תחילת סיקור: דיסקונט מעניק לאלוני חץ אפסייד של 18%-38%
דיסקונט ברוקראז' משיקים סיקור על מניית אלוני חץ בהמלצת קניה. המודל הכלכלי, המתבסס על קביעת שווי כלכלי ל-CARR ולאמות, גוזר למנייה שווי כלכלי של 70 שקלים, המגלם 38% אפסייד של 38% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.
גם המודל הסחיר, הנסמך על שווי השוק של אמות ושווי ההון העצמי של CARR קובע שווי של 60 שקלים, אפסייד של 18%. בשני המודלים ההשקעה בלונדון הינה לפי שוויה בספרים, אף שקיים בה פוטנציאל לאפסייד נוסף.
להלן, תמצית הערכת השווי של האנליסט הבכיר, רו"ח ישי ששון מדיסקונט ברוקראז'.
ייזום זה שם המשחק
ה-DNA של קבוצת אלוני מתמקד בחיפוש מתמיד אחר יצירת ערך. עיקר הערך מושג בפעילות הייזום הנפרשת על פני כל חברות הקבוצה. חלקה היחסי של הקבוצה בייזום מסתכם לכ-5 מיליארד שקלים. נדגיש, כי סכום זה משקף את עלות צבר הפרויקטים היזמיים בשנים הבאות ואינו כולל את רווחי הייזום שינבעו.
רמת הסיכון הפיננסי נמוכה בהשוואה לענף
לחברה פרופיל פיננסי איתן בהשוואה למרבית חברות הייזום, המתבטא במינוף בשיעור נמוך (26%), גמישות פיננסית גבוהה (92% מהנכסים אינם משועבדים) ובנגישות גבוהה לשוק ההון (94% מהחוב הינו סחיר). הנהלת הקבוצה מיישמת את לקחי משבר 2008, בו חברות ייזום רבות נקלעו גם למשבר פיננסי אשר "שיתק" את פעילותן היזמית
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- אלוני חץ חזרה לרווח בזכות שערוכים, אך הפסדי מט"ח הכבידו על הרווח הכולל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
CARR – יצרנית ערך ויזמית בעלת פרופיל סיכון נמוך (ריאלי ופיננסי)
ל- CARR הפועלת בארה"ב פעילות ייזום ענפה המשקפת להערכתנו רווחי ייזום שטרם הוכרו בסך של כ- 509 מיליוני שקלים, הנסמכים על שיעורי היוון שמרניים. לחברה 3 פרויקטים יזמיים בשטח כולל של 1.8 מיליוני רגל רבוע (חלק החברה).
ל-CARR סיכון יזמי (ספקולטיבי) נמוך, המושג באמצעות חתימה על חוזי שכירות מראש. נכון להיום חתמה החברה על חוזים בשיעור של כ- 51% מסך שטחי הנדל"ן המניב בהקמה אשר יאוכלס ב- 3 השנים הקרובות. ל-CARR גם סיכון פיננסי נמוך המתבטא במינוף נמוך בשיעור של 40% בלבד. ב-2018 נכנסה CARR לשוק המשרדים בבוסטון המצוי בצמיחה נאה. פרויקט הייזום של CARR בעיר משקף תשואה יזמית נאה העומדת להערכתנו על כ-40%.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
*הנתונים באדיבות דיסקונט ברוקראז'
לונדון – דווקא כן מחכה למשקיעים ועשויה להיות הזדמנות טובה
פעילות הקבוצה בלונדון מתבססת על רכישת נכסים בעלי פוטנציאל השבחה, מיקום איכותי, ביקוש קשיח, ושוכרים מבוססים. לכן, רמת חסינות נכסים אלו לאירועים מאקרו כלכליים, כדוגמת Brexit הינה גבוהה. גם בחינת נתוניה המאקרו כלכליים של לונדון מורה כי פוטנציאל הפגיעה בעיר במקרה של Brexit נמוך מכפי שנדמה. בעיקר בשל ההון האנושי הקיים בעיר שהינו מוצר "בלתי סחיר", שניודו מוגבל.
אמות – יצרנית ערך מובהקת, ולא רק בגלל ירידת התשואות
משקיע במניית אלוני חץ "קונה" סיכוי גבוה בזכות הייזום, אך "המחיר" (סיכון) שהוא "משלם" הינו נמוך. זאת בשל ניהול סיכונים איכותי הן בצד הריאלי (חתימת חוזים מבעוד מועד) והן בצד הפיננסי (מינוף נמוך בצד גמישות פיננסית גבוהה).
תמצית המודל הכלכלי
מאחר ומרבית אחזקות קבוצת אלוני חץ הינן סחירות, מצאנו לנכון להתמקד בפעילויות שאינן סחירות ובעיקרן: פעילות החברה בארה"ב (CARR), וכן בפעילותה בלונדון באמצעות Brockton Everlast – בה החלה לפעול בסוף 2018. עיקר הדיון בעניינה נסוב על רק הפוטנציאל לאפסייד בהשקעה זו גם על רקע הברקזיט.
מודל השווי הכלכלי, מביא בתוכו את רכיבי הייזום השונים ומציג לפיכך שווי גבוה יותר מזה המתקבל על בסיס האחזקות הסחירות. עיקר הפערים ביחס לשווי האחזקות הסחירות נזקף ל- CARR (ראו בהמשך) ולאמות (אותה אנו מסקרים בנפרד). להלן תמצית מודל השווי הכלכלי אל מול המודל הסחיר, והאפסייד הנגזר מכל אחד מהמודלים.
- 2.אנונימי 08/12/2019 10:32הגב לתגובה זואישורים בדרך
- 1.ארקד 05/12/2019 14:49הגב לתגובה זוארקד

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?