רביב צולר
צילום: יח"צ

כיל עמדה ברף העליון של צפי האנליסטים; רווח נקי של 10 סנט למניה

ההכנסות ירדו בכ-3.3% בהתאם לצפי, בעיקר נוכח עיכוב בחתימה על חוזים לאספקת אשלג בסין ובהודו; הרווח נקי עלה ב-0.8% לעומת הרבעון המקביל; החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 65 מיליון דולר
נועם בראל | (3)
נושאים בכתבה כיל

חברת כיל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי עם ירידה של 3% בהכנסות, שיפור ברווחיות הגולמית ועלייה של כ-0.8% ברווח הנקי. החברה עמדה בתחזיות האנליסטים, והודיעה על חלוקת דיבידנד של 65 מיליון דולר (5 סנט למניה).

הכנסותיה של כיל הסתכמו ברבעון השלישי בכ-1.33 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה להכנסות של כ-1.37 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ובהתאם לתחזיות האנליסטים, שדיברו על צפי הכנסות של כ-1.33 מיליארד דולר. החברה מציינת כי הירידה בהכנסות נבעה מהעיכוב בחתימה על חוזים לאספקת אשלג בסין ובהודו, וכן מהשפעה שלילית של שערי חליפין.

בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רוווח נקי (Non-GAAP) של 130 מיליון דולר או 10 סנט למניה ברבעון השלישי, וזאת לעומת 129 מיליון דולר על 10 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה במעט את תחזיות האנליסטים אשר צפו רווח מתואם של 9 סנט למניה (הצפי היה לרווח נקי בטווח של 10-9 סנט למניה).

תמצית תוצאות כספיות

מקור: כיל

שיפור ברווחיות הגולמית, למרות הירידה בהכנסות

הרווח הגולמי הסתכם בכ-472 מיליון דולר על שולי רווחיות גולמית של 36%, עלייה של כ-3% לעומת רווח גולמי של 458 מיליון דולר על שולי רווחיות גולמית של 33% ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-307 מיליון דולר ברבעון השלישי (23% מההכנסות), גידול של כ-4% לעומת כ-295 מיליון דולר ברבעון המקביל (22% מההכנסות).

תזרים המזומנים התפעולי הרבעוני רשם שיא של שש שנים ועמד על 368 מיליון דולר, גבוה ב-88% לעומת הרבעון השלישי אשתקד. 

נשיא ומנכ"ל כיל, רביב צולר: "הגיוון בעסקי כיל, כמו גם המיקוד שלנו במוצרים מיוחדים ובהגדלת תזרים המזומנים ע"י שליטה בהוצאות ושיפור תנאים מסחריים, משתקפים בתוצאות החזקות שלנו ברבעון השלישי ומתחילת השנה. הביצועים שלנו בולטים במיוחד לאור האתגרים עליהם התגברנו ברבעון הנוכחי, כולל העיכוב בחתימת החוזים לאספקת אשלג בהודו ובסין, המגמה השלילית במחירי הקומודיטי וכן השפעה שלילית של שערי חליפין בעקבות הפיחות באירו וביואן הסיני, אשר פגעו בהכנסות שלנו, והשקל החזק, שהוביל לעלייה בעלויות במונחי דולר".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עופר 07/11/2019 10:40
    הגב לתגובה זו
    המניה אבדה השנה יותר מ-25% , אם כל כך טוב אז מי הממזרים שעושים רע למניה?
  • Sassi6 07/11/2019 13:26
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לרביב צולר, להלן הנתון המשמעותי ביותר, כדלקמן: הרווח התפעולי המתואם ירד כ-12.6% ביחס לרבעון השני הרווח התפעולי המתואם ירד כ-16.6% ביחס לרבעון הראשון האם הרווח התפעולי המתואם ירד גם ברבעון הרביעי? סביר שכן
  • גק 07/11/2019 14:08
    עדיין אין הצדקה למסחר מניית כיל בבורסה למצבה הכללי של החברה ולרווחיות שלה באמת
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?