מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון
צילום: נטי לוי

חדשות טובות לקמהדע: מאריכה את ההסכם עם טקדה

קמהדע מעריכה כי ההכנסות ממכירות לטקדה במהלך השנים 2019-2021 יהיו בין 155 מיליון דולר עד 180 מיליון דולר
ערן סוקול |
נושאים בכתבה קמהדע

חברת קמהדע 1.17% מדווחת על הארכת הסכם האספקה וההפצה של GLASSIA עם טקדה עד 2021 ועל מעבר צפוי של ייצור GLASSIA לטקדה. בהתבסס על הארכת התקופה, קמהדע מעריכה כי ההכנסות ממכירות GLASSIA לטקדה במהלך השנים 2019-2021 יהיו בטווח שבין 155 מיליון דולר עד 180 מיליון דולר. בהתבסס על המכירות הנוכחיות של GLASSIA בארה"ב וצפי צמיחה עתידית, קמהדע מעריכה שתקבל תמלוגים מטקדה בטווח של 10 מיליון דולר עד 20 מיליון דולר לשנה משנת 2022 עד 2040. קמהדע מצפה לנצל את רוב כושר הייצור הזמין של מפעל הייצור שלה לאחר העברת ייצור ה-GLASSIA לטקדה, באמצעות צמיחה צפויה של מוצריה האחרים, והזדמנויות להתחיל ייצור של מוצרים נוספים מבוססי פלסמה. ומה המשמעות של ההסכם לפעילות השנתית? קמהדע מעריכה הכנסות של כ-65 מיליון דולר במהלך כל אחת מהשנים 2019 ו-2020; ובין 25 מיליון דולר ל-50 מיליון דולר במהלך 2021, בהתבסס על צרכיה של טקדה. קמהדע היא הבעלים של ה-Biologics License Applications BLA שניתן על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) עבור GLASSIA. בהתבסס על הסכם הרישיון והעברת הטכנולוגיה שנחתם על ידי שתי החברות בשנת 2010, טקדה מתכננת להשלים את העברת הטכנולוגיה של GLASSIA, וכתלות באישור ה-FDA תחל לייצר בעצמה  את GLASSIA לשוק האמריקאי בשנת 2021. בהתאם, עם תחילת מכירות GLASSIA המיוצרת על ידי טקדה, היא תשלם תמלוגים לקמהדע בשיעור של 12% ממכירותיה נטו עד אוגוסט 2025, ובשיעור של 6% לאחר מכן עד שנת 2040, עם מינימום תמלוגים של 5 מיליון דולר בשנה, לכל אחת מהשנים 2022 עד 2040. למרות שהמעבר של ההסכם לשלב התמלוגים יביא להפחתת הכנסותיה של קמהדע מטקדה, הרי שבהתבסס על מכירות GLASSIA הנוכחיות  בארה"ב וצפי הצמיחה העתידית, קמהדע מעריכה שתקבל תמלוגים מטקדה בטווח של 10 מיליון דולר עד 20 מיליון דולר לשנה לשנים 2022 עד 2040. קמהדע מאשררת את תחזית ההכנסה הכוללת לשנת 2019 בטווח שבין 125 מיליון דולר עד 130 מיליון דולר. החברה מתכננת לפרסם את תחזית הכנסותיה לשנת 2020 עד סוף 2019. "קמהדע וטקדה מייצגות מחויבות משמעותית לקהילת חולי החסר הגנטי בחלבון האלפא 1-אנטיטריפסין ואנחנו ממשיכים במשותף לתמוך בחולים באמצעות השותפות החזקה שלנו", ציין עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע, "הארכת הסכם האספקה וההערכה לזרם התמלוגים המשמעותי לטווח הארוך, מהווים בסיס פיננסי איתן לקמהדע. לאחר שנשלים בהצלחה את העברת הטכנולוגיה לטקדה, אנו מתכוונים לנצל את מפעל הייצור שלנו, המאושר על ידי ה- FDA,  כדי להמשיך ולתמוך בצמיחת KedRAB, מוצר ה-IgG נגד כלבת שלנו בארה"ב, מוצרי האימונוגלובולינים שלנו ו- GLASSIA בשווקים קיימים וחדשים באסיה, אמריקה הלטינית וטריטוריות אחרות, כמו גם ייצור ה- AAT באינהלציה שלנו לפיתוח הקליני הנוכחי שלו ובכפוף לאישור הרגולטורי, להשקה המסחרית העתידית שלו. אנו גם בוחנים באופן יזום הזדמנויות למנף את הניסיון ואת יכולת הייצור שלנו כדי להתחיל בייצור של מוצרים חדשים מבוססי פלסמה. אנו צופים כי פעילויות אלה יאפשרו לנו לנצל  את רוב כושר הייצור הזמין של המפעל שלנו". "מעבר ל-GLASSIA, קמהדע מתמקדת בפיתוח הדור הבא של הטיפול במחלת החסר הגנטי בחלבון האלפא 1-אנטיטריפסין - AAT באינהלציה, שעבורו החברה נמצאת במסלול להתחלת ניסוי גלובאלי שלב 3 עם צפי לגיוס החולים הראשונים באירופה לפני סוף השנה, וכפוף לאישור ה- FDA לבקשת הניסוי  לתרופות חדשות (IND) התחלת גיוס חולים גם בארצות הברית. אנו נרגשים מאוד מהפוטנציאל של תכנית זו בשוק החסר הגנטי בחלבון האלפא 1-אנטיטריפסין אשר על בסיס נתוני שוק כיום מורכב מ- 1 מיליארד דולר מכירות גלובאליות של AAT באמצעות עירוי, עם גידול שנתי מוערך של כ-6-8% בשנה", סיכם לונדון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק.

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.