מנכ"ל פלאפון, רון גוראון,  סלולר
צילום: יונתן בלום

עובדי פלאפון שובתים; לא יינתן שירות; מחלקות ייסגרו

השביתה תהיה בת יום אחד בתמיכת ההסתדרות, שבמהלכה לא יינתן מענה טלפוני ופרונטלי במוקדי השירות והמכירה, לא תתבצע הוצאה של ציוד מהמרכז הלוגיסטי, כולל של מכשירים ניידים שנשלחו לתיקון, ותיעצר הפעילות במחלקות השונות של החברה
ארז ליבנה |

עובדי חברת פלאפון יוצאים לשביתת אזהרה בת יום אחד שתחל השעה 12:30. זאת לאחר שפוצץ המשא ומתן בין הנהלת החברה לעובדים, לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמות בנוגע לסגירת יחידות החברה הנמצאת בקשיים וכמות הפיטורין שהמהלך יגרום.

כאמור, המצב הקשה של החברה - ושל שוק הסלולר ככלל - מכריח את החברה לקצץ משמעותית בהוצאותיה. הצפי הוא שחברות סלולר נוספות ייאלצו לצאת במהלכי קיצוצים דומים. 

 

במהלך שביתת האזהרה, לא יינתן מענה טלפוני ופרונטלי בכל מוקדי השירות והמכירה של החברה. בנוסף, לא תתבצע הוצאה של ציוד וסחורה מהמרכז הלוגיסטי, כולל של  מכשירים ניידים שנשלחו לתיקון ע״י לקוחות החברה. כמו כן, תיעצר הפעילות במחלקות השונות של החברה, בהן: מערכות מידע, הנדסה, כספים, משאבי אנוש ושיווק.

יצוין כי לאחרונה נחתמו הסכמי סינרגיה עם ועדי העובדים של בזק בינלאומי ושל יס, וכעת מתקיים מו״מ לגבי עובדי חברת פלאפון.

יו״ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות, יקי חלוצי, אמר: "אני קורא להנהלת פלאפון להתחיל לנהל מו״מ ענייני ורציני ולהפסיק להתנהל באופן חד צדדי הפוגע בעובדים״.

יו״ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן, מסר: ״לא אתן את ידי למהלכים של מנכ״ל מתנשא ומנותק שמרוויח מיליוני שקלים בשנה ורוצה לזרוק הביתה עובדים רבים, שרק מבקשים להתפרנס בכבוד. איננו מתנגדים לסינרגיה בין חברות הבת (פלאפון, בזק בינלאומי ו-יס), אך לא יעלה על הדעת שהנהלת החברה תפעל באופן חד צדדי ובוטה, תוך כדי מו״מ. אנחנו אוהבים את פלאפון והיא מרכז חיינו, אבל עד שמנכ״ל החברה לא יתעשת, אנחנו מתכוונים להמשיך ולהחריף את הצעדים הארגוניים שלנו עד להשבתה מלאה וכללית של החברה לאורך זמן״.

היועץ הכלכלי של האיגוד ושל ועד העובדים, פרופ' ירון זליכה, אמר: ״ועד עובדי פלאפון הוא ועד שקול ואחראי, אולם נוכח מהלכים חד צדדים וחסרי אחריות של ההנהלה אין מנוס אלא מלהעביר מסר ברור וחד משמעי. לא ניתן להנהלה לרמוס את העובדים ואת זכויותיהם".

מהנהלת חברת פלאפון נמסר כי: "החברה עושה כל שביכולתה על מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה בלקוחות, מתנצלת בפניהם על אי הנעימות ועומדת עמם בקשר רציף בכל ערוצי התקשורת הרלוונטיים בכדי לעדכן בהתפתחויות. הנהלת החברה מכבדת את זכויות העובדים וקוראת לוועד העובדים לגלות איפוק ואחריות כלפי ציבור הלקוחות".

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.