הפד' הודיע אתמול פתיחת קווי אשראי מוזלים ל-5 בנקים מרכזיים גדולים, בדומה למהלך שביצע במהלך המשבר הכלכלי. מדובר במהלך שעשוי לעזור לאותם בנקים במימון המערכת הבנקאית המקומית, אך באופן מוגבל. במקביל, נשאלת השאלה מה קורה במדינות שלא קיבלו את "הפריווילגיה" ועדיין נאלצות להתמודד עם השבתה של הפעילות בעקבות נגיף הקורונה ועדיין צריכים להחזיר חובות דולרים בתקופה הקרובה?

ומה בנוגע לשקל הישראל?

המגמה בעולם לא מדלגת מעל ישראל, כאשר בנק ישראל איננו שייך לבנקים שזכו לקבל מימון זול של דולרים מהפד'. השקל הישראלי משלים היום פיחות של יותר מ-10% מול הטבע האמריקני מתחילת החודש. 

קיראו עוד ב"גלובל"

האטה הכלכלית שכבר מורגש והצורך להגדיל את הגירעון הממשלתי בתקופה הקרובה עשויים לאותת כיכי הפיחות בשקל המקומי רק בתחילתו. החדשות הטובות הן כי בנק ישראל יצר בשנים האחרונות כרית ביטחון גדולה יחסית, עם יתרות מט"ח של יותר מ-130 מיליארד דולר. ייתכן ויהיה צורך בשימוש בכרית ביטחון זו בחודשים הקרובים. 

גרף חודשי של הדולר שקל בעשורים האחרונים: פריצת מגמה מאז 2002, בדרך לפיחות משמעותי?

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דירה=קורת גג 23/03/2020 21:41
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 9.
    שכחת להוסיף את כנץ (ל"ת)
    נחטוף חזק 17/03/2020 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    המשבר הזה יגמר בסוף אפריל והכל יחזור לעצמו תרגיעו (ל"ת)
    ישראלי 17/03/2020 00:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אהרון 16/03/2020 23:54
    הגב לתגובה זו
    למימון המשבר ברמה הראשונית... כ- 45 מיליארד ש"ח... לא רע בשביל ההתחלה, כחלון :)
  • מישהו 17/03/2020 18:32
    הגב לתגובה זו
    שבנק ישראל מושקע עד צוואר במניות אמריקאיות - זה מה שהוא עשה עם הדולרים שלו.
  • 6.
    נחום 16/03/2020 23:52
    הגב לתגובה זו
    רוצו ותקנו עוד דולים מהר לפני שיירד ! אבל בעוד חדשים הדולר יגיע 3.4
  • 5.
    שלמה 16/03/2020 23:14
    הגב לתגובה זו
    שאין יותר נתניהו שסימם את כלכלת ישראל , שקל מחליפים רק בעזה ונבלוס! ואח׳כ דירות .... חחחחח
  • 4.
    הדולר 4₪ תוך חודש (ל"ת)
    בני 16/03/2020 20:43
    הגב לתגובה זו
  • איזה תוך חודש תוך שבוע (ל"ת)
    ניסים 17/03/2020 01:43
    הגב לתגובה זו
  • השנה יעבור את 4 שקל (ל"ת)
    משה מיציע א 17/03/2020 00:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    gnux 16/03/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    איפה כל המבקרים שכתבו פה כתבות על זה שבקניית דולרים בנק ישראל הפסיד המון כסף ציבורי? איפה הם?
  • מישהו 17/03/2020 18:33
    הגב לתגובה זו
    התחתונים. הוא לא נשאר עם הדולרים בבנק.
  • 2.
    אורן 16/03/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
    הנגיד בארץ צפוי להוריד את הריבית בעקבות הורדת הריבית בארהב דבר אשר יגרום לדולר לעלות עוד יותר ביחס לשקל
  • 1.
    הדולאר 4 16/03/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    השקל חוזק למקומו הטבעי ברפובליקת הבננות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.