ניתוח

כך תזהו חברה עם סיכוי גבוה להצלחה בניסוי קליני

התגובה של מניה לתוצאות היא חדה מאוד - במקרה החיובי, היא עשויה להכפיל את ערכה ויותר. במקרה השלילי, היא עשויה לאבד יותר ממחצית משויה. כיצד תקטינו את הסיכון?
ניר חצב | (7)
לכל חברת ביוטכנולוגיה או ציוד רפואי יש אירועים מכוננים, שמשנים את פניה וקובעים האם תהפוך לסיפור הצלחה או שתדעך ותתפוגג באיטיות. ברוב המקרים, אותו אירוע מכונן הוא תוצאה של ניסוי קליני מרכזי, לו החברה והמשקיעים שלה מחכים לפעמים גם כמה שנים. חלק מהמשקיעים מתייחסים לתוצאות הניסוי כאל "אירוע בינארי", או כאל "אירוע של 0 או 1". האתגר הוא להגדיל את תוחלת ההצלחה ולקרב אותה ככל הניתן אל אותו "1" כל כך רצוי.  הסטטיסטיקה מלמדת – הסיכויים לא לטובת המשקיע מחקרים רבים שבדקו תוצאות של ניסויים קליניים מלמדים על מסקנה חד משמעית - הסיכויים להוביל בהצלחה תרופה מהשלבים הקליניים הראשוניים ועד לאישור שיווק הם מאוד נמוכים. בנוסף, ככל שהניסוי יותר מתקדם, כך הסיכוי להצלחה יורד משמעותית. מאות רבות של חברות ביוטכנולוגיה עושות מאמצים אדירים על מנת לאתר את המוצרים שיצליחו לעבור את המסלול הקליני המפרך. קרנות ביוטכנולוגיה רבות ברחבי העולם משקיעות מיליארדי דולרים כדי לממן את אותם מוצרים. הן עושות זאת, למרות הסיכויים הנמוכים, כי הפרס לזוכים הוא אדיר – אפשרות למכור את המוצר במחירים גבוהים מאוד ובשיעורי רווחיות יוצאי דופן, שלעתים מאוד רחוקות מושגים בתעשיות אחרות. איך בכל זאת להגדיל את תוחלת ההצלחה? אתחיל ואומר כי בכל ניסוי קליני יש אלמנט משמעותי של חוסר וודאות. גם אם מבצעים בדיקת נאותות מקיפה, יש סיכוי לא מבוטל שהתוצאות יהיו מפתיעות. הניסויים הגדולים מבוצעים לרוב על מספר גדול מאוד של חולים, זאת לעומת מספר מצומצם הרבה יותר בניסויים המוקדמים, כך שתמיד יש אפשרות שמה שנראה מובהק סטטיסטית עם כמה עשרות חולים יתברר כרחוק ממובהק עם מאות ואלפי חולים נבדקים. עם זאת, בדיקה מעמיקה של ההיבטים הבאים יכולה להקטין את אי הוודאות ובכך, להגדיל משמעותית את ההסתברות להצלחה וכמובן, גם את פוטנציאל התשואה. הבדיקה הראשונית ביותר צריכה להיות על ההיסטוריה של התרופה/מכשיר רפואי שנבדקים. קיימים מקרים שבהם מוצר שנבדק היום בניסוי גדול כבר נבדק ונכשל בניסוי כזה בעבר, אבל החברה לא תמיד ששה לחלוק את המידע הזה עם המשקיעים. מנגד, קיימים מקרים שבהם אותו מוצר הצליח בניסויים קליניים אבל תחת רגולטורים אחרים.  חברת Mediwound הישראלית פרסמה בתחילת השנה תוצאות בניסוי שלב 3 במוצר NexoBrid לטיפול בכוויות. הניסוי בוצע בארה"ב ויועד להגשה ל-FDA. בדיקה שטחית בהיסטוריה של המוצר הייתה מגלה שהוא כבר עבר בהצלחה ניסוי קליני מקיף באירופה, שדומה מאוד לניסוי שבוצע בארה"ב, ואף קיבל אישור שיווק מה-EMA (הרגולטור האירופאי). בסופו של דבר, המוצר גם צלח ניסוי ה-Phase 3 בארה"ב.  ההמלצה שלי היא לבצע בדיקה מעמיקה בדו"חות הפיננסיים של החברה ובעיקר, בתשקיף ובמסמכים שמוגשים ל-SEC (או לרשות לני"ע במקרה של חברות שנסחרות בארץ). כמובן שמוצר שנכשל בעבר לא מוכרח להיכשל גם בעתיד, במיוחד אם בוצעו בו שינויים או שיעדי הניסוי שונו, אבל זוהי נורה אדומה שיש לקחת בחשבון. כמו כן, כדאי לבחון לעומק את תוצאות הניסויים המוקדמים במוצר. בדקו באילו מוסדות הוא בוצע ועל כמה חולים. בדקו האם יעדי הניסוי הנוכחי הם אותם יעדים כמו בניסויים המוקדמים. בנוסף, בדקו תוצאות של ניסויים נלווים, כמו ניסויים פארמה-קוקינטיים, שבודקים את רמת החומר הפעיל בדם המטופלים. ניסויים אלה יכולים לספק המון תובנות חשובות, במיוחד בחברות Drug Delivery, שהמוצרים שלהן לא מבוססים על חומרים פעילים חדשים, אלא רק על דרך מתן שונה לחומר פעיל קיים. היבט נוסף קשור במבנה הניסוי המכריע, ממנו ניתן ללמוד הרבה מאוד על ההסתברות להצלחה. הוא נקבע על ידי הרגולטור הרלוונטי - ה-FDA בארה"ב, ה-EMA באירופה וכן הלאה. חלק מהניסויים יכללו זרוע דמה (פלסיבו) וחלק אחר יהיו ניסויי "ראש בראש" מול הטיפול הסטנדרטי (Standard of Care) הנוכחי.  ניסויי ה"ראש בראש" הם על פניו ניסויים שרף ההצלחה שלהם הוא גבוה יותר, בגלל שהם צריכים להוכיח עליונות קלינית, או לפחות אי-נחיתות, על המוצר הנפוץ בשוק. לעתים נדירות, הרגולטורים יאפשרו לבצע ניסוי פיבוטאלי ללא זרוע בקרה בכלל. מקרה לדוגמה התרחש עם המוצר MitoGel של חברת Urogen, שמיועד לטיפול בסרטן בחלק העליון של שלפוחית השתן (UTUC). ניסוי ה-Phase 3 במוצר בארה"ב היה ללא זרוע בקרה וההערכות היו שהחברה תצטרך להראות הפוגה מלאה (Complete Response) של הגידול בקרב 20% מהחולים.  מבנה כזה של ניסוי מלמד על רצון מסוים מצד ה-FDA לענות על צורך לא ממומש (Unmet Need) משמעותי בשוק. במקרה של סרטן שלפוחית השתן, ה-FDA לא אישר מוצר חדש לאינדיקציה זאת ב-15 השנים האחרונות ולכן, צורך זה הוא בהחלט ברור. סימנים מקדימים מהרגולטורים  הרגולטורים יכולים לספק רמזים מטרימים נוספים לגבי רמת המוטיבציה שלהם לאשר מוצרים מסוימים. חשוב להבהיר, ה-FDA או ה-EMA לא יאשרו מוצרים שהיתרונות הקליניים שלהם לא מובהקים ובוודאי לא יאשרו מוצרים שאינם בטוחים ברמה מספקת, אבל הם יכולים להציב את הרף על רמה נוחה יחסית. מעבר למבנה הניסוי עליו דיברתי בסעיף הקודם, ישנם סימנים נוספים. כך לדוגמה, מתן אישור Breakthrough Therapy למוצר מלמד על החדשנות הגדולה שבו ועל שינוי גדול שהוא יכול לבצע בשוק. גם מתן Fast Track Designation מצד ה-FDA מלמד על רצון שלו לקדם במהירות את המוצר ולספק לו לוח זמנים קליני מקוצר יחסית. במקרים חריגים, ה-FDA ינקוט בגישה אקטיבית ממש ויקצר משמעותית את לוח הזמנים הקליני. מקרה כזה קרה עם חברת Neuroderm הישראלית. החברה עמדה לקראת ביצוע ניסוי שלב 3 מקיף במוצר שלה, המבוסס על משאבת Levadopa לטיפול בחולי פרקינסון במצב בינוני-מתקדם. ה-FDA נקט עמדה אקטיבית כשביקש מהחברה לבטל את ניסוי השלב 3 ולבצע במקומו שני ניסויים פארמה-קוקינטיים, שהם זולים וקצרים משמעותית. בכך, סלל ה-FDA את הדרך לאישור המוצר. Neuroderm נמכרה בסופו של דבר ל-Mitsubishi Tanabe היפנית בתמורה לכ-1.1 מיליארד דולר. בשורה התחתונה – ביצוע בדיקת נאותות מקיפה מקטינה את הסיכון התגובה של מניה לתוצאות של ניסוי קליני מרכזי היא חדה מאוד. במקרה החיובי, היא עשויה להכפיל את ערכה ויותר. במקרה השלילי, היא עשויה לאבד יותר ממחצית משויה. לכן, השקעה בחברות ביוטכנולוגיה וציוד רפואי לפני פרסום תוצאות קליניות לא מתאימה לכל משקיע. כמו כן, תמיד יש אי וודאות וגם אחרי בדיקת נאותות מקיפה, התוצאות יכולות להפתיע לטובה או לרעה. עם זאת, בחינה מדוקדקת של ההיבטים לעיל יכולה להגדיל משמעותית את ההסתברות להצלחה ובהתאם, גם את פוטנציאל התשואה. הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital, המחזיקה במניות Urogen ו-Mediwound. המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.    פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יואל 17/07/2019 16:22
    הגב לתגובה זו
    אשמח להמלצות. זה חברה ישראלית שנסחרת בוול סטריט
  • ביזפורטל מספקים הכל 22/07/2019 22:03
    הגב לתגובה זו
    https://www.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/761287
  • 4.
    יוסי 17/07/2019 14:47
    הגב לתגובה זו
    אני מהמר על הצלחה בכל יום מצפים לתוצאות של הנאש
  • 3.
    אבי 17/07/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
    סיכויי ההצלחה כל כך נמוכים שגם אם נבצע את הבדיקות שכותב הכותב, עדיין נפספס משהו. מה גם שמדובר בחברות שבולעות כסף על ניסויים ומשכורות ותמיד כמעט קיימת סכנה שיצאו להנפקה וגיוס הון, שימרו על כספכם.
  • 2.
    אני מחזיק בביונדווקס (ל"ת)
    שי 17/07/2019 12:34
    הגב לתגובה זו
  • אני מחזיק ביונדווקס ו בריינסטורם (ל"ת)
    עמי 17/07/2019 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה בדיוק 17/07/2019 11:28
    הגב לתגובה זו
    מחזיק שם קצת
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.