דוד ורטהיים
צילום: מסך: מהדורת וואלה

בעלי עניין מכרו מניות ב-2.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה

כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה. מדובר בסכום יחסית צנוע ביחס למכירות בהיקף של כ-13 מיליארד שקל בשנת 2018. בנוסף, רוב המכירות נבעו ממגבלות רגולטוריות
ערן סוקול |

מאז תחילת שנת 2019 מכרו בעלי עניין לציבור מניות בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל – סכום יחסית צנוע ביחס למכירות בהיקף של כ-13 מיליארד שקל בשנת 2018. כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי מחלקת המחקר של הבורסה במסגרת סקירה מיוחדת בנושא מכירות בעלי עניין במחצית הראשונה של השנה. 

השנה רוב המכירות היו בעקבות חוק הריכוזיות שחייב את בעלי השליטה והחברות למכור כדי לעמוד בדרישות השלב האחרון שלו. זאת, לעומת שנים קודמות בהן בלטו מכירות בעלי העניין כתוצאה מהרפורמה במדדי הבורסה, שהשלב האחרון בה הושלם בפברואר אשתקד. 

על פי הנתונים, מאז שנת 2010 התגברו מכירות מניות ע"י בעלי עניין כך ששיעור החזקות הציבור במניות עולה בהתמדה. שיעור החזקות הציבור בשנת 2010 היה כ-42%, ומאז עלה לכ-50% בסוף שנת 2015, וביוני השנה הגיע לכ-58%.

מקור: הבורסה לני"ע. בטבלה כלולות כל המכירות בשווי הגבוה מ-40 מיליון שקל ולא נכללו מכירות בעלי עניין לבעלי עניין אחרים שלא הגדילו את שיעור החזקות הציבור.

השפעות חוק הריכוזיות - 1.2 מיליארד שקל

במהלך המחצית הראשונה של 2019, דוד ורטהיים מכר כ-10% ממניות אלוני חץ -3.39% בשווי כ-740 מיליון שקל. המכירה התבצעה בעקבות חוק הריכוזיות שמחייב בעלי הון להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות, שכן ורטהיים מחזיק בשליטה גם בבנק מזרחי-טפחות. כיום מחזיק ורטהיים בכ-10% ממניות החברה. 

במסגרת עסקה נוספת שבוצעה בשל מגבלות חוק הריכוזיות, נכסים ובניין מכרה כ-11.7% ממניות גב ים 0.54% בשווי של כ-456 מיליון שקל. נכסים ובניין היא חברת שכבה שנייה בפירמידת דיסקונט השקעות, וגב-ים חברת שכבה שלישית, ועל הקבוצה לפרק את השכבה השלישית בפירמידה (הכוללת גם את מהדרין וישפרו) עד חודש דצמבר השנה. כיום מחזיקה נכסים ובניין בכ-40% ממניות החברה.

עמידה במגבלת אחזקות הציבור

לצורך הכללת מניית פתאל החזקות -0.03% במדדי הבורסה, משפחת פתאל מכרה מניות פתאל החזקות בשווי של כ-280 מיליון שקל (כ-2.9% מהחברה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סלינגר עדיין כאן

במסגרת מתווה מכירת השליטה ומכירת החזקות אי.די.בי פיתוח אשר גובש על-ידי הממונה על שוק ההון, במשרד האוצר, אי.די.בי. פתוח מכרה כ-10% ממניות כלל עסקי ביטוח 0.7% בשווי של כ-259 מיליון שקל בהמשך למכירות בשווי של כ-500 מיליון שקל וכ-318 מיליון שקל בכ"א מהשנתיים הקודמות. לאחר המכירות מחזיקה אי.די.בי. כ-20% ממניות כלל ביטוח.

עוד עסאות בולטות 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף -0.52%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


מדד ת״א ביטחוניות (החדש) במומנטום שלישי. זה מוביל אותנו לחשוב על הוויכוחים על התקציב בין האוצר למשרד הבטחון. תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז, האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.



אנלייט אנלייט אנרגיה 6.84%   ואנרג’יקס הן בחמישיה הפותחת של חברות האנרגיה בבורסה. לאורך החודשים האחרונים הן זזו די בהתאמה, אבל תוצאות הרבעון השלישי הפרידו ביניהן.