רשות ניירות ערך מפרסמת היום את "המדריך לגלקסיה להשקעות לא מפוקחות" - מדריך המפרט את התובנות שנאספו לאורך השנים מהטיפול במיזמי השקעות, הפועלים בניגוד לחוק. כמו כן, מציע המדריך מספר דרכים להימנע מהשקעות לא מפוקחות אשר יכולות להתברר כהונאות, וכן מספר "תמרורי אזהרה" למשקיע. את המדריך המלא ניתן לקרוא באתר רשות ניירות ערך. כיצד להימנע מהשקעות לא מפוקחות? ברשות ממליצים על ארבע פעולות עיקריות בכדי להגן על עצמכם מפני כניסה להשקעות לא מפוקחות. ראשית, ממליצים ברשות לבדוק ככל הניתן את הרקע והניסיון המקצועי של החברה, מנהליה ובעלי התפקידים בה, באמצעות אתר הרשות, בחיפוש כללי באינטרנט ובמרשמים אחרים. שנית, להבין את מאפייני ההשקעה המוצעת, את רמת הסיכון שלה ואת התאמתה עבורכם כמשקיעים. אם הפרטים שניתנו אינם ברורים או מעורפלים. או שהחברה טוענת כי מדובר בפרטים "טכניים" או "מורכבים מדי" להבנה עבור משקיע שאינו מקצועי, או שניתנות תשובות לא ענייניות לשאלות קונקרטיות - זהו "דגל אדום" המהווה סימן אזהרה. שלישית, אם לאחר קבלת ההסברים אודות ההשקעה ואודות חברה הדברים אינם ברורים, יש לפנות ולהתייעץ בגורם מקצועי המתמחה בתחום השקעות מסוג זה, קרי: יועץ השקעות, עו"ד, רו"ח וכדומה. רביעית, לחשוב פעמיים. שוק ההון מציע השקעות מפוקחות במגוון רחב של אפיקים. אין סיבה להניח כי בהשקעות לא מפוקחות תוכל להרוויח יותר.  תמרורי אזהרה בהשקעה לא מפוקחת ברשות אמורים שעצם העובדה שהשקעה אינה מפוקחת הוא תמרור אזהרה ברור למשקיעים. אך יש סימני אזהרה נוספים שעלו במקרים בארץ ובעולם המצביעים על סיכונים שהמשקיעים צריכים להיות ערים להם ביניהם: הבטחות לרווחים גבוהים ללא סיכון או בסיכון נמוך - כל השקעה כרוכה בסיכון מסוים. לכן, חברה המצהירה כי בהשקעה המוצעת על ידה אין סיכון כלל או כי הסיכון נמוך מאד, אך מאידך ההשקעה צפויה להניב רווחים גבוהים, משקפת מצב דברים שאינו סביר כלכלית. באופן כללי, יש יחס ישר בין הסיכון והתשואה בהשקעה. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך גם הסיכון גדול יותר. חברות או גורמים שאינם רשומים בישראל או שלא ניתן לאתר מידע לגביהם - חשוב לבדוק אם החברה המבצעת את הפעילות רשומה בישראל. פעמים רבות חברות לא מפוקחות אינן רשומות בישראל אלא במדינות כמו איי סיישל, איי הבתולה, או איי קיימן. רישום במקומות אלה צפוי להחמיר את מצבו של המשקיע כאשר תתעורר בעיה. מדיניות שיווק אגרסיבית והפעלת לחצים פסיכולוגיים - שימוש באמירות כמו "השקעה של פעם בחיים" ויצירת דחיפות מיוחדת לביצוע ההשקעה הם נוהג מקובל אצל גורמים מפוקפקים. מומלץ להימנע ממצבי לחץ לביצוע השקעה במהירות, ולקחת זמן למחשבה ולקבלת ייעוץ מקצועי לפני העברת כספים או חתימה על מסמכים כלשהם. מסירת פרטים בעל פה, אי מסירת פרטים כלל, אי מתן תשובות לשאלות - כחלק מאסטרטגיית השיווק האגרסיבית מקובל לראות מקרים בהם לא ניתנו תשובות לשאלות, או ניתנו תשובות לא ברורות, תוך מתן התחושה למשקיע כי מדובר בשאלות מיותרות, לא חשובות, המעידות על חוסר הבנה או חוסר היכרות שלו עם התחום. העדר אסמכתאות בכתב - העדר מסמכים רשמיים, או מסמכים שנראה כי נוסחו ברשלנות ובחוסר מקצועיות וכוללים טעויות כתיב וכדומה, מצביעים גם הם על כך שמדובר בגורם לא מקצועי. העדר פרטי קשר וכתובת רשמית של משרדי החברה, מלבד כתובת מייל או אינטרנט - בנוסף, גם העדר בעלי תפקידים בחברה מלבד נציג המכירות עמו משוחחים טלפונית והוא מבצע את כל הפעולות. כל אלה עשויים לעורר חשד באשר לחוקיות הפעילות, ולכך שתוך פרק זמן קצר לאחר השלמת גיוס הכספים החברה ונציגיה עשויים להיעלם עם כספי המשקיעים. דרישה לקבלת סיסמאות והרשאות לחשבון המשקיע - מטרתם של משווקי השקעות לא מפוקחות שהתגלו כהונאות, הייתה בראש ובראשונה לגרום להעברת כספו של המשקיע או לקבל הרשאות לפעול בחשבונו. בקשות לקבל ייפוי כוח, פרטי כרטיס אשראי, או העברת כספים לחשבון החברה, לעתים כמקדמה, על מנת לנהל אותו משם - צריכות לעורר חשד. 

  עו"ד חוה בינשטוק, אחראית תחום השקעות לא מפוקחות במחלקת הייעוץ המשפטי ברשות ניירות ערך: "ברשות נאספו במהלך השנים תובנות רבות מהטיפול במקרים השונים. לפיכך, וכחלק מתפקידה של הרשות לחינוך פיננסי של ציבור המשקיעים, חשבנו שיהיה נכון וראוי לשתף את ציבור המשקיעים בתובנות אלה, אך בדרך מעט שונה - נגישה, ייחודית ובהירה, גם למי שאינם מומחים בהשקעות בשוק ההון".