סאגת מישורים: בלוטרייך מבקש מבית המשפט לכפות היפרדות משניידר
גיל בלוטרייך מבעלי השליטה (37.7%) בחברת מישורים 0.22% הגיש הבוקר תביעה לבית משפט המחוזי בתל אביב לפירוק השותפות באחזקות המשותפות בינו לבין אלכס שניידר (37.4%) בעל שליטה משותפת בחברה וכן בקשה כי הסכם השליטה המשותפת יוותר בתוקפו. על פי בקשת בלוטרייך, על הצדדים להיפרד מאחזקותיהם בחברה, באמצעות הליך היפרדות, אשר יקבע ע"י בית המשפט ויתנהל על פי הוראותיו, בין בדרך של BMBY, מכרז או בכל הליך אחר שיקבע בית המשפט. לטענת בלוטרייך, הסכסוך החל עקב אי הצלחתו של שניידר ליישם מטרותיו לקפל נכסים פרטיים שלו לתוך החברה ובעקבות זאת החל לפעול באמצעות נציגיו בחברה לקפח את זכויותיו של שניידר. בתביעה שהגיש בלוטרייך ע"י יואל פרייליך ממשרד גיסין ושות' נכתב כי: "לא יימצא חולק כי הסכסוך, מתבטא בחוסר אמון הדדי בלתי ניתן לגישור בין הצדדים (על פי הצהרותיו של הנתבע עצמו), ובהכרה הדדית כי עליהם להיפרד....." היעדר אמון מוחלט, עמוק ובלתי ניתן לגישור בין הצדדים וחוסר יכולת להמשיך בשליטה המשותפת בחברה ולשיא התנהלותו המפרה הגיע כאשר התיימר שניידר להודיע על "ביטול" הסכם השליטה המשותפת ללא עילה ובניגוד למנגנון הבוררות שבהסכם – אותו מסרב שניידר באופן עקבי לכבד ולנהוג על פיו". בתביעתו טען בלוטרייך כי בהמשך לכך, שניידר החל לבצע שורת פעולות בריוניות כנגדו, בין היתר, באמצעות שימוש בנציגיו בחברה ובחברה הבת, לרבות באמצעות משרד עורכי הדין שייצג אותו ולאחר מכן מונה כיועץ המשפטי של החברה, אשר אמורים לפעול לטובת החברה ולשמש כשומרי סף, ככלי בסכסוך בינו לבין שניידר וכאמצעי הפעלת לחץ כנגדו. עוד נטען, כי נעשו ניסיונות חסרי בסיס, באמצעות היועצים המשפטיים לבטל את הסכם הניהול עם בלוטרייך ולאחר שהתברר לדירקטוריון החברה כי מדובר היה בנסיונות חסרי בסיס, החליט דירקטוריון החברה להחליף את משרד עורכי הדין. עוד עולה מכתב התביעה שלמרות שהצדדים כבר סיכמו בעבר להיפרד וכי שניידר קיבל אופציה לרכוש את חלקו של בלוטרייך, אשר הוארכה לבקשתו פעמיים, הוא מסר לבלוטרייך כי מעולם לא היתה לו כוונה לממש את האופציה. עוד נטען בכתב התביעה כי שניידר מתעקש למנות דח"צים אשר יומלצו על ידו, בניגוד לעמדת דירקטוריון החברה ובימים של מתיחות גבוהה בהם ברור היה כי דירקטוריון החברה צריך להגביר את חוסר התלות שלו בבעלי השליטה ולא להפוך לזירה מובהקת יותר של מאבק שליטה. בעניין זה, נטען כי שניידר סירב לברר את המחלוקת באמצעות מנגנון יישוב המחלוקות שבהסכם השליטה המשותפת ובכך הפר פעם נוספת את הסכם השליטה. בסופו של דבר, ציבור בעלי המניות דחה את עמדת שניידר בנוגע לזהות הדח"צית וקיבל את המלצת הדירקטוריון. בתביעתו מצר בלוטרייך על כך שלא ביצע תחקיר מתאים בנוגע לנתבע בטרם כניסתו להשקעה בחברה, אולם לאחרונה התברר לתובע כי התפרסמו באמצעי התקשורת (בעיקר בקנדה וארה"ב) ידיעות וכתבות ביחס למספר פרויקטים ומיזמים בבעלותו של שניידר (אשר אינם קשורים לחברה), אשר במסגרתן נטענו טענות לגבי קשריו של שניידר ודפוס פעולתו העסקי, והצטיירה תמונה עגומה ביחס אליהם.
- 2.הדיוט 03/09/2019 21:59הגב לתגובה זושניידר מסרב להתמחרות ופירוד . אם לא מסתדרים - ניפרדים . שניהם אנשים עשירים ומוצלחים . למה להגיע למצב כזה ?
- 1.יובל 03/09/2019 21:33הגב לתגובה זועל זה שבלוטרייך לא התכופף . דוד מראה לגוליית שיש חוק וסדר. מה זאת אומרת לקבל את חברת N3 הפרטית לתוך מישורים ?׳ שניידר כבר לא מוצא שנים מה לעשות עם החברה הכושלת הזאת . ניסה לדחוף אותה לציבור עמד הקצאת מניות במישורים.
סקירה שבועית (דאלי)סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו.
מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.
השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.
- סאפיינס מזנקת 24%, פורמולה עולה 12.5%; מדד הבנקים עולה 3.9%
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הכסף
השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.
גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.
הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים,
חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק.
הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב
היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.
ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו
תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.
מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות
מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע
כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- השקרים של מנהלי הבנקים והאם הם צריכים לקבל העלאת שכר? (התשובה מפתיעה)
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות
המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל
ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.
