שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס מכה את הצפי ברבעון הרביעי, אך מספקת תחזית רווח מאכזבת

ההכנסות צמחו בכ-15% והרווח הנקי המתואם צמח בכ-29%. תשלום חד פעמי בגין הסדר עם רשות החדשנות העביר את החברה להפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

ערן סוקול | (2)

חברת אודיוקודס -1.56% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2019, עם צמיחה של כ-15.3% בהכנסות וגידול של כ-28.6% ברווח הנקי (Non-GAAP) ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-52.8 מיליון דולר, עלייה של כ-15.3% לעומת כ-45.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזיות האנליסטים אשר עמדו על כ-52 מיליון דולר.

הפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

נוכח הוצאה חד פעמית של 32.2 מיליון דולר שנכללה בעלות המכר (GAAP) החברה הציגה הפסד נקי ברבעון הרביעי של שנת 2019 שהסתכם בכ-8.2 מיליון דולר או 28 סנט למניה, לעומת רווח נקי של כ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעון המקביל.

עם זאת, הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-8.1 מיליון דולר, או 26 סנט למניה, עלייה של כ-28.6% לעומת רווח נקי של כ-6.3 מיליון דולר או 20 סנט למניה ברבעון המקביל.

עדכון 17:00 - במסגרת שיחת הוועידה עם המשקיעים שהחלה בשעה 15:30 (שעון ישראל), הודיעה אודיוקודס כי היא צופה לשנת 2020 הכנסות של 214-222 מיליון דולר, עם רווח נקי Non-GAAP בטווח של 1.08-1.12 דולר למניה. צפי האנליסטים היה להכנסות של 217.5 מיליון דולר על רווח של 1.12 דולר למניה בשנת 2020.

תשלום חד פעמי - חתך את הרווחיות הגולמית 

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-3.9% ברבעון הרביעי של שנת 2019, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-62.6% ברבעון המקביל אשתקד. על בסיס Non-GAAP עמד שולי הרווח הגולמי על כ-65.1% ברבעון הרביעי של 2019.

כתוצאה מהקריסה ברווחיות הגולמית, החברה הציגה הפסד תפעולי (GAAP) של כ-26 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה, לעומת רווח תפעולי של כ-5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה מציינת כי כפי שפורסם בנובמבר 2019, החברה ואחת מהחברות הבנות שלה הגיעו להסדר תשלום תמלוגים עם הרשות הלאומית לחדשנות בקשר למענקים מסוימים אותם קיבלו מהרשות.

ההתחייבות המותנית עבור מענקים אלה היתה בסך של כ-49 מיליון דולר. במסגרת ההסדר, החברה הסכימה לשלם כ-32.2 מיליון דולר לרשות (כדי ליישב את החוב כולו) ב-3 תשלומים שנתיים החל מ-2019.

בכפוף להסדר, שוחררה אודיוקודס מכל מחוייבות לתשלום תמלוגים בהקשר להכנסות העתידיות עבור מענקים אלה. להסדר יש השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP החל מהרבעון הרביעי של שנת 2019 ותהיה לו השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס GAAP החל מהרבעון הראשון של שנת 2020.

מנגד, ההוצאה בסך 32.2 מיליון דולר כלולה בעלות המכר על בסיס GAAP ברבעון הרביעי של שנת 2019 ומשפיעה על התוצאות על בסיס GAAP ל-3 חודשים ולשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר, 2019.

שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס: "שנת 2019 היא השנה המוצלחת ביותר שלנו. התוצאות החזקות של הרבעון הרביעי מדגישות ביתר שאת את הביצועים החזקים של החברה בשנה הזו. ההצלחה באה לידי ביטוי בשמירה על מעמדנו כמובילים במתן פתרונות תקשורת לעולם העסקים, בתוצאות החזקות שלנו בעסקי הרשתות הקוליות ובהשקעה גדלה בשני שווקים/תחומים מתפתחים חדשים: שוק ה-Meeting space ותחום ה-Voice.ai.  הצמיחה השנתית בהכנסות של 13.7%, שנה שנייה ברציפות של צמיחה דו ספרתית בהכנסות, שיפור שיעור הרווח התפעולי השנתי על בסיס non-GAAP ל-14.1% בהשוואה ל-11.7% בשנה הקודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס non-GAAP  של 38.9% בהשוואה לזה ב-2018, כל אלו משקפים את חוזקם של ביצועי החברה. הגורם המרכזי לצמיחה משמעותית זו הוא קו העסקים UC-SIP שצמח בלמעלה מ-20% ברמה שנתית. הצלחתנו להגדיל את עסקי ה-UC-SIP  ניכרת במעמדנו המוביל בתעשייה ובביצועינו המוצלחים בשווקים בהם אנו פועלים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מושקע וממשיך להשקיע בה (ל"ת)
    חברה נהדרת 28/01/2020 13:04
    הגב לתגובה זו
  • גם אני (ל"ת)
    א. 28/01/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?