צ'ק
צילום: istock

מלרן: חברת אשראי חוץ בנקאי נוספת בדרך לבורסה

החברה בראשות דוד גרנות ומוהנד ריאן, המתמחה במתן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים במגזר הערבי-ישראלי, מבקשת לגייס 70 מיליון שקל באג"ח; הריבית המבוקשת - 4% ללא הצמדה וללא בטוחות
ערן סוקול |

חברת אשראי חוץ בנקאי נוספת בדרכה לבורסה. חברת מלרן פרויקטים מבקשת לגייס 70 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח לצורך מימון פעילותה השוטפת ופירעון אשראי. הריבית המקסימלית המבוקשת בהנפקה הינה 4% (ללא הצמדה) וללא בטוחות.

פעילות החברה

החברה פועלת בתחום מתן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים (B2B), עם התמחות במגזר הערבי-ישראלי. פעילותה העיקרית של החברה הינה מתן אשראי כנגד קבלת שיקים דחויים המוסבים לטובת החברה (ניכיון שיקים), וכן במתן אשראי כנגד תשלום בממסרים דחויים עצמיים המובטחים בבטוחות נדל"ן, או כלים וציוד הנדסי.

הנהלת החברה

מייסד ומנכ"ל החברה הינו מוהנד ריאן, בעל 20 שנות ניסיון בתחום האשראי החוץ בנקאי, לשעבר בעלים של חברת מסחר והפצה של מערכות מחשב במגזר הערבי. יו"ר החברה הינו דוד גרנות, אשר כיהן בעבר כמנכ"ל הבנקים: לאומי, דיסקונט, בינלאומי ואגוד וכן כיו"ר ועדת ההשקעות של הראל ביטוח.

1. בכפוף לאי התנגדות רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון. מקור: מצגת למשקיעים

לקוחות

תיק האשראי של החברה בנוי מכ-1,750 לקוחות, העוסקים בענפי פעילות שונים, כאשר עשרת הלקוחות הגדולים ביותר של החברה מהווים כ-13.6% מתיק האשראי, מרביתם מגובים בבטוחות והגדול ביותר מהווה כ-2.2% מתיק האשראי. שיעור החובות האבודים של החברה עמד על כ-0.05% בשלוש השנים האחרונות.

התפלגות תיק האשראי של מלרן

מקור: מצגת למשקיעים

פרטי האג"ח

ההנפקה המתוכננת הינה בהיקף של 70 מיליון שקל כאמור. הקרן תשולם בארבעה תשלומים לא שווים, מדי חצי השנה, החל מה-31 בדצמבר 2020, כאשר שני התשלומים הראשונים יעמדו על 20% מהקרן (כל אחד) ושני הנותרים 30% מהקרן (כל אחד).

כאמור, האג"ח לא יובטחו בשיעבוד כלשהו, אולם תנאי האג"ח כוללים קובננטים (אמות מידה פיננסיות), לפיהם יחס ההון העצמי למאזן לא יפחת מ-15%, וסך ההון העצמי של החברה לא יפחת מ-35 מיליון שקל. בנוסף, דירוג ההאג"ח לא יפחת מדירוג BBB של מעלות או Baa של מידרוג. על פי תנאי האג"ח, הורדות דירוג ואי עמידה בקובננטים יגררו עליה של עד 1.5% בשיעור הריבית בגין האג"ח.

הון עצמי

נכון להיום, החברה הינה בבעלות מלאה של ריאן מואנד, עם זאת בכפוף להשלמת ההנפקה וקבלת אישורים רגולטוריים, יוקצו לעילדב ולפועלים אי.בי.אי חיתום 25% מהמניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ביולי 2019 חתמה החברה על הסכם השקעה עם חברת עילדב, אשר העניקה לחברה הלוואה של 21 מיליון שקל, המירה למניות, אשר יהוו 25% ממניות החברה לאחר השלמת העסקה, בכפוף לתנאים מתלים, בכללם אישור רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להחזקה של עילדב באמצעי שליטה בחברה. לאחר מכן, בהתאם להסכמים שנחתמו באוגוסט, הומחו לפועלים אי.בי.אי חיתום 2.5% מהמניות האמרות. מאז ההכרזה על ההשקעה של עילדב 0% ב-23 ביולי - זינקה מניית עילדב בכ-77%.

התפתחות ההון העצמי במיליוני שקלים

1. כולל ההלוואה ההמירה מעילדב בהיקף של 21 מיליון שקל כאמור. מקור: מצגת למשקיעים

תמצית תוצאות כספיות

הכנסות החברה בשנת 2018 הסתכמו בכ-44.7 מיליון שקל, צמיחה של כ-25% ביחס להכנסות של כ-35.8 מיליון שקל ב-2017, אשר היו נמוכות בכ-15% ביחס להכנסות שנת 2016. במהלך שלוש השנים, הסתכם הרווח הנקי בממוצע בכ-8 מיליון שקל.

1. בנטרול הוצאה חד פעמית בשנת 2019. מקור: מצגת למשקיעים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?