שיאים בוול סטריט: טאואר עלתה ב-1.8%, טבע הוסיפה 1.7%
יום המסחר בוול סטריט נסגר בעליות שערים של עד 1%, כאשר המדדים המובילים נסגרו הערב ברמות שיא כל הזמנים. ברקע למסחר, עונת הדו"חות ממשיכה בקצב גבוה ומשפיעה על החברות המדווחות. במקביל, הנשיא טראמפ העניק רוח גבית לשוק כאשר טען זמן קצר לפני תחילת המסחר כי "הוא צופה שיהיה יום טוב לשוקי המניות".
מדדים בוול סטריט
S&P 500 0.13%
דאו ג'ונס 0.16%
נאסד"ק -0.21%
המדדים בוול סטריט צפוי לקבוע שיאים חדשים בתחילת המסחר היום, כאשר הזרקות הנזילות האחרונות מצד הפד' ממשיכות לדחוף את מחירי הנכסים למעלה. נזכיר כי מוקדם יותר החודש הודיע הפד' על השקת QE בהיקף של 60 מיליארד דולר, כאשר הבנק רוכש אגרות חוב לטווחים הקצרים. בנוסף, בשבוע שעבר הפתיע הפד' את השווקים כאשר הודיעה על הגדלת ההתערבות היומית בשוק ה-REPO לסכום של 120 מיליארד דולר. בסה"כ, הפד' הגדיל את מאזנו בקרוב ל-300 מיליארד דולר בחודש האחרון.
בתוך כך, הפד' צפוי להודיע בהמשך השבוע על הורדת ריבית נוספת של כ-25 נק' בסיס לרמה של 1.75%-1.5% בלבד, כאשר נזכיר כי הבנק ביצע פעולות דומות ב-2 הפגישות האחרונות.
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרת המאקרו, האיחוד האירופאי הודיע היום כי הוא מעניק הארכה נוספת למועד תחילת ה"ברקזיט". נזכיר כי בריטניה הייתה אמורה לעזוב את האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר - לאחר שקיבלה שתי ארכות קודמות (לכתבה המלאה). בארה"ב, הגירעון המסחרי הסתכם בחודש ספטמבר ב-70 מיליארד דולר.
תשואות האג"חים של ארה"ב טיפסו הערב: התשואה לתקופה של 10 שנים עומדת על 1.84%, כ-19 נק' בסיס מעל לתשואה של אגרות החוב לתקופה של שנתיים.
במרכז
עונת הדו"חות בוול סטריט ממשיכה גם השבוע בהילוך גבוה. הפוקוס היום צפוי להתמקד בחברת ספוטיפי (סימול:SPOT), קפצה הערב ב-16% לאחר שהחברה מכה את התחזיות עם הכנסות של 1.73 מיליארד דולר, מעל הצפי בשוק. לאחר סגירת המסחר צפויות לפרסם אלפבית (סימול:GOOG) וביונדמיט (סימול:BYND).
בהמשך השבוע צפויים להתפרסם הדו"חות של ג'נרל מוטורס (סימול:GM), אמג'ן (סימול:AMGN), פייסבוק (סימול:FB), אפל(סימול:AAPL), ואקסון מובייל (סימול:XOM).
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בגזרת הישראליות, צ'ק פוינט (סימול:CHKP) עלתה הערב ב-0.6% לאחר שהחברה הצליחה להכות את התחזיות המוקדמות עם עלייה שנתית של 4% בהכנסות. עם זאת, הרווח הנקי של החברה רשם ירדה של 5.2% בחישוב שנתי (לכתבה המלאה). טבע (סימול:TEVA) עלתה ב-1.7%. וויקס (סימול:WIX) עלתה ב-2.9%.
מניית חברת שעוני הספורט החכמים פיטביט (סימול:FIT), טסה הערב ב-30% לאחר דיווחים כי גוגל הגישה בקשה לרכישת החברה (לכתבה המלאה).
- 8.מה עם נובמבר השחור (ל"ת)משוגע 28/10/2019 21:56הגב לתגובה זו
- 7.ירח 28/10/2019 20:25הגב לתגובה זוואתם יודעים מה זה גורם לכל הזאבים מוולסטריט...
- 6.שמיל 28/10/2019 19:04הגב לתגובה זומילאון חתיכות לשוק קוס אמא'שלו
- 5.יוסי חבקוק 28/10/2019 18:38הגב לתגובה זוהכסף החכם רובו בחוץ! אלה עליות על סטרואידים מבית היוצר של הממשל האמריקני והבנק הפדראלי. מצחיק כמה שהעסק הופך להיות מסוכן. תרחיש דצמבר 18 מתחיל להיות מוחשי.
- איצ ליוסף 28/10/2019 22:16הגב לתגובה זובהולנד 1637. התרמית הכלכלית הגדולה בהיסטוריה ובטח בזמנו של הטראמפ עומדת להחשף במלוא חומרתה.
- 4.שוק בטירוף 28/10/2019 16:52הגב לתגובה זוהכל בחסות הפד
- ההההה חחחחח חיחיחי 28/10/2019 17:19הגב לתגובה זואתה בטרוף קושקוש
- 3.ככתוב במדור ת"א..גם אנו נלחץ על מייטב הכפתורים. (ל"ת)פרופ' איצ100 28/10/2019 15:58הגב לתגובה זו
- איציק100 28/10/2019 17:25הגב לתגובה זונקודות מהיעד שכתבנו כאן בפרוש בחודשים האחרונים. גגלו או גשו לארכיון האתר.
- 2.שלמה 28/10/2019 15:31הגב לתגובה זועל נסיון להשפיע על השוק.באמריקה הכל מותר.ארה"ב הנחילה את כל הלכלוך לעולם
- 1.נשיא לא שפוי- הלוואי תהייה נפילה היום (ל"ת)דודי 28/10/2019 15:13הגב לתגובה זו
- יש לך ba ma בתחום ?? (ל"ת)איש 28/10/2019 18:44הגב לתגובה זו
- לרון 28/10/2019 20:27אך יש כן ma stercard ו בואינג ba
- סופו של השרץ קרוב...במקרה הרע אף יסקלו אותו במרכז העיר (ל"ת)לדודי אל תידג 28/10/2019 16:56הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל – הסנאט שוקל הצעת מימון זמני
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים וכובלת פרסום נתונים כלכליים חשובים
החוזים על מדדי וול סטריט נסחרים בעליות ערב פתיחת שבוע המסחר, על רקע אפשרות להסכם בסנאט שיביא לסיום ההשבתה הממשלתית בארצות הברית, אחת הארוכות בעשור האחרון.
נכון לשעה 18:00 לפי שעון ניו יורק, חוזי דאו ג'ונס עלו ב-0.4 אחוז (כ-200 נקודות), החוזים על S&P 500 התחזקו ב-0.5 אחוז, והחוזים על נאסדק עלו ב-0.7 אחוז.
בסנאט מנסים להגיע להסכמה, האם חברי הקונגרס יחזרו מוקדם
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים - שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר - יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה כל כך הרבה בארצות הברית
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות – חלקית או לגמרי – עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות – בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
