הוועדה המוניטרית: רק חבר ועדה אחד תמך בהורדת הריבית
לפני כשבועיים החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%, בניגוד לצפי האנליסטים. כעת מתברר שרק חבר ועדה אחד תמך בהורדת ריבית לרמה של 0.1%. חברי הוועדה העריכו שהצמיחה תמשיך אך הביעו חשש מהיעדר ממשלה לטווח הרחוק.
הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית בתהליך שכולל שני דיונים, בפורום רחב ובפורום מצומצם. בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי, וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות והכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים).
בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ומנהל חטיבת המחקר ובמסגרתו מציגות חטיבות המחקר והשווקים את השיקולים העיקריים שצריכים להנחות את קביעת המדיניות ואת האופן שבו הן רואות אותם. לאחר מכן מתנהל דיון על המדיניות המוניטרית, שבסופו מקיימים הצבעה על גובה הריבית. ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה שמשתתפים בהצבעה.
רוב מוחלט לשמירה על הרבית
הדיון לפני כשבועיים התמקד בעיקר בתמונת הפעילות הריאלית ובהתפתחות היצוא, בסיכונים הנשקפים מהכלכלה העולמית, בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, באי הוודאות הפיסקלית ובתוואי הצפוי של המדיניות המוניטרית. בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. ארבעה חברים תמכו בהצעה להותיר את הריבית בעינה, וחבר אחד תמך בהצעה להפחיתה ל-0.1%.
- "הפוגה בהעלאות הריבית אבל צפו לעוד אחת. אינפלציה של 3.5% - יעד מתון"
- כצפוי בנק ישראל הותיר את הרבית ללא שינוי - 0.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר דיון, ארבעה חברי ועדה סברו שיש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. שלושה מאותם חברים סברו שלאור העובדה שהמשק ממשיך לצמוח קרוב לקצב הפוטנציאלי, שוק העבודה נותר הדוק, האינפלציה צפויה להתחיל להתכנס אל תוך היעד החל מעוד שנה, ונראה כי ה-Fed וה-ECB הגיעו למיצוי הורדת הריבית בשלב זה, ניתן להותיר את הריבית על כנה לעת עתה, ולהשתמש בכלי מדיניות נוספים. עם זאת הם הוסיפו שהסיכונים לפעילות ולאינפלציה הם משמעותיים, לכן ייתכן שיהיה צורך להגביר את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית בהמשך. החבר הרביעי טען כי ברמת הריבית הריאלית הנוכחית המדיניות המוניטרית מאוד מרחיבה, ובהינתן תנאי הצמיחה והתעסוקה אין צורך בהרחבה נוספת.
מנגד, חבר ועדה אחד הצביע בעד הורדת הריבית לרמה של 0.1%. הוא סבר כי הייסוף המצטבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית ולפעול להמשך ירידה באינפלציה, שממילא נמצאת ברמה נמוכה. בנוסף, לפי אותו חבר ועדה, התמתנות הפעילות הכלכלית בעולם מהווה סיכון משמעותי, ומחייבת הגברה של מידת ההרחבה המוניטרית.
המשק ממשיך לצמוח ושוק העבודה נותר הדוק
בהתייחסם לפעילות הכלכלית, הוועדה העריכה כי המשק ממשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. על פי אומדנים ראשוניים לרבעון השלישי, המשק צמח בשיעור של 4.1%, וחטיבת המחקר מעריכה כי בניכוי התנודתיות הנובעת מיבוא כלי הרכב קצב הצמיחה ברבעון היה מעט למטה מ-3%.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
בנוסף ציינו חברי הוועדה כי שוק העבודה ממשיך להיות הדוק: בנתוני הקצה נרשמה ירידה באבטלה, גם אם תוך ירידה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה. עליית השכר עדיין נמשכת בהובלת המגזר העסקי, אך בקצב מעט נמוך מזה ששרר בתחילת השנה. שיעור המשרות הפנויות יורד במתינות מזה מספר חודשים, אך הוא עדיין גבוה ובשלב זה לא ברור שהוא מהווה אינדיקציה להאטה בפעילות.
לאור היעדר ממשלה - "קיים חשש להשפעה שלילית על הפעילות הכלכלית והפריון בטווח הארוך"
הוועדה דנה בהשפעות של אי הוודאות בתמונת המצב הפיסקלית, על רקע המשך אי הוודאות הפוליטית וההתמודדות שתידרש לאור הגירעון הצפוי וההשפעות על הפעילות הריאלית ותוואי האינפלציה. חברי הוועדה העריכו כי, עד כה, אין סימנים להשפעה שלילית של המצב הפוליטי בישראל על המשק, אך ציינו כי במידה והממשלה תידרש לפעול על פי תקציב המשכי למשך זמן ממושך תהיה לכך השפעה מרסנת על הפעילות. בנוסף, ציין אחד מחברי הוועדה כי המגזר העסקי אמנם יודע להתמודד עם אי הוודאות בטווח הקצר אך קיים חשש להשפעה שלילית על הפעילות הכלכלית והפריון בטווח הארוך.
- 3.צריך ממשלה מתפקדת 10/12/2019 10:21הגב לתגובה זושכנופיית בלוני האגו יתחילו ללחוץ ידיים ויקימו ממשלה.
- 2.בנק עלוב 09/12/2019 16:30הגב לתגובה זוחבורת ליצנים.
- 1.חשוב לציין 09/12/2019 15:52הגב לתגובה זובבנק מודאגים שהאינפלציה נמוכה מהיעד . כמו כן ( בלי קשר לבנק ) קראתי הערכות למדד נובמבר שלילי, כך שהבנק די בבעיה. כמו כן ציינו שיש כלים נוספים כמו הרחבה.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?