רועי ברגמן חמת
צילום: יח"צ

חמת גדלה ברכישות: תרכוש את שיש אלוני תמורת 65 מיליון שקל

שיש אלוני,הפועלת בתחום הקרמיקה, הציגה בשנת 2018 הכנסות של כ-260 מיליון שקל; הרכישה תבוצע באמצעות חברת הבת חזיבנק שנרכשה לפני שנה; הרכישה היא לפי מכפיל רווח של 5
איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה חמת שיש אלוני

משווקת הברזים ומוצרי האינסטלציה  חמת -1.47%  מדווחת על רכישת חברת שיש אלוני מאינרום השקעות בתעשייה, תמורת 65 מיליון שקל, מתוכם 60 מיליון ישולמו במועד השלמת העסקה. שיש אלוני, הפועלת בתחום הקרמיקה באמצעות 7 אולמות תצוגה בפריסה ארצית ומעסיקה כ-230 עובדים, הציגה בשנת 2018 הכנסות של כ-260 מיליון שקל.

על פי ההסכם, תרכוש החברה מאינרום השקעות בתעשייה, 100% ממניות שיש אלוני. תמורת 60 מיליון שקל, בנוסף ל-5 מיליון שקל שישולמו לאחר תקופה של עד 60 חודשים ממועד ההשלמה. השלמת העסקה מותנית בקיום אישור הממונה על התחרות. בכוונת החברה לממן את התמורה במזומן והתמורה הנוספת הן ממקורותיה העצמיים והן ממקורות חיצוניים והיא בוחנת חלופות שונות לעניין זה. 

על פי הדיווח, שיש אלוני הינה חברה פרטית שהתאגדה בישראל, הפועלת בישראל במסחר, יבוא, שיווק ומכירה של ריצופים, חיפויים, כלים סניטריים, ברזים ומוצרי גמר משלימים לחדרי האמבטיה והמטבח, הפועלת באמצעות 7 אולמות תצוגה בפריסה ארצית ומעסיקה כ-230 עובדים. החברה הנרכשת פועלת דרך שלושה ערוצי הפצה עיקריים: תחום הבנייה הרוויה (קבלנים), פרויקטים מסחריים ולקוחות פרטיים. דירקטוריון החברה מעריך כי פיתוח מגזר הקמעונאות והקרמיקה באמצעות אלוני יסייע ויחזק את אסטרטגיית הצמיחה של החברה בענף מוכר עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.

בנוסף, פרסמה החברה את נתוניה הכספים של שיש אלוני נכון לסוף ספטמבר 2019. מהם עולה כי הכנסות החברה בתקופה עמדו על כ-202 מיליון שקל, לצד רווח נקי של כ-10 מיליון שקל.

תמצית נתונים כספיים של שיש אלוני - מתוך דיווח החברה

השווי בעסקה משקף מכפיל 4.6 על הרווח של הנקי של שיש אלוני לשנת 2018. בהתבסס על רווחי תשעת החודשים הראשונים של 2019, אשר משקפים קצב רווחים שנתי של כ-13.5 מיליון שקל, השווי בעסקה משקף מכפיל 4.8 על הרווח הנקי.

יואב גולן, יו"ר קבוצת חמת: "אנו שמחים על חתימת העיסקה לרכישת רשת אלוני. לאלוני מוניטין מצויין בקרב קהלי היעד שלנו, מקבלנים ועד ללקוחות פרטיים, והיא מציעה מגוון של מוצרי גמר לתעשיית הבנייה. הרכישה תאפשר לנו להגדיל את פלחי השוק אליהם אנו פונים, ומעמיקה את פעילותנו בשוק הנהנה כיום מביקושים גוברים הודות לכמות הרבה של הפרויקטים הנמצאים בשלבי בניה שונים ברחבי הארץ. רכישה זו היא נבדך נוסף באסטרטגיית הצמיחה של הקבוצה, במסגרתה נרכשה אשתקד חזיבנק, ובוצעה כניסה לפעילות בשווקים הבינלאומיים". 

אתמול העריך שמואל בן אריה, מנהל השקעות בפיוניר ניהול הון על חמת כי: " היא נסחרת במחיר אטרקטיבי מול מה שיש בשוק". בפיוניר טוענים כי החברה נסחרת בשווי של כ-390 מיליון שקל, כך שבפועל היא נסחרת במכפיל 10 על הרווח הממוצע של השנים האחרונות, אשר נראה סביר לחברה. רכישה של פעילות במכפיל 5, תתרום כבר במידי לשורה התחתונה, ועשויה להקטין את המכפיל רווח לאחר העסקה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?